אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד העבודה – הערכת כמות האנשים שמושבתים מעבודה – שבוע רביעי למלחמת חרבות ברזל.

 אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד העבודה.

הערכת כמות האנשים שמושבתים מעבודה – שבוע רביעי למלחמת חרבות ברזל.

בשביעי באוקטובר פרצה מלחמת חרבות ברזל. עם פרוץ המלחמה נערך גיוס מילואים נרחב, תושבים רבים פונו מבתיהם, מערכת החינוך הושבתה וענפי כלכלה רבים נפגעו בצורה חמורה.

בשבועות שעברו מאז פרוץ המלחמה מערכת החינוך חזרה לפעילות חלקית, ופעילות המשק חזרה לשגרה חלקית, אך עדיין אנשים רבים מושבתים מעבודתם טרום המלחמה.

מתחילת המלחמה, הוצאו לחל"ת או פוטרו 46,004 עובדים (כ-70% מהם יצאו לחל"ת).[1] ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2018, מדובר על תוספת של כ-150%.[2] לבד ממי שהוצאו לחל"ת או פוטרו, עובדים רבים לא נמצאים במקום העבודה שלהם בגלל סיבות שונות. מלבד נתוני הפיטורים והוצאה לחל"ת, אין עדיין אינדיקטורים מעודכנים של שוק העבודה בתקופת המלחמה, ולכן בוצעה הערכה על כמות עובדים זו. בסה"כ, לפי הערכות משרד העבודה, כ-760 אלף איש מושבתים בשבוע זה.[3]

הערכת מספר מושבתים, שבוע רביעי למלחמה:

מקור: עיבודי אגף אסטרטגיה של משרד העבודה

המושבתים כוללים מספר קבוצות:

חיילי מילואים: בהתאם לפרסומים בתקשורת, הנחנו כי גויסו 360,000 חיילי מילואים. שיעור התעסוקה של גברים יהודים לא חרדים בגילי 22-40 עומד על 85%.[4] מכיוון שההתפלגות הגילית של חיילים שונה מההתפלגות של קבוצת גיל זו, וישנו ייצוג ייתר לשכבות הצעירים שעובדות בשיעורים נמוכים יותר, הנחנו כי שיעור התעסוקה של חיילי המילואים עומד על 90% משיעור התעסוקה הכולל. כלומר שיעור תעסוקה של 77%.

תושבים שגרים ביישובי עוטף עזה וצפון הארץ: תושבים שגרים בק"מ 0-7 בעוטף עזה ו-0-4 בגבול הצפון פונו מבתיהם. עבורם הנחנו 20% תעסוקה ביחס לתעסוקה הרגילה. נוסף על כך, הנחנו תעסוקה של 50% לתושבים במרחק 7-20 ק"מ מגבול עזה, ו-70% תעסוקה לתושבים במרחק 4-10 ק"מ מגבול לבנון. הנחה דומה נלקחה עבור מי שעובדים באזורים אלה אך לא גרים בהם.

הורים: בישראל כ-611 אלף משקי בית עם זוג הורים עובדים או הורה יחיד במשק הבית שעובד, ויש להם ילדים מתחת לגיל 10. מערכת החינוך שהושבתה לחלוטין בשבוע הראשון ללחימה, חזרה לפעול באופן חלקי. נכון ליום ראשון 29/10, משרד החינוך פרסם כי 75% ממסגרות החינוך הרגיל ו-84% ממסגרות החינוך המיוחד חזרו ללמידה פיזית. מכיוון שהלמידה הפיזית לא מתקיימת באופן מלא, נלקחה הנחה שב-30% ממשקי הבית עם ילדים קטנים, אחד מבני הזוג לא עובד.

ענפים: עם פרוץ המלחמה נפגעו מספר ענפי כלכלה במשק, ובמיוחד ענף הבניין, תיירות (מעבר לשירותי אירוח) ואמנות בידור ופנאי.

 ההנחות שנלקחו בחשבון לשיעור הפגיעה בענפי הכלכלה שנפגעו:

מקור: עיבודי אגף אסטרטגיה במשרד העבודה לנתוני משרות שכיר של הלמ"ס

בנוסף נלקח בחשבון המשך פעילות שוטפת בהיקף של 20% בענפים שנפגעו. כלומר בסה"כ שיעור המושבתים עומד על 319 אלף איש.

חשוב לציין שנתונים אלה מתייחסים לעובדים ישראלים בלבד. נוסף אליהם יש פגיעה במספר העובדים הזרים, ובמיוחד בענפי הבנייה והחקלאות. עובדים זרים מהווים חלק משמעותי מענף הבניה. בענף זה הועסקו ברבעון השני של 2023 כ-25 אלף עובדים זרים ששהו בישראל,[5] ובנוסף כ-90 אלף עובדים פלסטינים אשר אינם מתגוררים בישראל ובימים אלה אינם מורשי כניסה. מעבר לכך, בענף החקלאות הועסקו כ-23 אלף עובדים זרים ששהו בישראל ברבעון השני של 2023, ועל פי הערכות כאלפיים מהם עובדים בסביבת הגבולות. מתחילת הלחימה עובדים זרים רבים עזבו את מקום עבודתם בגלל השבתה או שעזבו את הארץ בשל המצב.

בסה"כ, לאחר קיזוז חפיפות בין הקבוצות השונות, ההערכה היא כי מספר המושבתים הישראלים עומד על 774 אלף איש, שהם 18% מכוח העבודה במשק. חשוב להדגיש כי הנחה זו נכונה לעת זו, ומשתנית בהתאם למצב מערכת החינוך, היקף הרקטות באזורים הקרובים לגבול והנחיות פיקוד העורף המאפשרת פעילות כלכלית. בנוסף, ההערכה לא כוללת אנשים שמקום עבודתם לא נפגע אך הם לא עובדים מסיבות נוספות על אלה האמורות לעיל.

[1] על פי נתוני שירות התעסוקה.

[2] התקופה בחודש אוקטובר לאחר שמחת תורה. הנתונים של 2018 הותאמו בהתאם לגידול באוכלוסייה.

[3] אנשי מילואים אינם מושבתים במובן הקלאסי, שכן הם מועסקים בצבא, אך הם אינם נמצאים במקום עבודתם הקבוע, ובשל כך פעילות המשק נפגעת.

[4] שיעורי התעסוקה לאורך כל המסמך חושבו בעזרת סקר כוח אדם של הלמ"ס, ונכונים למחצית הראשונה של 2023.

[5] על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לעובדים זרים השוהים באופן חוקי בישראל.