"הרשימה הקצרה"
מפעל הפיס הכריז על חמשת המועמדים הסופיים לקבלת פרס ספיר לספרות לשנת 2023.
5 המועמדים הסופיים לפרס הם:
"מה קרה להגר באילת" מאת: עופרה עופר אורן בהוצאת כנרת זב"מ.
"ביוטופ" מאת: אורלי קסטל-בלום בהוצאת ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד.
"הו-מאמה" מאת: תמי בצלאלי בהוצאת אפיק ספרות ישראלית.
"חיים" מאת: גיל הראבן בהוצאת אחוזת בית.
"סימני שיניים" מאת: חנוך מרמרי בהוצאת כתר.
מבין המועמדים ברשימה הקצרה, שתיים זכו בעבר בפרס ספיר לספרות: בשנת 2002 זכתה גיל הראבן על ספרה "שאהבה נפשי", ובשנת 2015 זכתה בפרס אורלי קסטל-בלום על ספרה "הרומאן המצרי".
פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס, שנוסד בשנת 2000, יחולק זו השנה ה-23. הפרס נוסד במטרה לעודד את הספרות העברית ואת תרבות הקריאה בישראל, ולקדם את הסופרים והסופרות בישראל ואת הספרות הישראלית. בשנה שעברה יצא מפעל הפיס עם בשורה משמעותית של העלאת סכומי הפרסים ב-200 אלף ₪ שיוענקו לזוכים בקטגוריות השונות, וזאת מתוך החשיבות הרבה שמפעל הפיס רואה בקידום הספרות העברית ובטיפוחם של סופרות וסופרי ישראל.
סך כל סכומי הפרסים שיוענקו לזוכים בקטגוריות השונות: 765,000 ₪.
הזוכה הגדול בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2023 ייבחר בטקס מיוחד שייערך בסוף פברואר 2024.
חמשת הסופרים המועמדים של 'הרשימה הקצרה' יזכו למענק בסך 60 אלף ₪.
הזוכה בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס שייבחר מתוכם, יזכה למענק בסך 180 אלף ₪ וספרו יתורגם וייצא לאור בשפה הערבית ויתורגם לשפה זרה נוספת, על פי בחירתו.
בנוסף, ירכוש מפעל הפיס מהדורה בת 500 ספרים מספרי חמשת הסופרים שנבחרו במסגרת "הרשימה הקצרה" ובמסגרת "ספר הביכורים", ויעניק אותם כמתנה לספריות ציבוריות ברחבי הארץ.
חמשת המועמדים הסופיים של הרשימה הקצרה נבחרו על ידי חבר השופטים של הפרס, בראשותו של יו"ר הועדה וראש צוות השופטים, מר אורן נהרי.
"הרשימה הקצרה" במסלול "ספר ביכורים" תמנה שלושה מועמדים, להם יוענק פרס בסך 30 אלף ₪ כל אחד. לזוכה במסלול הביכורים שייבחר מתוך רשימה זו, יוענק פרס כספי בסך 75 אלף ₪.
יו"ר מפעל הפיס, רו"ח אביגדור יצחקי: "דווקא בימים אלה חשוב להמשיך ולשמר את נכס צאן הברזל התרבותי גם בתחום הספרות בישראל – 'פרס ספיר לספרות', אשר הפך ברבות השנים למוסד יוקרתי ומוערך שזוכה לעניין רב, הן בקרב קהילת הספרות בישראל והן בקרב הציבור כולו. מטרתו של הפרס להוקיר את הספרות העברית כאבן יסוד בתרבות הישראלית ולהעניק לסופרי ישראל את הכבוד הראוי להם בציבור הישראלי. מפעל הפיס ימשיך לפעול לקידום עולם התרבות בישראל ולהעלות על נס את תרומתם החשובה של הסופרות והסופרים בישראל לחברה".
יו"ר חבר השיפוט, אורן נהרי: "זו תחושה מוזרה, יש שיאמרו הזויה – להתווכח ולדון על ספרים בזמן מלחמה נוראה, מסוייטת, כשהלב נקרע וכולנו דואגים לחיילינו, לחטופים. אבל אולי לא – לצ'רצ'יל, לא פחות מיוחסת האמירה כשהוצע לקצץ בתקציב התרבות בזמן מלחמת העולם השנייה – אז עבור מה אנו נלחמים? ואנו נלחמים על מדינת ישראל, על עתידה, וכן, על תרבותה. תרבות שהחלה בספר הספרים, ונולדה מחדש עם השפה העברית. והספרים שנבחרו לרשימה הקצרה לפרס ספיר השנה נכתבו בידי ארבע סופרות וסופר, חלקם מוכרים ואחרים מוכרים פחות, כאלה המדברים על נושאים אוניברסליים על זמניים ואחרים מאד מאד ישראליים, נטועים כאן ועכשיו. כולם מרתקים, מעוררי מחשבה, מקוריים. קשת רחבה של ישראליות, של תרבות ישראלית".
ראש אגף התרבות של מפעל הפיס, דולין מלניק: "חמשת המועמדים הסופיים במסגרת 'הרשימה הקצרה' מציגים ספרים מצוינים, איכותיים ומעוררי מחשבה. כולם מוערכים וראויים לפרס. מועצת הפיס לתרבות ולאמנות תמשיך להשקיע משאבים רבים בהנגשת אוצרות היצירה הנפלאים של סופרות וסופרי ישראל מתוך מטרה לחשוף את הציבור לנכסים ספרותיים בעלי ערך".
מנימוקי ועדת השיפוט "הרשימה הקצרה" / פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2023:
מה קרה להגר באילת? עופרה עופר אורן
"מה קרה להגר באילת" הוא ספר בעל עוצמה נדירה שנובעת הן מתכניו והן משליטתו באמצעי המבע הספרותי. זהו מחזור של 336 סונטות המתכנס לכדי רומן ששוזר ביד אמן מסע חיים שראשיתו בהתעללות מינית מבית, והמשכה מסע חיים אכזרי ופלאי. הוא מגולל חיים וטראומה של אשה אחת שהיא נשים רבות. זהו ספר מכאיב, עוצר נשימה וחכם, ששואב את הקוראת ומאתגר תבניות סיפוריות מקובלות בספרות העברית.
מה קרה להגר באילת – מאת: עופרה עופר אורן – צילום כריכה: יח"צ
ביוטופ, אורלי קסטל-בלום
ב"ביוטופ" הפליאה אורלי קסטל-בלום לשרטט פיסה מוגדרת מן המרחב התל-אביבי הסואן, המאכלסת אומללים חסרי בית בצד דיירים של מגדל יוקרה. זהו עולם הנשלט על ידי אכזריותם של חוקי הכלכלה והנדל"ן, ובו נרמס הגיבור התם בנופלו לידיהם של נוכלים המנצלים את תמימותו. עם זאת, הסיפור רווי הומור, נגיעות סאטיריות והשתמעויות פוליטיות, וסיומו החמוץ-מתוק ממציא לגיבור גאולה כלשהי ככל שהוא משתחרר מקנייני החומר.
ביוטופ מאת: אורלי קסטל-בלום – צילום כריכה: יח"צ
הו-מאמה, תמי בצלאלי
"הו-מאמה" הוא סיפורה של האמנות ומקומה בגדילתם של יוצריה ובמערכות היחסים שלהם. הספר מעמיד במרכז הבמה דמות יוצאת דופן, מעין אנטי-גיבורה נחבאת אל הכלים, שהחיים התנכלו לה. יכולותיה המופלאות באיור ובסיפור ספרי ילדים, מתוות לה דרך גואלת אל הזולת ולא פחות מכך – אל עצמה. באורח מענג, מצליח הספר להטמיע את היכולות האמנותיות של הגיבורה בתוכו, לא כרקע עובדתי וטכני, אלא כחלק ממעשה הסיפר. סיפור ילדים קסום שהולך ונבנה בו, והרגשות מלאי הצבע שיוצרים איוריה של הגיבורה בשחור-לבן, הם שפות נוספות שנשזרות להפליא בעלילה המרגשת ומעניקות לה נפח מוסף.
הו-מאמה מאת: תמי בצלאלי – צילום כריכה: יח"צ
חיים, גיל הראבן
"חיים" הוא רומן יוצא דופן במתכונתו. הוא שוזר באופן עשיר ואמין את סיפורי החיים של בני חבורה ירושלמית במשך עשרות שנים, ובלבה שתי הדמויות הראשיות על מוזרויותיהן. באמצעות קול מספר ייחודי, פרטי וקולקטיבי כאחד, במרקם סיפורי רב חיוניות ובהומור המחלחל מתחת לפני השטח, נפרשות בו שאלות רציניות על מהות החיים, מרקמם ותכליתם.
חיים – מאת: גיל הראבן – צילום כריכה: יח"צ
סימני שיניים, חנוך מרמרי
קורותיה של חבורת נערים, תלמידי בית ספר תיכון חיפאי מהולל, משמשות ציר עיקרי בפרישה רחבה ואמינה של מציאות ישראלית בשנות הששים של המאה העשרים. הספר מתאר עולם של התבגרות בועטת במסגרת קשוחה וחסרת רחמים כלפי השונה, ומספר את סיפורה של חברה מעמדית מובהקת, המבחינה היטב בין בני הסוחרים המתעשרים לבני הפועלים של חיפה הסוציאליסטית, תוך שהוא בורא שפה "חיפאית" ייחודית בת התקופה. ביכולת סיפורית מרשימה משורטטות בספר דמויות משכנעות ונוגעות ללב, על חלומותיהן וכאביהן. חנוך מרמרי העמיד רומן דינמי, רב חיוניות ועשיר פרטים, המצטרף למסורת עשירה של סיפורי התבגרות מקומיים ואוניברסליים.
סימני שיניים – מאת: חנוך מרמרי – צילום כריכה: יח"צ
פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס נוסד בשנת 2000 במטרה לעודד את הספרות העברית ואת תרבות הקריאה, והוא יחולק זו השנה ה-23. להלן רשימת הזוכים בו לאורך השנים:
שנת 2000: חיים סבתו, "תאום כוונות", בהוצאת ידיעות אחרונות
שנת 2001: דויד גרוסמן, "מישהו לרוץ איתו", בהוצאת הקיבוץ המאוחד
שנת 2002: גיל הר אבן, "שאהבה נפשי", בהוצאת כתר ספרים
שנת 2003: אמיר גוטפרוינד ז"ל, "אחוזות החוף", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2004: דן צלקה ז"ל, "ספר האלף בית", בהוצאת חרגול
שנת 2005: אלונה פרנקל, "ילדה של", בהוצאת מפה
שנת 2006: רון לשם, "אם יש גן עדן", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2007: שרה שילה, "שום גמדים לא יבואו", בהוצאת עם עובד
שנת 2008: צבי ינאי ז"ל, "שלך סנדרו", בהוצאת כתר
שנת 2010: יורם קניוק ז"ל, "תש"ח", בהוצאת ידיעות ספרים
שנת 2011: חגי ליניק, "דרוש לחשן", בהוצאת הספרייה החדשה הקיבוץ המאוחד
שנת 2012: שמעון אדף, "מוקס נוקס", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2013: נעה ידלין, "בעלת הבית", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2014: ראובן נמדר, "הבית אשר נחרב", בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
שנת 2015: אורלי קסטל-בלום, "הרומאן המצרי", בהוצאת הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה.
שנת 2016: מיכל בן-נפתלי, "המורה", בהוצאת כתר ספרים.
שנת 2017: אסתר פלד, "פתח גדול מלמטה", בהוצאת בבל.
שנת 2018: אתגר קרת, "תקלה בקצה הגלקסיה", בהוצאת כנרת זמורה דביר
שנת 2019: אילנה ברנשטיין, "מחר ניסע ללונה פארק", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר
שנת 2020: סמי ברדוגו, "חמור", בהוצאת הספרייה החדשה
שנת 2021: הילה בלום, "איך לאהוב את בתך", בהוצאת כנרת זמורה דביר
שנת 2022: אורית אילן, "אחות לפליאדות", בהוצאת ידיעות ספרים
