רפואת יער בישראל – צילום מתוך מצגת שהוצגה במפגש – צילום: יח"ץ
רפואת יער ישראל.
בשורה חדשנית פורצת דרך – רפואת יער ישראל.
מחקר קליני התערבותי מקיף המשלב את הכלים המדעיים החדשניים ביותר, באישור וועדת הלסינקי, חיבור בין מדע, רפואה, טבע ואנושיות.
בכירים בעולם הרפואה בישראל, בהם פרופ' איתמר גרוטו , ד"ר אפרת דנינו והיזמת גליה בן חיים מובילים את הטמעת רפואת יער בישראל.
רפואת יער מהי ?
רפואת יער היא מתודולוגיה טיפולית מבוססת מחקר להפחתת לחץ ותסמיני חרדה, אשר זוכה להכרה בינלאומית.
השיטה נוסדה ביפן בשנות ה – 80 כמענה לעליה בסטרס בעולם המודרני, באמצעות המושג שינרין–יוקו – שהות מודעת ואיטית ביער על (ידי ד"ר קינג לי).
השיטה הביאה עמה תגלית משמעותית: בעצים חומרים נדיפים בשם פיטונצידים, המופרשים כחלק ממנגנון ההגנה שלהם, ופועלים על המערכת הפיזיולוגית, העצבית והכימית של האדם.
״הרופא הוא העץ״ – הפרוטוקול הבינלאומי לרפואת יער פיתוח של מודל שינרין-יוקו, החל בשנות האלפיים כדי להנגיש לאדם המערבי את כוח החיבור מחדש לטבע מיוער ע"י ארגון INFTA (The International Nature and Forest Therapy Alliance).
בשנת 2004 ממשלת יפן הפכה את התחום לחלק מתוכנית הבריאות הלאומית. נפתחו יערות טיפוליים ברחבי המדינה, והוקמו מרכזים להכשרת מדריכי רפואת יער. החל משלב זה, התחום החל להתמקצע ולהתפשט גם מחוץ ליפן. אוניברסיטאות באירופה ובצפון אמריקה החלו להציע קורסים ופרויקטים מחקריים בתחום. ארגון INFTA פועל לסטנדרטיזציה של התחום, ולהטמעה של שיטות מדידה וטיפול אחידות ברחבי העולם.
רפואת יער – צילום: שירה בן חיים
שיטת הטיפול
מרשם רופא הכולל: שלושה מפגשים אחת לשבועיים של 3 שעות (7 תחנות).
לאורך של 1.2 ק"מ – (ללא שיח, ללא ניידים) עד 20 משתתפים במפגש ובליווי מדריך מוסמך .
תחנה ראשונה – הכרות, מדע, היסטוריה, תועלות, הסבר ותיאום ציפיות.
תחנה שניה – כיוונון חושים ותשומת לב לגוף .
תחנה שלישית – הליכה איטית מודעת .
תחנה רביעית – מפגש עם עץ, חקר חושי, ספיגת הפיטונצידים .
תחנה חמישית – יצירה והשראה חושית בטבע .
תחנה שישית – מנוחה לסיכום אישי (אינטגרציה בין גוף, מחשבה, רגש, נפש).
תחנה שביעית – שיתוף קבוצתי על החוויה.
רפואת יער – היזמת גליה בן חיים פותחת את האירוע – צילום: אבי בר
יתרונות רפואת יער:
(מבוסס על כ- 240 מחקרים שנעשו ברחבי העולם על השפעת היער במגוון נושאים רפואיים) .
איכות שינה – משפרת איכות השינה ומפחיתה נדודי שינה, ריכוז, זיכרון, ויסות רגשי ותחושת משמעות.
בריאות נפשית – מפחיתה מתח, הקלה בסימפטומים של דכאון וחרדה, הפחתת הורמון הסטרס (קורטיזול) ב- 26% לאחר שעתיים.
בריאות פיזית – משפרת לחץ דם, קצב לב ומערכת החיסון, חיזוק המערכת החיסונית, שיפור במדדי לחץ דם וקצב לב.
חיוניות – הגברת יצירתיות ופרודקטיביות בעבודה.
רפואת יער – ד"ר אפרת דנינו – צילום: אבי בר
מה קורה בעולם
יפן המדינה שבה הכול התחיל
1982 משרד היערנות היפני ממציא את המונח Shinrin-Yoku – לקידום בריאות הציבור והעלאת מודעות ליערות.
1990–2000 מחקרים רפואיים ראשוניים ע”י פרופ’ קינג לי וחוקרים נוספים על השפעת היער על מערכת החיסון, קורטיזול, מצב רוח ועוד…
2004 הקמת תוכנית מחקר ממסדית ע”י Nippon Medical School.
2006 פתיחת מסלולי Shinrin-Yoku רשמיים ביערות מוכרים.
2012 הפורום היפני לרפואת יער (JFTM) מתחיל לפתח פרוטוקולים מוסדרים.
2020 הכנסת רפואת יער לתוכניות רפואה מונעת, בעיקר דרך מרפאות פרטיות ומסובסדות.
רפואת יער – פרופסור איתמר גרוטו – צילום אבי בר
🇩🇪 גרמניה מעבר לרפואה קלינית ומסלולים מוסדרים
2012–2015 הערכות פיילוט ראשונות של מסלולי Heilwald – יער מרפא בשיתוף עם בתי הבראה Kurkliniken.
2017 פתיחת היער המרפא הראשון במדינת מקלנבורג-מערב פומרניה.
2018 התחלת מחקרים קליניים בבתי ההבראה עם שילוב רפואת יער בשיקום נשימתי וקרדיווסקולרי.
2019 גרמניה מצטרפת ל- INFTA ארגון בינ”ל לאמון והסמכה בתחום. כיום רופא משפחה נותן מרשם רפואת יער בגרמניה.
2020 הכשרות מדריכי רפואת יער רשמיות (בשיתוףINFTA או מוסדות מקומיים).
2022–2024 שילוב בבריאות הציבור: תוכניות מונעות ומסובסדות ע”י ביטוחים רפואיים (במקרים מסוימים).
רפואת יער – נטע מימון מדגימה את פעולת המכשיר על פרופסור איתמר גרוטו – צילום: אבי בר
🇫🇮 פינלנד מדינת היערות והטמעה טכנולוגית
2009–2013 מחקרי עומק על השפעת יער על סטרס ומצב רוח (אוניברסיטת הלסינקי).
2018 מסלולים טיפוליים בפארקים עירוניים משולבים עם בתי חולים.
2020 משרד הבריאות ממליץ על “מרשם טבע” Nature Prescription כחלק מתוכנית Wellness.
2023 שילוב בבתי חולים פסיכיאטריים ומרכזי בריאות לנוער.
רפואת יער – צילום: שירה בן חיים
חזון רפואת יער
רפואת יער תהפוך לחלק בלתי נפרד ממערך הבריאות בישראל ,רופאי משפחה יוכלו להנפיק מרשם לרפואת יער כחלק מהתערבות טיפולית. 60 מדריכים מוסמכים יסיימו את תוכנית הלימודים של מנחי רפואת יער.
הקמת כ 20 מסלולי רפואת יער ברחבי הארץ, בשיתוף עם רשויות, קופות חולים וגורמים סביבתיים, לצד פיתוח מתמשך של תשתית שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר בינלאומיים. במקביל, יורחבו המחקרים הקליניים לקהלים וקטגוריות רפואיות נוספות, וייבחנו השפעות ארוכות טווח כחלק ממסלול חדשני של בריאות מונעת ומבוססת טבע.
תוצאות מחקר חדשני מקיף מסוגו (500 משתתפים) באישור וועדת אתיקה וכלי מחקר חדשנים.
נערך מחקר קליני ראשון בישראל ,שבחן את יעילות רפואת היער בהשוואה לשהות מודעת ביער בקרב אוכלוסיות מגוונות. המחקר כלל שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות, בהן מדידות ה- EEG הניידת של חברת Neurosteer לניטור פעילות המוח והשפעות קוגנטיביות ורגשיות בזמן הטיפול ביער, אשר בחן את ההשפעה של ההתערבות על חוסן רגשי, תפקוד תחת לחץ ומניעת שחיקה. המחקר כלל שאלונים : שאלון סוציודמוגרפי , שאלון חוסן, וויסות רגשי ושאלון שחיקה. עוד כלל המחקר מדידת שונות דופק (Heart Rate Variabiliry=HRV) ככלי למדידת סטרס באופן רציף ובדיקת קורטיזול ברוק לפני ואחרי (בשיתוף מרכז בריאות הנפש באר שבע) ,הערכת סטרס באמצעות קריאת גלי מוח, ובאמצעות בטכנולוגיות זיהוי פנים.
כלי מחקר חדשניים – מתוך מצגת שהוצגה במפגש – צילום: יח"ץ
תוצאות ומסקנות המחקר:
מניתוח תוצאות השאלונים הסובייקטיביים עולה כי שהייה ביער הביאה לירידה מובהקת ברמת הסטרס – הן למי שחווה שהות מודעת ביער, והן למי שחווה פרוטוקול רפואת יער.
השפעת הפעילות על רמת הקורטיזול – הבדלים לפני הטיפול ואחריו מראים ירידה ברמת הקורטיזול בשתי הקבוצות, ירידה משמעותית יותר בקבוצת פרוטוקול רפואת יער.
השפעת הפעילות על מדדי המוח – במדד הסטרס המוחי, בזמן המשימות המנטליות, נצפתה ירידה בקבוצת פרוטוקול רפואת יער, בעוד שבקבוצת שהות מודעת ביער נראתה דווקא עלייה מתונה.
במדד הקוגניטיבי, בזמן הגירוי במלחיץ, רק בקבוצת פרוטוקול רפואת יער נצפתה ירידה לאחר הטיפול השלישי. עדות לשיפור ביכולת ההתמודדות.
בפרוטוקול רפואת יער נראו שיפורים משמעותיים במדדיי מוח מרכזיים, שלא היו קיימים בשהות המודעת ביער.
גודל אפקט ירידה בקורטיזול – הבדלים בהשפעת רפואת יער על קבוצות שונות:
המחקר מראה שמי שעבר פרוטוקול רפואת יער ושייך למגזר החילוני, הינו בתפקיד ניהולי ומועסק – חווה ירידה משמעותית יותר בפרוטוקול רפואת יער לעומת מי שבמגזר דתי , בתפקיד שאינו ניהולי ואינו מועסק/פנסיונר.
סיכום הממצאים של המחקר:
* ירידה מובהקת ברמות סטרס (שאלונים).
* ירידה ברמות קורטיזול- גדולה יותר בקבוצת רפואת יער.
* ירידה משמעותית במדדי סטרס מוחיים בקבוצת רפואת יער.
* השפעה בולטת בקרב חילונים, מועסקים ובעלי תפקיד ניהולי.
מתאם בין מדדי מוח, גוף וחוויה
במחקר שולבו לראשונה מדדים מגוונים – נוירולוגיים, פיזיולוגיים ושאלוני דיווח עצמי, שהצביעו על מגמה ברורה בהפחתת סטרס.
נמצאו קשרים חזקים וייחודיים בין מדדי המוח, רמות הקורטיזול והתחושות הסובייקטיביות של המשתתפים.
המדדים המוחיים והביולוגיים מציגים הפחתה של סטרס בפרוטוקול רפואת יער – זהו חידוש מדעי פורץ דרך.
אימפקט רפואת יער – מתוך מצגת שהוצגה במפגש – צילום: יח"ץ
אימפקט רפואת יער:
תכנון עירוני:
- עידוד שילוב שטחים מיוערים במרחב הציבורי
- פיתוח מסלולי רפואת יער
- שמירה ותחזוקה ע"י הקהילה
- חיזוק שייכות ומשמעות
בריאות הציבור:
- שיפור בריאות נפשית ופיזית באוכלוסייה הכללית
- הפחתת עומסים
- מענה קבוצתי
- כלים לתרגול עצמי
מערכת בריאות:
- הפחתת שחיקה בקרב הצוותים הרפואיים.
- בניית אקלים תרבותי מחובר לטבע.
רפואת יער סיום קורס מדריכים – מתוך מצגת שהוצגה במפגש – צילום: יח"ץ
עלות וסבסוד רפואת יער:
עלות ההשתתפות בפרוטוקול רפואת יער הכולל שלושה מפגשים בני שלוש שעות עומד על 280 ש״ח, בהתאם לפרוטוקול הבינלאומי המאושר.
בימים אלו מתקיימים מגעים מתקדמים לשיתופי פעולה עם קופות החולים, ביטוח לאומי, משרד הביטחון והג'וינט, במטרה להרחיב את הסבסוד ולהנגיש את המענה גם באמצעות גופים ציבוריים.
במקביל, כעשר רשויות מקומיות כבר הביעו עניין בהקמת מסלולי רפואת יער הקריטריונים להקמת המסלול כוללים שטח חורש של לפחות חמישה דונמים עם עצים גבוהים היוצרים חופה, במטרה להבטיח חוויית טבע מרפאת, בטוחה ועמוקה .
