פינצטה מציגה :
"מקום הנחמד" תערוכת יחיד חדשה לאמנית ענת בצר !
8.11 – 1.12
אוצרות : פינצטה
פתיחה חגיגית : 8 בנובמבר, בשעה 20:00
בית 'גראויטי', רחוב התעשייה 3, תל אביב
'מקום הנחמד' (בלטינית,LOCUS AMOENUS) היא פינה ששימרה את השלווה, התום והיופי של העולם שקדם לחטא הקדמון. פגישת האוהבים ב"מקום הנחמד" היא סצנה החוזרת אל ההתוועדות ההיולית בין אדם לחוה ומשחזרת אותה. זהו מקום המגלם את השאיפה להתקיים בהוויה שמיימית, במצב שבו נעדר העימות בין הנאות הגוף למצפון.
צילום: יח"צ
עם "מקום הנחמד" יוצאת האמנית ענת בצר אל מחוזות חדשים. לאחר שנים בהן עסקו ציוריה ב"מקום הגדול" – הטבע והנוף כפי שהם נבנים ומשתקפים מתוך התרבות אל הפנטזיה, וב"מקום הקטן" – פנים הבית, החדר, המיטה, או, במילים אחרות, "המוות הגדול" בחוץ לעומת "המוות הקטן" בתוך הבית, היא ממקדת את מבטה במקום ממנו הגענו ואליו אנו חרדים וכמהים לשוב.
גן העדן הנפרש ב"מקום הנחמד" נבנה על יסודות המיתוס המקראי. הוא אוחז משמעויות מתחומי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה ודן בשאלת היתכנותו של גן עדן ארצי – גאוגרפי ורגשי. הציורים הגדולים כוללים דימויים אינטנסיביים של צמחים, עצים, פרחים, בעלי חיים וציפורים, ובולטת בהם היעדרותה של דמות אדם. כמעט בכולם מובא קול חיצוני (האדם, האשה, הנחש או אלוהים) בצורת טקסט המוטמע בתוך הציור. הטקסטים הם לרוב משפטים קצרים הלקוחים מתוך מוסיקה פופולרית, ספרות או שירה, ומהווים מעין כותרת או סימן המרחיבים את שפת הציור ומעגנים אותו בטווח זמן רחב יותר. את הדימויים שואבת בצר מההיסטוריה של האמנות, מספרי בוטניקה ומקטלוגים טקסונומיים ישנים של צמחים וחיות.
צילום: יח"צ
במוקד הסדרה עבודה גדולה הבנויה מעשרות ציורי תרנגולים הערוכים בסצנות סטאטיות של יחידים, זוגות ולעתים שלשות. הדמיון הסגנוני ואחידות הפורמט בו מצוירת הסדרה מרכיבים מערך שהוא אוסף של פרטים יחידניים הנתונים למבט ממוקד ובה בעת גם להק של תרנגולים השוקק בתנוחות, העמדות ונופים שונים.
המבע המפעים אך גם המטריד של בצר בסדרת עבודות זו הוא תוצר של עיבוד ציורי למקור ציורי. פעולת הציור של ציורי שמן אלה על בד יוצרת אפקט חושני וחומרי, שהוא בו-זמנית גם קר ותכליתי כאינפורמציה לקסיקלית. זהו ציור שלא ברור אם הוא הד לתפיסת הטבע החי והקפאתו לרגע ציורי (הכלאה של 'ציור' ו'זמן'), או שמא הוא ציור אינציקלופדיסטי המתעניין בטקסונומיה של זני עופות, מיני תרנגולים וצורות שונות של טבע מבוית. ואולי – גאולה באמצעות גירוש: מהאנציקלופדיה אל הנשגב- האמנות.
צילום: יח"צ
סדרה זו נותנת ביטוי מובהק למתח בין אמנות ודקורציה בו עוסקים רבים מציוריה של ענת בצר. כמו בעבודותיה הקודמות, גם בסדרה זו מותך הציור כטריטוריה ביקורתית אל מחוזות של קישוט ופיתוי, של יופי מוקצן, מעודן או אלגנטי. האירוניה והפיתוי נמצאים בה ללא תנועה, ללא חטא, ללא גינוי, במין "קרב תרנגולים" שאף טיפת דם אינה ניתזת בו ואף נוצה אינה נתלשת. רק הספק מנקר את המראות השלווים של טבע מטריד. מהיכן תבוא התנועה? מן הגירוש ? מן היופי ? מן הפיתוי ? מתי הטבע מתנער ?
את התערוכה ילווה הטקסט – "גן שחור" על עבודותיה של ענת בצר – מאת הסופר ומבקר הספרות אורין מוריס.
ביום שבת, 10 בנובמבר, בשעה 12:00 יתקיים שיח תערוכה עם ד"ר דורון לוריא בנושא "האם יש גן עדן? – דימוי גן העדן באמנות".
ביום שבת, 17 בנובמבר, בשעה 12:00, ירצה בתערוכה אורין מוריס (כותב ומבקר ספרות) על "גן שחור" בעקבות טקסט שכתב לתערוכה.
לאחר מכן יתקיים שיח עם שחר סריג (אוצר ואמן) והאמנית, תחת הכותרת "לב שבור והתבגרות כפויה".
צילום: יח"צ
