מפעל הפיס גאה להכריז על הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2025.
במהלך ההכרזה נודעה זהותו של הזוכה בפרס מיוחד על רקע המלחמה לארגוני החברה האזרחית.
אדריכל פרופ' איתן קימל ואדריכלית מיכל קימל אשכולות, זוכים בפרס בתחום אדריכלות של מפעל הפיס – שהכריז הבוקר על הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2025.
שווי סך כל הפרסים: 1,350,000 ש"ח
פרס לנדאו של מפעל הפיס, המוענק זו השנה ה-24, נחשב לאחד הפרסים היוקרתיים בישראל, וניתן כאות הוקרה והערכה לאנשי תרבות, למדענים ולאנשי אקדמיה על מצוינותם, תרומתם והשפעתם על המחקר, המדע, האמנות וחיי התרבות בישראל.
"הזוכה בפרס מיוחד לארגוני חברה אזרחית – על רקע המלחמה: מיזם "עדות 710".
השנה, גם היא על רקע המלחמה, מעניק מפעל הפיס פרס מיוחד לארגוני החברה האזרחית על פועלם בעת מלחמה. הפרס מיועד לארגונים חברתיים הפועלים ללא לאות וללא מטרות רווח, אשר תרמו תרומה משמעותית למען חוסנה, לכידותה, מעורבותה וערבותה ההדדית של החברה הישראלית בעת המלחמה, והגיעו להישגים בולטים וראויים לציון בעשייתם.
מיזם "עדות 710" הוא התארגנות של אנשי ונשות קולנוע בהם צלמים, במאים ועורכים שיצאו ביוזמתם, לענות על צורך השעה ולתעד את זוועות השבעה באוקטובר. מיד עם פרוץ האירועים הם הבינו את הצורך בתיעוד, עברו בין ניצולים ומפונים, צילמו בשטח ובבתים, אספו חומרים, צילמו ותיעדו. ברגישות, באנושיות ובמקצועיות. ממגוון פרופסיות ותחומי דעת, ובהתנדבות מלאה, הם אספו למעלה מאלף עדויות, ערכו את החומרים, ריכזו אותם באתר ייעודי והפכו אותם נגישים לכלי התקשורת ולציבור הרחב.
בתחום המדעים זכו בפרסים:
הזוכה בתחום מדעי השיקום: פרופ' אילנית חסון-אוחיון, אוניברסיטת בר-אילן
הזוכה בתחום כלכלה חקלאית וביטחון תזונתי: פרופ' אסף אהרוני, מכון ויצמן
הזוכה בתחום משפט בינלאומי: פרופ' יובל שני, האונ' העברית
הזוכה בתחום חקר רפואה דחופה: ד"ר נטע כהן, בי"ח איכילוב
בתחום האמנויות זכו בפרסים:
הזוכים בפרס בתחום אדריכלות: אדריכל פרופ' איתן קימל ואדריכלית מיכל קימל אשכולות
הזוכה בפרס בתחום קרקס (יצירה): ג'ניפר כהן
זוכה בפרס בתחום קולנוע (הפקה): קובי מזרחי
זוכה בפרס בתחום מוזיקה קלאסית עכשווית מזרח ומערב (הלחנה): אמנון וולמן
כל אחד מהזוכים יקבל ממפעל הפיס מענק של 150 אלף ₪.
מפעל הפיס פועל לקידום התרבות, האמנות, המחקר והמדע בישראל, בין היתר באמצעות הענקת פרסים לאמנים ולמדענים אשר הגיעו להישגים משמעותיים בתחומם ותרמו לקידום תחום פעילותם בישראל ובעולם בעת האחרונה.
השנה הצטרפו תשעה זוכים וזוכות מאושרים אל עשרות הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים הקרויים על שמו של מיכאל לנדאו, יו"ר מפעל הפיס הראשון שמונה בשנת 1951.
הפרס, המוענק זו השנה ה-24, הפך ברבות השנים לאחד הפרסים הוותיקים, החשובים והיוקרתיים בישראל והוא מוענק כחלק מפעילותו של מפעל הפיס למען הקהילה ולמען קידום התרבות האמנות והיצירה, המחקר והמדע בישראל. מטרתו של הפרס להוקיר את העשייה החשובה של פורצי דרך בתחומם ולעודד את פועלם של אמנים ומדענים מצטיינים במגוון רחב של תחומים, והוא דרך נוספת להכיר, להוקיר ולתמוך במצוינות, הן בתחומי האמנויות והן בתחומי המדע.
הזוכים נבחרו על-ידי ועדות שיפוט מקצועיות שנבחרו לכל תחום, ומורכבות ממדענים מובילים, זוכי פרסי מפעל הפיס ע"ש לנדאו בשנים קודמות, מבקרי אמנות, אמנים מובילים, אנשי אקדמיה ועוד…
מנכ"ל מפעל הפיס, עו"ד בני דרייפוס, אמר היום: "פרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע”ש לנדאו מסמל עבורנו 24 שנים של מחויבות עמוקה למצוינות ישראלית. בתקופה מאתגרת זו, חשוב מתמיד להאיר את ההישגים פורצי הדרך בתחומי המדע והאמנות – אלו שמעצבים את עתידנו המשותף. תשעת הזוכים השנה מייצגים את הרוח היצירתית החדשנית של ישראל, ומהווים עדות חיה למצוינות אקדמית ואמנותית שצומחת כאן. מדובר במחקר שיקומי שמשנה חיים, פתרונות לביטחון תזונתי, תרומה למשפט הבינלאומי, התפתחויות מרשימות ברפואה דחופה – ועד ליוצרים מרתקים בתחומי האדריכלות, הקרקס, הקולנוע והמוזיקה. כולם מעשירים את המרקם התרבותי של החברה הישראלית…..
לראשונה השנה הוספנו גם פרס ייחודי לארגוני החברה האזרחית, שפעלו ללא לאות במהלך המלחמה לחיזוק החוסן והלכידות החברתית, והוכיחו שוב את כוחה של הערבות ההדדית ישראלית……..
פרס לנדאו אינו רק הכרה בהישגי העבר, אלא גם השקעה בעתיד – מתוך אמונה עמוקה שטיפוח המצוינות הוא הדרך הטובה ביותר לקדם חברה איתנה, יצירתית וחדשנית. מפעל הפיס גאה להיות שותף למסע של כל אחד ואחת מהזוכים".
דולין מלניק, מנהלת אגף התרבות של מפעל הפיס, אמרה היום: "פרס לנדאו של מפעל הפיס נועד לתת ביטוי לפעילותו של מפעל הפיס לעידוד וטיפוח התרבות, האמנות, המדע והמחקר, הקהילה והחברה. במשך 24 שנה אנו שמים זרקור על אמנים ואמניות, מדענים ומדעניות שתרמו תרומה משמעותית לתחום עשייתם, הטביעו חותם, חינכו והכשירו את דור העתיד ובכך משפיעים על עיצוב עתידנו והדורות הבאים. גם השנה, מעניק מפעל הפיס פרס מיוחד לארגוני החברה האזרחית על פועלם בעת האחרונה ואני גאה על הענקת הפרס למיזם "עדות 710" – מיזם התנדבותי מרגש של יוצרי ויוצרות קולנוע, ששם לו למטרה את תיעוד האנשים והקהילות שעברו את השבעה באוקטובר ויהפוך את כל אותן עדויות לנגישים לציבור הרחב בארץ ובעולם".
פירוט על הזוכים ונימוקי הזכייה:
פרס חדש ומיוחד לארגוני חברה אזרחית – על רקע המלחמה ניתן למיזם "עדות 710".
צוות השופטים: פרופ' רננה פרס, פרופ' נטע זיו, רונית בר.
מנימוקי הזכייה: לפרס זה הוגשו 80 הצעות, פסיפס המרכיב את פניה היפות של החברה הישראלית. ההתגייסות ורוח ההתנדבות בתחומים רבים ומגוונים הכוללים את כל המגזרים וכל העדות, שנרתמו לסייע בשעת משבר. "עדות 710", התארגנות של אנשי ונשות קולנוע: צלמים, במאים ועורכים שיצאו לתעד את זוועות השבעה באוקטובר. מיד עם פרוץ האירועים הם הבינו את הצורך והחשיבות בתיעוד של ניצולים ומפונים, בשטח ובבתים. נאספו למעלה מאלף עדויות, שהועלו לפלטפורמת תוכן מקוונת, שנועדה לאפשר לאנשים, ארגונים, מוסדות חינוך וקהילות, בישראל וברחבי העולם, לייצר מפגשי שיח, שיעורים, סדנאות, ואירועי זיכרון והם נגישים לכלי התקשורת ולציבור הרחב. למעלה מ-400 מתנדבים ומתנדבות ושיתופי פעולה עם ארגונים, חברות, מוסדות אקדמיים, אנתרופולוגים ופסיכולוגים שפיתחו מתודולוגית ריאיון אמינה קשובה ורגישה.
לצד ההכחשה מצד גורמים בעולם, מאגר העדויות הפך להיות מקור חשוב לחומר מפורט ואמין והוא ישמש כמאגר עתידי של היסטוריונים, חוקרים, עובדי קהילה, אנשי טיפול, יוצרים, ואנשי מדיניות והסברה. עבודת התיעוד לא נשלמה, ואנו מקווים שכספי הפרס ישמשו להמשיך אותה, לתעד את הקהילות שנפגעו, וללוות את תהליך השיקום.
תחום המדעים:
הפרס בתחום המדעים מציין לשבח את המחקר המדעי ואת החוקרים הישראלים, שהגיעו להישגים ראויים בתחומם, ותרמו בכך תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר:
פרופ אילנית חסון אוחיון צילום: באדיבות מפעל הפיס
פרופ' אילנית חסון-אוחיון, אונ' בר-אילן, זוכה בפרס בתחום מדעי השיקום:
צוות השופטים: פרופ' שירלי ורנר, פרופ' מאיר טיכמן, פרופ' אבי עורי
מנימוקי הזכייה: פרופ' חסון-אוחיון מאוניברסיטת בר-אילן היא חוקרת בעלת שם עולמי בתחום הפסיכולוגיה השיקומית, המשלבת מחקר פורץ דרך עם עבודה קלינית אינטנסיבית. תרומתה המשמעותית ניכרת בעיקר בתחומי השיקום הפסיכיאטרי ושיקום מתמודדי סרטן. מחקריה החלוציים בנושא סטיגמה בקרב מתמודדי נפש הובילו להבנה מעמיקה של חסמי השיקום ודרכי התמודדות עימם. מחקרים אלו מחד, מאפשרים להבין את מקורות הדרתם של אנשים עם מוגבלויות לשולי החברה ומאידך להוביל לשילוב חברתי מלא בחברה ברוח אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. במהלך המלחמה הנוכחית, הוכיחה פרופ' חסון-אוחיון מחויבות יוצאת דופן בטיפול במפונים מעוטף עזה, הדרכת מטפלים, והעברת סדנאות בנושא אבל טראומטי. המודל שפיתחה לאבחון אבל טראומטי מהווה תרומה משמעותית להבנת מצבי פסיכופתולוגיה ייחודיים.
פרסומיה האקדמיים מרשימים הן בהיקפם והן באיכותם ומחקריה משקפים את מסירותה והשפעתה הרבה על תחום השיקום בבריאות הנפש. עבודתה מציגה שילוב ייחודי של מצוינות מדעית, תובנות קליניות ומחויבות עמוקה להבנת החוויה האנושית של מתמודדים עם מחלות ומוגבלויות.
הוועדה משוכנעת כי פרופ' חסון-אוחיון בזכות הישגיה יוצאי הדופן, תמשיך להוביל ולקדם את תחום השיקום בשנים הבאות וכל זאת ברוח תפיסות מתקדמות בחברה הישראלית השואפת להכיל את כלל האנשים באשר הם כחלק אינטגרלי מהחברה.
פרופ אסף אהרוני – צילום: באדיבות מפעל הפיס
פרופ' אסף אהרוני, מכון ויצמן, זוכה בפרס בתחום כלכלה חקלאית וביטחון תזונתי:
צוות השופטים: פרופ' ניר אוהד, פרופ' עודד שוסיוב, ד"ר לירון אמדור.
מנימוקי הזכייה: פרופסור אסף אהרוני מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, חוקר תהליכי יצירת חומרי טבע שניוניים (מטבוליטים) בצמחים. הגישה מקורית במחקריו של פרופסור אהרוני משלבת גישות מחקר שונות. הקמת מעבדה אנליטית מהמובילות בעולם לזיהוי חומרי טבע שניוניים המיוצרים בצמחים. הבנת תהליכי הסינתזה של חומרים פעילים שונים והפקתם פותחת צוהר להבנת תהליכים בטבע ומעבר לכך ליישומיים המהווים בסיס לפיתוח תעשיה מקיימת בתחומים המזון והחקלאות. המעבדה של פרופסור אהרוני משלבת תחומי ידע שונים ובהם ביולוגיה מולקולרית, הנדסת חלבונים, ומטבולומיקה (מדע אפיון חומרי טבע) שהבשילו למאות מאמרים מדעיים, אשר צוטטו עד היום קרוב ל30,000 פעם וכן לפטנטים בעלי ערך כלכלי רב לביטחון מזון בארץ ובעולם. מחקריו של פרופסור אהרוני מהווים בסיס ידע ושיטות פורצות גבולות אשר יחד תורגמו בשנים האחרונות להקמת 7 חברות ביוטכנולוגיות המיישמות את המחקרים שפותחו במעבדתו במכון ויצמן. המדע והמחקר של אהרוני נמצאים בחזית המדע והוא ממשיך במחקריו ומעמיד דורות של מדענים.
פרופ יובל שני – צילום: באדיבות מפעל הפיס
פרופ' יובל שני, האונ' העברית, זוכה בפרס בתחום משפט בינלאומי:
צוות השופטים: פרופ' אורנה בן נפתלי, פרופ' רובי סיבל, פנינה שרביט
מנימוקי הזכייה: פרופ' שני הוא אחד מחשובי המשפטנים הבינלאומיים בעת הנוכחית בארץ ובעולם. הוא חוקר בתחומי המשפט הבינלאומי, דיני זכויות האדם, דיני מלחמה, משפט פלילי, דיני סייבר וטריבונלים בינלאומיים. הוא פרסם עשרות מאמרים וספרים בנושאים אלה. מצוינותו יוצאת הדופן הובילה לזכייה במענקי מחקר יוקרתיים ומרשימים. הוא שימש בין השנים 2013 – 2020 כחבר בוועדת זכויות האדם המקצועית של האו"ם, ואף כיהן כיו"ר הוועדה. בתקופה זו הוביל כתיבת מסמכים כגון ההערה הכללית מס' 36 של הוועדה בנושא הזכות לחיים. פרופ' שני הוא גם מרצה משובח, אשר העמיד דורות של סטודנטים בתחום המשפט הבינלאומי. פרופ' שני נמצא בעיצומה של עשייתו המקצועית. בתקופה מאז פרוץ המלחמה, הוציא פרסומים ונתן הרצאות וראיונות, תוך הצגת מורכבות המערכה מהזווית המשפטית. לפרופ' שני צפויה עוד כברת דרך מקצועית משמעותית ואין ספק שימשיך להשפיע על התפתחות המשפט הבינלאומי בארץ ובעולם. אין ראוי ממנו לפרס שיוקיר את הישגיו המקצועיים.
דר נטע כהן – צילום: באדיבות מפעל הפיס
ד"ר נטע כהן, בי"ח איכילוב, זוכה בפרס בתחום חקר רפואה דחופה:
צוות השופטים: פרופ' רונית סצ'י פאינרו, פרופ' יורם בלשר, פרופ' עמי אהרונהיים.
מנימוקי הזכייה: כלת פרס לנדאו של מפעל הפיס ד"ר נטע כהן מבית חולים דנה-דואק מרכז רפואי איכילוב תל אביב. ד"ר נטע כהן הינה דמות מובילה בארץ בתחום הרפואה והיא בעלת תרומה משמעותית במחקר קליני ברפואה דחופה וטיפול בטראומה. עבודותיה משפרות את הנחיות העבודה והטיפול הראשוני בישראל ובעולם. מחקרה מתמקד בשיפור הליכי עבודה במיון ילדים, ייעול הטיפול בטראומה ניהול מצבי חירום, טיפול בכאב והרעלות קנביס. מחקריה המקוריים פורסמו בעיתונות המובילה בתחומה והובילו להטמעת פרוטוקולים ייחודיים לילדים לאחר טראומה רב-מערכתית.
ד"ר כהן ידועה ביחסי האנוש המצוינים שלה, ביכולת ההובלה וההשפעה שלה, ובהיותה דמות לחיקוי עבור עמיתות ועמיתים למקצוע. היא משמשת כמנחה מובילה עבור סטודנטים, מתמחים ורופאים בכירים ומטפחת דור עתידי של מובילים בתחום רפואה דחופה ילדים. היא ידועה ביכולתה לשתף פעולה עם צוותים רפואיים מגוונים, ליצור סביבה הרמונית ויעילה ולהעניק תחושת ביטחון ונינוחות למטופלים.
תחום האמנויות:
הפרס בתחום התרבות האמנויות, מוענק לזוכים על תרומה והשפעה משמעותית לחיי התרבות והאמנות בישראל:
אדריכל פרופ איתן קימל ואדריכלית מיכל קימל אשכולות – צילום: באדיבות מפעל הפיס
אדריכל פרופ' איתן קימל ואדריכלית מיכל קימל אשכולות, זוכים בפרס בתחום אדריכלות:
צוות השופטים: אמנון דירקטור, ברכה חיוטין, ניצה סומק
מנימוקי הזכייה: משרד "קימל אשכולות אדריכלים", שהוקם על ידי איתן קימל ומיכל אשכולות, פועל מזה ארבעה עשורים ונחשב לאחד המשרדים הבולטים והפעילים בישראל. לאורך השנים תכנן המשרד מגוון רחב של פרויקטים, ציבוריים ופרטיים, תוך התמחות במבני ציבור משמעותיים. עבודותיהם מתאפיינות בקו אסתטי מובחן ובלתי מתפשר תוך הקפדה יוצאת דופן על איכות הביצוע ופרטי הבנייה. מעבר למצוינות האדריכלית, המשרד הצליח לגבש שפה ייחודית ורגישה המשלבת בין מאפיינים מקומיים עם גישה בינלאומית, והותיר חותם בפרויקטים לאומיים כמו היכל הזיכרון בהר הרצל, מוזיאון מגדל דוד, בית הלוחם ומרכז דוידסון. במקביל לעשייה האדריכלית, פועל איתן קימל גם בזירה האקדמית, כשהוא מעביר את הידע והניסיון של המשרד לדור האדריכלים הבא. זו הפעם הראשונה שפרס לנדאו מוענק בתחום האדריכלות, וזכייתם של ״קימל אשכולות אדריכלים״ מציבה רף גבוה לקראת הפעמים הבאות.
ג'ניפר כהן – צילום: באדיבות מפעל הפיס
ג'ניפר כהן, זוכה בפרס בתחום קרקס (יצירה):
צוות השופטים: יפעת צפריר, ליסה ג'יקובסון, גיל עברי
מנימוקי הזכייה: ועדת השופטים מעניקה את פרס לנדאו של מפעל הפיס לאמנית ג׳ניפר כהן, על תרומתה הייחודית והמרתקת לעולם הקרקס העכשווי. ג׳ניפר כהן בולטת בזכות יצירותיה המשלבות אקרובטיקה אווירית, מחול, תיאטרון ומוסיקה, תוך חקירה מתמדת של גבולות הגוף, הזהות והמרחב, היא יוצרת דרמטורגיה חדשה לבימת הקרקס בישראל. עבודותיה פורצות דרך ומעמידות אותה בחזית אמנות הקרקס העכשווי בארץ, תוך שהיא משלבת בין מיומנויות טכניות גבוהות לבין יצירה אמנותית עשירה, רגישה ופואטית.
הוירטואוזיות הטכנית שלה, שהינה תוצאה של השקעה אדירה, תרגול אינטנסיבי ומחקר אומנותי מתמיד, באה לידי ביטוי ביכולתה להציג יצירות המעוררות את הצופה ואף מאתגרות את כלל תחום הקרקס. ביצירותיה, לצד שליטה טכנית ברמה גבוהה במיוחד, מוטמעות חוויות אמנותיות פיוטיות ומורכבות, ההופכות כל יצירה לאירוע עוצמתי ומהפנט.
כהן בוחרת לעבוד בעיקר בישראל והיא משמשת מקור השראה, לאמנים צעירים וותיקים ובכך תורמת רבות לפיתוח הקרקס בארץ ובעולם ומעמידה את הקרקס הישראלי על המפה העולמית.
אנו מעניקים לג׳ניפר כהן את הפרס מתוך רצון לאפשר לה להמשיך להשקיע בצמיחתה המקצועית האישית, ליצור יצירות קרקסיות אמנותיות מעמיקות ומרגשות ולתרום לקידום תחום הקרקס בארץ ובעולם בדרכה הייחודית ומעוררת ההשראה.
קובי מזרחי – צילום: באדיבות מפעל הפיס
קובי מזרחי, זוכה בפרס בתחום קולנוע (הפקה):
צוות השופטים: שרון שרביט, יונה ויזנטל, אוהד מילשטיין
מנימוקי הזכייה: הוועדה בחרה להעניק את הפרס לקובי מזרחי, מפיק יצירתי, בעל ורסטיליות קולנועית מרשימה. סרטיו מעידים לא רק על כישרון הפקתי, אלא גם על תשוקה אמיתית לקולנוע – לב פועם המורגש בכל פריים ופריים בעולם הסרט הנרקם. יכולותיו למקסם וליצור בתנאים מורכבים, מסירותו, ורוחב לב ההפקתי שלו, מוטבעים בקולנוע הייחודי והאיכותי עליו הוא אמון. הפרויקטים והיוצרים איתם הוא בוחר לשתף פעולה מציגים גמישות יצירתית, מחשבתית, ונועזות רבה.
הסרט "עין לבנה" (הפקה במשותף עם שירה הוכמן, בימוי תומר שושן), סרט קצר, היה מועמד בחמישיית הגמר בפרס האוסקר האמריקאי 2021 – הישג מרשים כשלעצמו, ועל אחת כמה וכמה בהתחשב במורכבות ההפקה אל מול התקציב שעמד לרשותה. סרטיו העלילתיים והתיעודיים – זוכים להכרה ולהישגים פורצי דרך בזירה הבינלאומית וממקמים את הקולנוע הישראלי בשורה אחת עם מיטב הקולנוע העולמי העכשווי. הפרס מוענק לקובי מזרחי מתוך הערכה לפועלו המרשים עד כה ובעיקר כדי להביע תמיכה בהמשך עשייה משמעותית ונועזת בזירה הקולנועית.
אמנון וולמן – צילום: באדיבות מפעל הפיס
פרופ' אמנון וולמן, זוכה בפרס בתחום מוזיקה קלאסית עכשווית מזרח ומערב (הלחנה):
צוות השופטים: ד"ר בנימין יוסופוב, גליה חי, דן וינשטיין.
מנימוקי הזכייה: לאורך חמישים שנה של יצירה עשירה ומגוונת ביסס עצמו פרופ' אמנון וולמן כמלחין, אמן סאונד ומחנך ייחודי ופורץ דרך בשדה האמנות בישראל. עבודתו המגוונת מוצגת לאורך השנים בארץ ובעולם. המוזיקה של וולמן, מיועדת למוזיקאים ולכאלה שאינם, פועלת תמיד במתח
שבין המסומן והכתוב לבין מה שנחווה על ידי המאזין, בין האובייקטיבי לסובייקטיבי ומציעה בכך מבט מקורי, ייחודי וסימבולי על הנוף הישראלי של הכאן והעכשיו המוזיקלי.
יצירותיו המגוונות בעלות חדשנות טכנולוגית הפכו את פרופ' אמנון וולמן לדמות מובילה בתחום החינוך למוזיקה וההלחנה. תחת ידיו ואזניו עברו עשרות רבות של מלחינים ומלחינות להן הוא פרץ דרך בדרכים רבות: בתשתית האסתטית והאמנותית שהקים, במיוחד בכל הנוגע למדיום האלקטרוני וסלל לרבים את ההיתכנות לפעול וליצור בה וכן ביכולתו ליצור אצל תלמידיו רצון למציאת קול אישי וייחודי, הצטיינות ומקוריות.
יצירותיו זוכות להכרה בינלאומית ומייצגות נאמנה את קהילת האמנים המוזיקאים הישראלית, את יכולתה לתרום ולהשפיע בשדה המוזיקה העכשווית הגלובלית ומעניקה לה קול ייחודי מקורי ומקומי מובהק.
צילומים: באדיבות מפעל הפיס.
