מרכז מיכאל בית ללימודי יהדות ורוחניות
מגזין אינטרנטי מספר 10 פרשת דברים – אב תשע"ו
מציאות החיים והעולם משתנה לנגדנו בצורה דרסטית באופן שלא קרה כבר מאות בשנים, נדידת עמים גדולה, שינוי מרכזי כוח בעולם, שינוי הכלכלה העולמית, שינוי בתחושת הביטחון האישי באזורים שבעבר נחשבו בטוחים ועוד.
כאן בארץ אנו כמו בעין הסערה, הכול גועש מסביב וכאן, ברוך השם, יחסית למה שקורה בעולם, שקט!
אולם במישור האישי, הרבה מאיתנו חווים טלטלות בתחומים שונים!
למדנו מכבר את דברי רבי שמעון בר יוחאי שבזכות ספר הזוהר תגיע הגאולה ברחמים, וכן למדנו שבתקופה הנקראת "אחרית הימים" כול אחד יחווה את החיים באופן מדויק הקשור לתיקון האישי!
ניתן וכדאי לחזק את ההגנות האישיות וניתן להמתיק את הדין, אפשר לחזק את הנפש ולהכינה לעוצמות האנרגטיות של התקופה.
אחת הדרכים החזקות ביותר לכך היא באמצעות לימוד חכמת הקבלה!
אנו מזמינים אתכם להיות חלק מהפצת לימוד זה באמצעות ערב לימוד לחברים שלכם, אצלכם בבית, נשמח להגיע ולהרצות במגוון נושאים.
"העבירו את זה הלאה"
בברכה, הרב יחזקאל נגר
לתיאום ערב התקשרו 054-6365057
הרב יהודה ליב אשלג-בעל הסולם
"לשון המקובלים היא שפה ממש, במלוא מובן המילה, דייקנית מאוד, הן בעניין שורש וענף, והן בעניין קודם ונמשך, ולה המעלה המיוחדת, שאפשר לדבר בשפה זו בפרטים ופרטי פרטים, בלי הגבלה. גם אפשר על ידה לגשת ישר לעניין הפרט שרוצים, בלי הצורך לקשרה עם הקודם לה, המאוחר לה."
רבי נחמן מברסלב
נהוג לחשוב שהשכחה הינה חסרון. אני סבור שהיא יתרון. לדעת לשכוח, פירושו להשתחרר מכל תלאות העבר.
אבלות ישנה בערך בת 2000 האם יש צורך לצום ב ט' באב?
בספר הזוהר מוסבר שיש 365 גידים בגוף ונפש האדם כנגד 365 ימים בשנה. יום ביום ט' באב יש לנחש, לקליפה, שליטה מלאה ולכן נחרב בו בית המקדש.
במקור קשור היום הזה לגיד הנשה בגוף האדם, המקום היחיד בו התאפשר למלאך לפגוע ביעקב, כאשר עבר את הנחל לבדו.
כאשר אוכלים ביום הזה, כול האנרגיה של האכילה מזינה ומחזקת את התכונות הרעות של האדם, את היצר הרע שלו, צמים בשביל למנוע מהרוע האישי שלנו להתחזק!
צום תשעה באב חל השנה במוצאי שבת, תחילת הצום עוד בטרם יציאת השבת!
פרשת דברים
משה פונה בדברי תוכחה אל בני ישראל, המטרה לעורר את בני ישראל לבצע חשבון נפש, להתחרט על הטעויות ולהיזהר בעתיד.
משה עושה זאת לפני הסתלקותו ובתור הדרכה לעתיד.
מדוע לא נאמרה תוכחה זאת לפי כן?
-
משה לא רוצה לבייש את בני ישראל, שבכול פעם שיראו אותו יזכרו בתוכחה ויתביישו, לכן סמוך לפטירתו קל הדבר יותר.
-
קשה לקבל תוכחה כאשר הקליפות חזקות, רק לאחר הניצחון על עוג וסיחון שהיו מרכבה לקליפות קשות, אפשר שיהיה סיכוי שיקשיבו לדברי התוכחה.
מבחינה רוחנית הקליפה האנרגטית הנקראת "עוג" חזרה להשפיע, לכן שוב אנו נמצאים בתקופה בה קשה יותר להוכיח אחד את השני, קשה לנו לקבל ביקורת.
מכוון שכך, מציאות החיים יוצרת מצבים בהם קושי דרסטי משמש כמכשיר לשבירת הקליפה היושבת על האדם, וכתוצאה מכך נוצרת מציאות שאולי נקשיב לזולת, אולי נסכים לשנות משהו בדרכי ההתנהגות שלנו.
מי ייתן ונזכה לקחת את דברי התוכחה של משה בפרשת דברים, נפנים אותם ונוכל להקשיב באמת לביקורת ונדלג על הצורך בהופעת מצבים קשים בחיים.
הרב יחזקאל נגר
הרב יחזקאל נגר – מנהל מרכז מיכאל
ימים בין המצרים
אנו בעיצומם של שלושת השבועות הידועים כימים בין המצרים, להסבר לחצו על הקישור – http://www.michael-center.com/?page_id=4720
הקשר בין הפרשה להפטרה
פרשת דברים – הפטרה ישעיהו א'
זוהי ההפטרה השלישית במסגרת שלשת השבועות – תקופת בין המיצרים. השבת נקראת שבת " חזון" מפאת הפסוק הראשון בהפטרה: "א חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה. "
ההפטרה מחולקת לכמה עניינים כמו תוכחה, תשובה, התייחסות לפולחן ולמוסר, מרמזת לאיכה ולבסוף מעט תקווה.
הפעם בחרתי להתייחס באופן שונה מעט להפטרה ודליתי שני ביטויים יפים השגורים בפינו בשפה העברית ודרכם להעביר את הרעיון.
"ב שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יְהוָה דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי."
הנביא קורא לשמים והארץ , העדים הנצחיים, לשמוע את דברי הבורא ומה הוא אומר? אני הבורא גידלתי את עם ישראל כבני, לגדל כבן זה לאהוב, לדאוג, להאכיל, להשקות, ללמד, לחנך ועוד ועוד. גם הרים ברמה הרוחנית והאמונית זה תפקיד האב.
הבורא התמסר לתפקיד של לגדל אותנו כעם. רשימת מעשיו החלקית עבורנו נמצאת גם בפרשת דברים. ומה עשה עם ישראל? בגד בבורא עד כדי רמת פשע, הכאב הגדול של הבורא הוא על כפיות הטובה של עם ישראל.
אנחנו נוהגים לומר ששני בתי המקדש נחרבו בגלל שנאת חינם, זהו מושג רחב ואפילו בחז"ל יש מספר דרכי התמקדות. בעיני וכפי שנאמר מפורשות במקומות רבים בתנ"ך הבורא עשה עבור עם ישראל הכול, נתן את הכול ואנחנו עזבנו את דרכו, סומכים רק על עצמנו, מתכחשים לקיומו וממנים אלוהים אחרים, כמו אלוהי הכסף, אלוהי המדע ואלוהי הגאווה.
אנו משתמשים באמירה זו כשאנו רוצים לומר שאנו חשים נבגדים.
"יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן."
ביטוי זה בא לומר שהשור והחמור יודעים מכירים את מי שקנה אותם ואת מי שמאכיל אותם, הם מכירים מי הוא הבעלים שלהם לעומתם עם ישראל לא ידע, לא מכיר בעובדה שה' הוא בעליו. לעיתים קרובות אנו שומעים את האמירה: "עשיתי הכול לבד בעשר אצבעותיי", זהו משפט המראה שאין אנו מכירים בבעלות הבורא עלינו ולוקים בחסר בהבנת המושג בחירה חופשית.
בהמשך ספר דברים (פרק ח') נאמר :" יז וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה. יח וְזָכַרְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת-בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה."
בביטוי הזה אנו משתמשים כשאנו רוצים לומר בדרכים שונות שאדם לא מעריך , לא מכיר, השור והחמור טובים ממנו.
ולסיכום , שני הפסוקים הללו נשארו כמטבעות לשון בשפתינו שניהם מדברים על כפיות הטובה וחוסר ההערכה כלפי בורא עולם.
להבנתי, כדאי לעשות חשבון נפש עם עצמנו ולראות האם או עד כמה אנחנו כאלה, ובאם התשובה היא כן, במידה זו או אחרת, פשוט לתקן.
צמרת
