המייק-אובר הגדול של שרת המשפטים – רפורמת חדלות הפירעון יוצאת לדרך

שרת המשפטים, איילת שקד, פרסמה היום את תזכיר חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ה – 2015.

מהות הרפורמה: שינוי מבני ומהותי בדרך הטיפול ביחידים וחברות אשר נקלעו לקשיים כלכליים ולא עמדו בתשלום חובותיהם.

החוק ישים דגש רב על שיקומם הכלכלי של החייבים.

שרת המשפטים: ""פינוי בינוי" להליכי חדלות פרעון ופשיטת הרגל. הרפורמה החדשה שמה דגש על צדק חלוקתי- שיקום חייבים, סיוע למגזר העסקי, ייעול תהליכים, צמצום בירוקרטיה ויצירת בסיס חדש ונכון יותר לעבודה"

רקע להצעה:

השימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד מחיי הכלכלה. כמעט כל אדם או תאגיד משתמש באשראי במהלך פעילותו. הסיכון שמשאביו של מקבל האשראי לא יספיקו לתשלום מלוא חובותיו הוא חלק בלתי נפרד מהכלכלה המודרנית. התממשותו של סיכון זה מכונה חדלות פירעון.

חדל הפירעון יכול להיות אדם פרטי שנקלע לקשיים כלכליים או חברה ציבורית גדולה שאינה יכולה לשלם אגרות חוב שהנפיקה.

הבעיות המרכזיות במנגנון הנוכחי:

• מנגנוני חדלות הפירעון ופשיטת הרגל כיום מיושנים ומסורבלים, ואינם משיגים את המטרה לשמה הם מיועדים; מערכות ההוצאה לפועל, הכנ"ר ומערכת בתי המשפט אינם  מסונכרנים כיום והתשתית המשפטית שלהם מיושנת. לדוגמא:פקודת פשיטת הרגל קובעת  שכל תיקי חדלות פירעון ופשיטת רגל ידונו בביהמ"ש מחוזי, מה שגורם להצפה של תיקים, אשר מאתגר את ייעול ההליך והשירות הניתן לאזרח.

• החוקים אינם מותאמים לעידן הכלכלי המודרני. לדוגמא:החוק אינו נותן מענה ביחס לחברות בינלאומיות הנמצאות בתהליך חדלות פירעון .

• חייבים כיום נשארים במשך שנים בתהליכי הוצאה לפועל, בלא יכולת להתקדם הלאה בחייהם, להבריא ולשקם את עצמם. רבים חוששים כיום לפנות לתהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון מהשם הרע והתדמית השלילית, וכן מהליכים המסורבלים והארוכים.  באופן זה חייבים רבים נשארים במערכת ההוצאה לפועל מבלי יכולת אמיתית להתקדם, לשלם את חובם, בעוד שחובותיהם הולכים וגדלים.

התוצאה מההליכים הנוכחיים היא כי  יותר חברות כושלות, עובדים רבים מפסידים את מקומות העבודה שלהם, משקיעים חוששים להשקיע בחברות, חייבים נשארים בתהליכי הוצאה לפועל ללא מוצא ואין צדק בחלוקת הכספים במסגרת סדרי הנשייה.

אי לכך, היה צורך ביצירת רפורמה מחודשת אשר תענה על כלל הצרכים; פלטפורמה של חוקים וכללים אשר ייטיבו עם החייבים, עם הנושים ועם המשק כולו. רפורמה שלא תתמקד אך ורק בחברות ובנושים הגדולים, אלא גם באדם הקטן ובעסקים הקטנים והבינוניים.

הפתרונות שמציע החוק החדש:

• 1. פתרון מבני מהותי –יעילות – הגברת הודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הביורוקרטי.

בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה יעבדו בצורה מתואמת. תיקים של חדלות פירעון של יחידים יעברו לאחריות בתי משפט השלום והכונס הרשמי, ואילו תהליכים של חברות ותאגידים יישארו תחת חסות בתי משפט מחוזיים. באופן זה, יתייעלו התהליכים, יסייעו בצמצום הביורוקרטיה הקיימת ויספקו שירות טוב יותר לחייבים.

הצעת החוק תיצור מסלולים מהירים ויעילים יותר לניהול ההליכים, כולל מסלולים   שאינם מצריכים מעורבות של בית משפט.

• 2. שינויים מהותיים:

א.      השמת דגש על שיקומו הכלכלי של החייב.

חדל פרעון יחיד: הצעת החוק יוצאת מנקודת הנחה כי שיקומו הכלכלי זוקף את גבו של החייב היחיד,  תורם לסביבתו האישית והכלכלית, משרת את טובת הנושים, מסייע לכלכלת המשק וכן מקדם גם ערכים חברתיים נוספים כגון סיוע לחלש, האמונה במתן הזדמנות שנייה וכדומה.

על כן, הליכי חדלות הפירעון יתמקדו בשיקום החייב היחיד במידת האפשר.

הדין החדש מבקש לשנות את הצורה בה אנו תופסים "פושט רגל". תפיסה זו גורסת כי החייב אינו פושע בהכרח, וכי אנו לא "מענישים" אותו. המטרה העיקרית, אם כן, היא להגביר את היכולת לגבות את מירב החוב האפשרי מהחייב תוך כדי שיקומו וחינוכו להתנהלות כלכלית נכונה יותר ולעתיד חדש.

חייב אשר יכנס למסלול של חדלות פירעון ידע בשלב מוקדם מאד מה התהליך אותו הוא מתבקש לעבור על מנת לזכות בהפטר חלקי או מלא של חובותיו. תכנית כלכלית מפורטת תבנה לחייבים, ובאם יעמדו בתכנית זו, יצאו תוך זמן מה לדרך חדשה, ללא הוצאה לפועל וללא חובות. ההצעה כוללת גם אפשרות לחינוך פיננסי, על מנת להבטיח מתן כלים לחייבים שימנעו מהם לשוב על הטעות שהביאה אותם לחדלות הפירעון.

חשוב לומר כי הצעת החוק אינה מוותרת לחייב. חייבים צריכים לשלם את חובם, אם כן יש בידם אמצעים לעשות כן.

חדל פרעון שהוא תאגיד: בנוגע לתאגידים, קובע החוק עמדה ערכית ולפיה עדיף לשקם חברות על פני פירוקן. החוק בונה תשתית שמטרתה למנוע את קריסתם המלאה או החלקית של תאגידים, המביאה ל"תספורת" לנושים. כל זאת, באמצעות יצירת הליכים מיוחדים המאפשרים לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית, לפני התמוטטות החברה, לצד הטלת חובות על הדירקטורים בחברות.

ב.      הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים

הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך, תכליתם של הליכים אלו היא להגדיל את ערך נכסי החייב ולהקטין את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מהליך חדלות הפירעון.

בין היתר ייצור החוק חלוקה צודקת יותר של החוב בין הנושים. החוק המוצע מבקש לסייע לנושים הקטנים, אלו שכיום נאלצים לקבל רסיסים מן החוב הכללי שמתחלק בין המדינה והנושים המובטחים ( אלו שיש להם שיעבוד) – שהם לרוב בנקים ונושים חזקים אחרים.

לשם כך, מבקשת ההצעה לבטל את העדיפות שניתנת למדינה בהחזרת כספי החוב ובמקביל מצמצמת את  הסכומים המוחזרים לנושים המובטחים (בעלי השעבוד(- בעיקר הבנקים.

מהלך משולב כזה יביא לכך שחלק גדול יותר מהכספים שנותרו לחייב יועברו מעתה גם לנושים ה"רגילים" – ספקים, אנשים פרטיים אחרים ונושים כמו נושים נזיקיים שנפגעו ממעשיו של החייב.

ג.       התאמה למציאות הכלכלית המודרנית:

הצעת החוק תאפשר התמודדות נכונה יותר עם חברות ויחידים בכלכלה המודרנית- גלובלית. החוק, למשל, קובע מנגנון חדש להתמודדות עם הליכי חדלות פרעון המתנהלים במספר מדינות בו זמנית. זהו צורך חיוני הנובע משינוי פני הכלכלה והפיכתה לכלכלה גלובלית, שבה גופים רבים מנהלים פעילות עסקית במספר מדינות באופן המחייב תיאום והשלמה.

 שרת המשפטים, איילת שקד: "ישנה חשיבות רבה לדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי מקצועיים וראויים, אשר יקנו ודאות לשוק ויתאימו לסביבה הכלכלית בה הם פועלים. יש פה תהליך של "פינוי בינוי" להליכי חדלות הפירעון ופשיטת הרגל. הרפורמה החדשה חדשנית ומותאמת מציאות, שמה דגש על שיקום החייב, מצמצת את הבירוקרטיה ומייעלת את המערכות.  הרפורמה, בין היתר, תדאג לשיקום החייב חדל הפירעון, ובכך תסייע לחברה טובה יותר ערכית וכלכלית. התפיסה היא כי פושט רגל אינו עבריין, לעיתים הוא נקלע למצב ביש- ויש לסייע בידו לחזור למוטב".

** התזכיר נכתב במחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי – פיסקלי) בראשות עו"ד אבי ליכט על ידי צוות משפטנים במחלקה בראשות עו"ד ספי זינגר שכלל גם את עו"ד טל גיז, עו"ד מיכל אלבז, עו"ד שירן ברזילי – גלוטר ועו"ד רוני טלמור. התזכיר נכתב בשיתוף ותיאום עם כונס הנכסים הרשמי, רשות האכיפה והגביה, הנהלת בתי המשפט, רשות ניירות ערך, אגף התקציבים במשרד האוצר וגורמי ממשל נוספים. התזכיר מבוסס על עבודה מקדימה של צוות שכלל את נציגי מחלקת ייעוץ וחקיקה בראשות עו"ד דלית זמיר ונציגי כונס הנכסים הרשמי בראשות פרופ' דוד האן.