מי יזכה בפרס ספיר בשנתו ה-25?
חמישה ספרים, זוכה אחד: נחשפה הרשימה הקצרה של פרס ספיר.
מפעל הפיס הכריז על חמשת המועמדים הסופיים של פרס ספיר לספרות לשנת 2025 – "הרשימה הקצרה".
חמשת המועמדים הסופיים נבחרו על ידי חבר השופטים של הפרס,בראשות יו"רית ועדת השיפוט, ד"ר רות קלדרון, נשיאת "עלמא", בית לתרבות עברית ואשת סגל במרכז מנדל למנהיגות
יו"ר מפעל הפיס איציק לארי ומנכ"ל מפעל הפיס עו"ד בני דרייפוס הודיעו, כי לרגל ציון 25 שנה של מצוינות ספרותית, טקס פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025 יתארח השנה בספרייה הלאומית בירושלים, זאת לאחר שהתארח בשנתיים האחרונות באופקים ובמעלות תרשיחא, מתוך הזדהות ותמיכה בתושבי הדרום והצפון.
הטקס המיוחד בו ייבחר הזוכה הגדול, ייערך ב-2 בפברואר 2026 בספרייה הלאומית בירושלים
פרס ספיר על שמו של פנחס ספיר נוסד בשנת 2000 והינו הנדיב, היוקרתי, המוערך והמפורסם בפרסי הספרות המחולקים בישראל זו השנה ה-25 על ידי מפעל הפיס.
הפרס נוסד במטרה לעודד ספרות עברית איכותית ואת תרבות הקריאה בישראל, מתוך החשיבות הרבה שמפעל הפיס רואה בקידום הספרות הישראלית ובטיפוח סופרות וסופרי ישראל.
5 המועמדים הסופיים לפרס במסגרת "הרשימה הקצרה" הם:
"המורה" מאת: אלון ארד בהוצאת קתרזיס ספרים.
"חלום עולם הפוך" מאת: אילנה ברנשטיין בהוצאת כנרת זמורה דביר.
"במחילה מכבודה של אשת המערות" מאת: אופיר טושה גפלה בהוצאת כתר.
"שכול וכשלון וזומבים" מאת: אמיר חרש בהוצאת עם עובד.
"האחו החריש את אוזניי" מאת: ענת עינהר בהוצאת אפרסמון ספרים בע"מ.
חמשת הסופרים שספריהם נבחרו ל'רשימה הקצרה' יזכו למענק בסך 60 אלף ₪.
הזוכה הגדול בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025 יזכה למענק על סך 180 אלף ₪, וספרו יתורגם וייצא לאור בשפה הערבית ובשפה זרה נוספת, על פי בחירתו.
בנוסף, ירכוש מפעל הפיס מהדורה בת 500 ספרים מספרי חמשת הסופרים שנבחרו במסגרת "הרשימה הקצרה" ובמסגרת "ספר הביכורים", ויעניק אותם כמתנה לספריות ציבוריות ברחבי הארץ.
"סך כל סכומי הפרסים שיוענקו לזוכים בקטגוריות השונות עומד על 765 אלף ש"ח"
יו"ר מפעל הפיס, איציק לארי: "25 שנה של פרס ספיר הן 25 שנה של מחויבות לספרות העברית ולסופרים שלנו. חמשת הספרים שנבחרו היום ל'רשימה הקצרה' מייצגים את שיא היצירה הספרותית בישראל. בשנה המיוחדת הזו, שנת ה-25 לפרס ספיר, אנחנו עומדים מול 5 יצירות יוצאות דופן שמעידות על עוצמתה וחיוניותה של הספרות העברית. כל אחד מהספרים הללו הוא מועמד ראוי לזכייה, וההחלטה הסופית תהיה קשה במיוחד. אני מודה לוועדת השיפוט בראשות ד"ר רות קלדרון על העבודה המסורה, ומצפה לטקס החגיגי בספריה הלאומית בירושלים – מקום ראוי לציון חצי יובל של מצוינות ספרותית. מפעל הפיס ימשיך להוביל את עידוד היצירה הספרותית בישראל, ואני מאחל לחמשת המועמדים הסופיים הצלחה רבה".
ראש אגף התרבות של מפעל הפיס, דולין מלניק: "לאורך 25 שנה, פרס ספיר ליווה והעניק כבוד למיטב היצירות הספרותיות בעברית. ה'רשימה הקצרה' של הפרס היא תמיד רגע של שיא – 5 ספרים יוצאי דופן אשר עברו מסע מיון קפדני ונבחרו כמועמדים הסופיים. השנה, בציון שנת ה-25 לפרס, הרגע הזה מיוחד עוד יותר. חמשת הספרים מציעים מגוון רחב של קולות, סגנונות וסיפורים שמעשירים את הספרות הישראלית. אני מודה לוועדת השיפוט על העבודה המעמיקה, ושמחה שהטקס החגיגי ייערך השנה בספריה הלאומית בירושלים – הבית של הספר והמילה העברית. אני גאה בדרך שמפעל הפיס ממשיך לסלול לעידוד היצירה והקריאה בישראל. מזל טוב ובהצלחה לכל המועמדים!"
מפעל הפיס מציין השנה 25 שנה לפרס ספיר לספרות. במהלך השנה, יקיים מפעל הפיס מגוון פעילויות לציין 25 שנים של מצוינות ספרותית. בתוך כך, מפעל הפיס השיק לאחרונה את "מועדון הקריאה של אביגדור", יוזמה ספרותית לאומית חדשה לזכרו של יו"ר מפעל הפיס לשעבר, אביגדור יצחקי ז"ל, אשר כיהן כיו"ר מפעל הפיס החל משנת 2018 עד לתחילת שנה זו, ונודע כשוחר תרבות, ספרים וספרות. מפעל הפיס, בשיתוף המרכז לספריות וספרות בישראל, מזמין את הציבור לפתוח את דלתות הבית ואת הלב לשיחות מרתקות על ספרות ויצירה עברית, באווירה אינטימית, ובהנחייתם של מנחים מקצועיים מובילים – מיטב אנשי הספרות בישראל. המפגשים יתקיימו ללא עלות לציבור, המיזם במימון מועצת מפעל הפיס לתרבות ואמנות.
מנימוקי ועדת השיפוט "הרשימה הקצרה" פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2025:
"המורה" מאת: אלון ארד.
סאטירה חדה ומקורית שכל-כולה מתרחשת בין כותלי בית ספר, מנקודת מבטו של מורה המנסה לשרוד בג'ונגל המאיים של המוסד. המורה הוא דמות אנושית מכמירת לב במסע הימלטות מותח, המתמודד עם כוחות עוינים ובלתי צפויים. אתגר ההוראה מתגלה כמאבק נואש על השפיות ועל עצם ההישרדות. "המורה" הוא אמירה נוקבת וחריפה על חיינו כאן ועכשיו, דרך הפריזמה של מערכת החינוך הכושלת והמידרדרת, כמוה כמערכות רבות אחרות במדינה. ספר כתוב בכישרון ובמיומנות, שמצליח לאחוז את החבל בשני קצותיו – מהנה ומשעשע, ויחד עם זה מעורר חרדה והתקוממות. נקודת מבט מתוך המערכת, החושפת לאשורו את מצב החירום שהחברה הישראלית נתונה בו.
אלון ארד – צילום: באדיבות אלון ארד
"חלום עולם הפוך" מאת: אילנה ברנשטיין.
ספר מרשים ומקורי שמעז לעסוק בזקנה ובאהבה באה בימים, בגוף ראשון, לא ממבט של בת או מטפלת, אלא מתוך עיניה של אישה מזדקנת הכותבת על עצמה ועל בן זוגה. הם מתארגנים לקראת יציאה למסע, אולם במהרה מתחוור כי ספק אם נוסעים ומה היעד ומטרת הנסיעה. תודעתה איננה צלולה, וגם היא מתגלה כמספרת לא אמינה. פעולותיהם של השניים נעשות בהתפרקות מתמדת, כמו תוך כדי חזיון שווא או סיוט, ועם זאת המחברת אוחזת לאורך הטקסט בחוט דק של קוהרנטיות.
תיאור של תודעה משובשת ומתפוררת חותר נגד עצם קיומה של השפה, שמשמשת כקרקע להבנת הקיום. זהו אתגר לשוני, וברנשטיין מצליחה בו באופן מרהיב. הסיפור עתיר הומור ותשוקת כתיבה, ומשובץ פיסות של יופי, אבל זהו יופי מטריד, ספק מנחם, ספק מגוחך. בעידן שבו ספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך עמדה תסריטאית או דרמטית, זהו ספר שממחיש בעוצמה את כוחה הבלעדי של הספרות להציג את הלכי הנפש והדעת הפנימיים ביותר.
אילנה ברנשטיין, צילום: תמר מצפי
"במחילה מכבודה של אשת המערות" מאת: אופיר טושה גפלה.
ספר שבליבו תעלומה מבריקה, תעלומת נפשו של האדם, כל אדם. זהו ספר מתח, המתח הגבוה של הקיום. הגיבור הוא על פניו האדם שבידו כל הכלים להשקיט את אי הנחת שמנקר בו: משפחה, עבודה ואינספור ספרים להפליג בין דפיהם מאפרוריות היומיום, אבל נפשו לא שקטה, היא מבקשת עזיבה. מתוך תחושת דחיפות פלאית כמעט, מצליח גפלה, בשפה צנועה וחסכונית, לתאר את המדרון האפל שעלולים חיינו להחליק בו, בלא סיבה מלבד היותנו חיים ואנושיים. הקוראים מוצאים עצמם מזדהים לא פעם עם מי שלכאורה מאבד את עשתונותיו, לומדים את הגיונו הפנימי וחשים על בשרם כיצד גם הם, נורמטיביים ככל שיהיו, עלולים לחרוג מחוץ לשפיות באופן כמעט בלתי מורגש. על פניו, זה ספר קטן על שיגיונותיו הפרטיים של אדם אחד. בעומקו של דבר זה סיפור על דלותן של התחבושות שאנו נוטים להניח על התהום שרובצת לפתחנו. זהו דין וחשבון חד ונוקב על עדינותו של המצב האנושי וממילא גם של המצב הישראלי.
אופיר טושה גפלה צילום: באדיבות אופיר טושה
"שכול וכשלון וזומבים" מאת: אמיר חרש.
"שכול וכשלון וזומבים" מחזיר לחיים את הרומן הארץ-ישראלי של יוסף חיים ברנר, או לחלופין, מבקר אותו בעולם המתים. רצח הסופר יוסף-חיים ברנר ביפו ב- 1921, שנת האפס של הסכסוך היהודי-ערבי, חוזר בספר הזה מתגלגל לישראל 2025 ופוגש מחדש את מציאות המוות בארץ.
אמיר חרש הוא קורא מזהיר של הספרות העברית, יודע נפש התרבות הישראלית, ומשיב נפשה. מעשה מחשבה מבריקunlearning של הספרות העברית כספרות לאומית. בלשונם של חרש-ברנר ושל החיים-המתים, מובא בדיוק העצב הפתוח של כל-כך הרבה ישראלים בימים האלה: "אפשר, אפשר מאד, שכאן אי-אפשר לחיות, אבל כאן צריך להישאר, כאן צריך למות, לישון… אין מקום אחר…".
אמיר חרש – צילום: באדיבות אמיר חרש
"האחו החריש את אוזניי" מאת: ענת עינהר.
סיפור יוצא דופן באי-מהוגנותו. ספר לזוחלים, לאלה שקרובים אל האדמה ואל הלילות. ספר על היקסמות מן התשוקה, על אהבת האהבה. חיכוך נוצץ בין שפה יפה ומשונה ובין מציאות הביבים והסחי שהיא מתארת, דפי הספר הזה הם כמו "רקמת העור של הנשמה". אין בו קניין ואין בו יישוב, ולא יישוב הדעת. "וראיתי כי לסתותיו של אהבתי מתאבנות תחת עורו, עד אשר נבקעו לו שתי גומות קשות בין עצם לעצם. אחר-כך עלתה פיקת הגרגרת בגרונו ובלעה את עיסת האוכל עד שפיו התרוקן, אז אמר שהלהקה מפורקת, כל אחד פנה לכיוון אחר, אבל הוא עובד על אלבום סולו, וידעתי, שם, תחת כסות הברדס, שזו האמת כשם שזהו שקר" (עמ' 97). אכן, האחו החריש את אוזנינו, וממשיך עד תום הקריאה וגם לאחריה.
ענת עינהר – צילום: באדיבות ענת עינהר
פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס נוסד בשנת 2000 במטרה לעודד את הספרות העברית ואת תרבות הקריאה, והוא יחולק זו השנה ה-25. להלן רשימת הזוכים בו לאורך השנים:
שנת 2000: חיים סבתו, "תאום כוונות", בהוצאת ידיעות אחרונות
שנת 2001: דויד גרוסמן, "מישהו לרוץ איתו", בהוצאת הקיבוץ המאוחד
שנת 2002: גיל הראבן, "שאהבה נפשי", בהוצאת כתר ספרים
שנת 2003: אמיר גוטפרוינד ז"ל, "אחוזות החוף", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2004: דן צלקה ז"ל, "ספר האלף בית", בהוצאת חרגול
שנת 2005: אלונה פרנקל, "ילדה של", בהוצאת מפה
שנת 2006: רון לשם, "אם יש גן עדן", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2007: שרה שילה, "שום גמדים לא יבואו", בהוצאת עם עובד
שנת 2008: צבי ינאי ז"ל, "שלך סנדרו", בהוצאת כתר
שנת 2010: יורם קניוק ז"ל, "תש"ח", בהוצאת ידיעות ספרים
שנת 2011: חגי ליניק, "דרוש לחשן", בהוצאת הספרייה החדשה הקיבוץ המאוחד
שנת 2012: שמעון אדף, "מוקס נוקס", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2013: נועה ידלין, "בעלת הבית", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2014: ראובן נמדר, "הבית אשר נחרב", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2015: אורלי קסטל-בלום, "הרומאן המצרי", בהוצאת הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה.
שנת 2016: מיכל בן-נפתלי, "המורה", בהוצאת כתר ספרים.
שנת 2017: אסתר פלד, "פתח גדול מלמטה", בהוצאת בבל.
שנת 2018: אתגר קרת, "תקלה בקצה הגלקסיה", בהוצאת כנרת זמורה דביר
שנת 2019: אילנה ברנשטיין, "מחר ניסע ללונה פארק", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר.
שנת 2020: סמי ברדוגו, "חמור", בהוצאת הספרייה החדשה.
שנת 2021: הילה בלום, "איך לאהוב את בתך", בהוצאת כנרת זמורה דביר.
שנת 2022: אורית אילן, "אחות לפליאדות", בהוצאת ידיעות ספרים.
שנת 2023: עופרה עופר אורן, "מה קרה להגר באילת", בהוצאת כנרת זב"מ.
שנת 2024: יוסי אבני-לוי, "שלושה ימים בקיץ", בהוצאת כנרת זב"מ.
