עדי זוסמן – דיאטנית קלינית – צילום: לין ממרן
על חיידקים, מערכת העיכול והשפעתם על הבריאות הנפשית.
באדיבות: עדי זוסמן, תזונאית קלינית.
חשבתם שאתם לבד בגוף שלכם? אז יש לנו חדשות מרגשות! במערכת העיכול שוכנים מיליארדים של יצורים זעירים והיא אחת מהמערכות החשובות ביותר בגוף האנושי. היא אחראית על פירוק המזונות שאנו אוכלים, לאספקה של החומרים התזונתיים להם הם זקוקים לכל תא ורקמה ועוד פעולות חיוניות לחיים. בעשורים האחרונים המדע עובר מהפך בהתייחסות למערכת העיכול, תוך כדי גילוי וחקר של מערך שלם של יצורים זעירים, מיקרוסקופיים, המאכלסים אותה, ומכונים מיקרוביום או מיקרוביוטה. על כך וכיצד ניתן לשמור על מיקרוביום בריא במאמר שלפניכם.
"אני משוכנעת שחלק מהשיפור במצבי הנפשי, אחרי עשורים שטובי הפסיכיאטרים ופסיכולוגים ניסו לעזור לפוסט טראומה שלי ולא הצליחו, היה השינוי התזונתי שעשיתי בהנחייתך". זהו ציטוט של אישה יקרה, מטופלת של המרכז "דרך הבטן". היא הגיעה אלינו עקב מחלת קרוהן קשה, שגרמה לה לעבור שורת ניתוחים, ועדיין הייתה בסבל גדול. בנוסף, היא מתמודדת עם פוסט טראומה קשה. עד שהחליטה לעשות משהו שהיא טרם עשתה – ולשנות את התזונה שלה. התוצאות הפתיעו אותה ואת כל הצוות המטפל שלה!
עדי זוסמן – דיאטנית קלינית – צילום: לין ממרן
מה משפיע על המצב הנפשי שלכם ולא ידעתם עליו?
המיקרוביום הוא מונח שמתייחס לקבוצות החיידקים, השמרים והווירוסים שחיים על הגוף האנושי ובמערכות הפנימיות שלו. בניגוד למהלכים הגדולים והגלויים בעין המשמשים את תפקודיהם של מערכת העיכול, כמו אנזימים ומיצי עיכול, מיקרוביום מרחיב את ההבנה שלנו על אופן פעולתה של מערכת העיכול ועל ההשפעה הגדולה שיש לה על הבריאות שלנו.
מערכת יחסים מורכבת ומתמשכת
גילויים רבים בתחום הביולוגיה והרפואה התרחשו בשנים האחרונות, אשר משיבים לשאלה כיצד המיקרוביום משפיע על בריאות מערכת העיכול. נחשפים נתונים חדשים על מערכת היחסים המורכבת המתנהלת במערכת העיכול בין המיקרוביום ידידותיים ובין הפתוגניים גורמי המחלות, וכיצד האיזון הזה יכול להשפיע על הבריאות הפיסית והנפשית.
מהם תפקידם של המיקרובים במערכת העיכול?
הכמות הגדולה של מיקרוביום בגוף האנושי מהווה מאין איבר, המכונה Meta Organism. הוא נמצא בכל מקום בגוף האנושי – על העור, בשיער, בעיניים, אוזניים, אברי מין, אברי הנשימה והכמות הגדולה ביותר – במערכת העיכול. מרבית המיקרוביום חי באיזור של המעי הגס. הוא מעורב בצורה נרחבת בתפקוד תקין של עיכול וספיגה, בחוזק של מערכת החיסון ובהשפעה על המערכת העצבית וההורמונלית. כל התקררות או קלקול קיבה עלולים להביא לשינויים חריגים במיקרוביום. בשנים האחרונות המדע מגלה את הקשר האמיץ בין מיקרוביום למצבי רוח. מחקר שבדק השפעה של תוסף פרוביוטיקה על שיפור המצב הנפשי של הסובלים מדיכאון, הראה שיפור מובהק בקבוצת המחקר לעומת קבוצת הביקורת, וכך העלה עוד שלב את ההבנה של משמעות המיקרוביום בבריאות הנפשית שלנו. כיצד זה מתרחש? באמצעות ציר המיקרוביוטה – מערכת מעי-מוח – שפועל דרך הפרשת חומרים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) המגיבים דרך העצב התועה (עצב הואגוס) וכך מעבירים מידע ממערכת העיכול למוח ובחזרה.
אך מה הוא בעצם תפקוד המיקרובים במערכת העיכול? יש להם תפקידים מגוונים ורבים, החל מהשתתפות בעיכול המזון (למשל, קטניות ומוצרי חלב), דרך תיווך בין המערכות בגוף לשמירה על האיזון הפיזיולוגי, וכלה בהשפעה על מערכת החיסון כהגנה מפני חיידקים מחוללי מחלות. בנוסף, ידוע כי המיקרוביום יכול להשפיע על המחזור החודשי והשנתי של האדם, במיוחד בקרב נשים, וכך להשליך על תפקוד תקין על המערכות הנשיות, החל ממחזור חודשי תקין וכלה בהריון בריא.
המיקרוביום ובריאות מערכות הגוף
אוכלוסיית המיקרואורגניזמים שלנו בנויה ממשפחות של חיידקים חיוביים החיוניים לבריאותנו, ומשפחות של חיידקים שעלולים לחולל מחלות המכונות "אופורטוניסטים". האיזון ביניהם הוא ששומר אותנו בבריאות או בחולי. תפקידנו לדאוג להזין את החיידקים הידידותיים ולא לתת מזון לאופורטוניסטים, אם בבריאות אנו חפצים. במצב שהאופורטוניסטים מתרבים יתר על המידה, מתעוררות בעיות במערכת העיכול כמו דלקות והפרעות נוספות: שלשולים, גזים, צרבות, קושי לעכל את המזון ועוד…
איך ניתן לשמור על המיקרוביום הבריא?
ריכזנו עבורכם מספר גורמים שהוכחו כחיוניים לשמירה על המיקרוביום הידידותי והמועיל ולמנוע את התרבות המיקרוביום מחולל המחלות:
1. תזונה מאוזנת: מומלץ לשמור על תזונה מאוזנת הכוללת ירקות, פירות, אגוזים וזרעים ובמיוחד מזונות פרוביוטיים טבעיים כמו יוגורט (ביתי, ללא פסטור אחרי ההתססה), לחם האפוי על מחמצת טבעית (לעומת שמרים תעשייתי), ירקות מותססים (בהכנה ביתית) ומשקאות פרוביוטיים כמו קמבוצ'ה.
2. ניהול סטרס: חשוב ללמוד לשחרר סטרס מיותר והתרגשות נפשית לא מאוזנת, אשר נמצאו כמשפיעים על הרכב המיקרוביום של המעי. במיוחד בימים אלה – קשה עד בלתי אפשרי להימנע מלהרגיש סטרס. החוכמה היא לפעול לשחרור הסטרס מהגוף, לדוגמא באמצעות פעילות גופנית נמרצת (כמו בוקסינג, ריצה, זומבה וכד'), שירה, שהייה בטבע וכו'.
מיטב המומחים בכנס אוכלים בריא ה- 14 – צילום: יח"צ
3. שימוש בתרופות בצורה מושכלת: נטילת יתר של אנטיביוטיקות, תרופות הורמונליות ואחרות, נמצאו כמשפיעים לרעה על הרכב המיקרוביום. לכן, יש לבחון כל מקרה לגופו ולוודא נחיצות נטילת תרופות עם הרופא. לבחון אפשרויות טיפול באמצעות צמחי מרפא ושיטות מסורתיות. לדוגמא, מחקר מרתק בחן את השפעת הדיקור הסיני והראה שיפור בהרכב המיקרוביום בעקבות הטיפול.
4. תנועה ופעילות: פעילות גופנית מסייעת תמיד לשמור על המערכת העיכולית בכושר, הן מבחינת תנועתיות (פריסטלטיקה) והן מבחינת הרכב המיקרוביום.
5. מנוחה נכונה: מנוחה פיסית משפיעה על הבריאות הפיסית והנפשית. כולנו מכירים את זה, כשאנחנו עייפים אנחנו מכילים פחות, מרגישים פחות סבלניים, קלים יותר להתפרץ. שינה טובה הוכחה כחיונית לתפקוד תקין של כל מערכות הגוף, ושל מערכת העיכול בפרט. זה קשור לשעון הביולוגי-הצירקרדי, המצוי בכל תא בגוף. כלומר, יש משמעות למנוחה בשעות הלילה וערות בשעות האור.
אז מה שלום המטופלת שלנו? ובכן, למרות היותה מטופלת מורכבת ומוכרת בבתי חולים, היא הפתיעה את רופאיה. במקום להיות על הקו בית-מיון, היא נרשמה ללימודי תעודה במכללת לוינסקי, השלימה בהצלחה את לימודיה, הוציאה ספר שירה והכי חשוב, חזרה להיות אימא נוכחת עבור ילדיה! כל זאת ללא התערבות תרופתית. לדבריה, השינוי התרחש הודות לשינוי התודעתי והתזונתי שהיא עשתה.
לסיכום, המיקרוביום הוא אותו שחקן בלתי נראה, אך מרכזי במערכת העיכול והבריאות הכללית שלנו. מודעות לחשיבותו ושמירה על איזון תפקודו, תוך מניעת השפעות שליליות עליו, יכולות לשפר את חיינו ואת בריאותינו, הן בפן הפיסי והן בפן הנפשי.
עדי זוסמן הנה תזונאית קלינית, מחברת הספר ומנהלת המרכז "דרך הבטן", תרכז מושב ותיתן הרצאה מרתקת בנושא מערכת העיכול בכנס אוכלים בריא ה- 14, שייערך ב-11-12 באפריל בתיאטרון גבעתיים: https://eatwell.co.il/knasim/bari14/#_
