צילום באדיבות: מדיה 10
ציונות על רגל וחצי
למרות שנפצע בשרותו הצבאי, ריסק את רגל ימין ואיבד את כף רגל שמאל, עופר עשה הכל כדי לחזור ולשרת בצה"ל כקרבי והצליח לשכנע בדרך שני רמטכ"לים.
תכירו את סיפורו של עופר, דוגמא הרואית לניצחון של הנפש על הגוף.
עופר בר יהודה, 66, גרוש, אבא ל-6 ילדים וסבא ל- 16 נכדים, מתגורר כיום במושב פדיה, עופר הוא עובד סוציאלי בעל שני תארים, פסיכותרפיסט, מגשר, מאמן אישי ומטפל בפוסט טראומה וחרדות.
עופר נולד ברמת גן למשפחה ציונית, אביו היה ממקימי שרות הביטחון, אשר פיצח את הקוד הבריטי והציל אוניות מעפילים, ביניהם 5 אוניות מעפילים בראש הנקרה. ואימו היתה במחזור הראשון של הלוחמות בצה"ל.
צילום: מתוך אלבום משפחתי
עופר היה נער היפראקטיבי, נדד בין 3 בתי ספר שונים סיים בפנימיית הדסה נעורים והתגייס להנדסה קרבית, כטירון היה מצטיין, עבר מסלול פיקודי ושובץ כמשק חבלה בחטיבת הבקעה. האירוע ששינה את חייו אירע בערב פסח 1975 , אז חדרה חוליה של 4 מחבלים שחצתה את דרכה מירדן, כדי לפגע בישראל. עופר וחבריו יצאו בעקבותיהם למרדף, אחד הקצינים שהיו נוכחים במרדף עלה על מוקש ואיבד את כף רגלו הימנית. עופר רץ לחלץ אותו ועלה על מוקש בעצמו. מספר עופר: "לא היססתי לשנייה ורצתי לחלץ את הקצין שהיה איתי ונקטעה גם לי הרגל ממוקש ".
עופר נפצע קשה, הוא חולץ בהליקופטר בין המוצבים בירדן, עד החילוץ הצליח להוריד את החגורה שלו וחסם לעצמו את העורקים ברגל ובכך הציל את עצמו בשטח. שני הפצועים קטועי הרגל שכבו יחד בבית החולים, זה לצד זה, במחלקה אורתופדית בהדסה עין כרם. בזמן שעופר שכב בבית החולים, בני משפחתו לא ידעו על עוצמת הפציעה.
כריכה קדמית – צילום באדיבות: מדיה 10
בערב יום העצמאות שבועיים לאחר הפציעה הגיע לבקר במחלקה, הרמטכ"ל מוטה גור, תוך כדי שיחה עם הרמטכ"ל עופר ביקש לדבר איתו בעזות מצח ב-4 עיניים ואמר לו "אני לא מצטער שאיבדתי את רגלי אבל אני מצטער אני לא יכול לחזור לצבא ואני מבקש את אישורך לחזור לשירות הקרבי". הרמטכ"ל התרגש מאוד ואמר לו "אתה מבין שאם היו עוד הרבה לוחמים כמוך המצב במדינה היה נראה אחרת" ונתן לו את המספר שלו בלשכה, לא לפני שאישר לו המשך שרות בצה"ל.
לאחר חצי שנה של טיפולים ושיקום בתל השומר, עופר מתגייס וחוזר לשרות צבאי מלא כקצין נפגעים של הנדסה קרבית. עופר הצטיין בתפקידו ומונה כראש מדור פצועים, האחראי על כל מערך הטיפול של כל נפגעי צה"ל. לאחר מספר שנים השתחרר לטובת לימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו פרצה מלחמת שלום הגליל, עופר התעקש לחזור כדי לקחת חלק במלחמה, לאחר מאבק קשה בכל הדרגים הצליח להגיע עד ללשכה של רפול הרמטכ"ל דאז, ושכנע אותו לתת לו אישור לחזור לגדוד 601 בתפקיד מ"פ, באזור ביירות.
כריכה אחורית – צילום באדיבות: מדיה 10
איש לא ידע כי עופר קטוע רגל, הוא נשלח לביירות בלבנון, מצא את עצמו מתראיין לכתבה בעיתון הארץ כמ"פ מתוך ביירות ועם סיום המלחמה חזר לספסל הלימודים, התחתן, התגרש, והתגורר ביישוב מכבים, שם היה פעיל חברתי .
בין השנים 1989 ועד 2007 הצטרף לשורות מג"ב והמשטרה בתפקידי קב"ן קרבי (קצין בריאות הנפש) וכיועץ ארגוני ויצא לכל המבצעים והפעילויות עם יחידות מג"ב, בדגש על פעילות עם יחידת המסתערבים באיו"ש , דבר שסייע לו רבות בתפקידו כקב"ן, עד שהשתחרר בדרגת רב פקד. עם שחרורו הפך למטפל בפוסט טראומה והלומי קרב והמשיך להציב לעצמו יעדים ומטרות שבהם חווה ניצחון של הנפש והרוח על הגוף: כך מצא את עצמו בגיל 55 בטיול של כמה חודשים בדרום אמריקה עם רגל וחצי, כך רכב לאורך כל דרך המוות על אופניים. רק כשהגיע לארגנטינה ונקלע לסופת שלגים של 3 ימים, נולד הרעיון של כתיבת ספר אוטוביוגרפי אשר קיבל את השם "ציונות על רגל וחצי".
צילום: מתוך אלבום משפחתי
את הספר הוציא לאור דרך מדיה 10, כדי לתת השראה ודוגמא אישית, לכל מי שנכה, או עבר פציעה, שנפש מנצחת את הגוף ולא להיפך. בספרו החדש שם דגש על הציונות כדי לעודד בני נוער ואת הוריהם, לשרת במסלול קרבי כי עופר באמת מאמין באופטימיות , בניצחון הגוף ושציונות אמיתית זו אהבת המולדת ואהבת האדם.
את הספר ניתן לרכוש ישירות מהסופר עופר בר יהודה וגם להזמינו להרצאה בהשראת הספר בטלפון: 050-5526060
