פוליסת ביטוח כנגד הטרדה מינית !?
"יש חיה כזו ?"
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר – און, שותפים במשרד
בר – און , כהן , עורכי – דין, מסבירים :
בשנים האחרונות עולות לסדר היום, בזו אחר זו, פרשיות בהן נטען, כי אישי ציבור בכירים, ומפורסמים אחרים, הטרידו מינית או ניצלו יחסי מרות. והשאלה המתבקשת היא, האם אדם יכול לבטח עצמו כנגד הטרדה מינית ?
לדוגמא – עורך דין הטריד מינית את מזכירתו. המזכירה פועלת נגד עורך הדין בהליכים על פי חוק. מנגד, "שולף" עורך הדין פוליסת ביטוח ה"מכסה" אותו במקרה של תביעה על הטרדה מינית. האומנם מציאות או דמיון ?!?!
לקראת סוף שנת 2013 הנפיקה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, הוראה, המורה לחברות הביטוח לתקן את פוליסות ביטוח אחריות (כדוגמת ביטוח דירקטורים, ביטוח רשויות מקומיות, ביטוח אחריות מקצועית ועוד….), כך שלא יעניקו כיסוי המגן מפני הטרדה מינית.
על פי ההוראה, מיום 19/11/2013, אדם שהורשע בהטרדה מינית או השיג פשרה – לא יהיה זכאי לכיסוי ביטוחי. בנוסף, הפוליסות לא יכללו החזר הוצאות למעסיק שלא נקט בכל הצעדים המחוייבים על פי החוק למניעת הטרדה מינית.
ההוראה – מבורכת ביותר. מטרת ההוראה הייתה למנוע מצבים בהם חברות הביטוח מגנות על מעשים פסולים כהטרדה מינית. הטרדה מינית היא פסולה מהיסוד, ולפי כך אין מקום לאשר ביטוח למטרידים. יש בהוראה הנ"ל משום העברת מסר חברתי וערכי בנוגע לתופעת עבירות המין. בחברה מתוקנת אין לאפשר לנושאי משרה, למשל, שהטרידו מינית, ליהנות מהגנה ביטוחית. אדרבא, האמירה מאוד ברורה : אין ביטוח למטרידים מינית.
ביטוח הוא כלי שאמור להגן עלינו מפני סיכונים. נשים שמוטרדות מינית הן לא הסיכון. הסיכון הוא המטריד. אם חברה רוצה לבטח את עצמה – עדיף שתבטח את עצמה מפני המטרידים, ולא מפני המוטרדות. הטרדה מינית, מעבר להיותה עבירה פלילית, היא מעשה בלתי מוסרי ובלתי אנושי, שאסור לתת לו שום סוג של לגיטימציה.
ב"חוזר ביטוח 2015-1-16 – הוראות לניסוח תוכניות ביטוח", שפירסמה דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח, ב- 20/8/2015, נכתב בין היתר כך:
"תכנית לביטוח לא תכלול כיסוי חבות בשל הטרדה מינית או שיפוי למבוטח עבור עלויות שהוא יהיה מחוייב לשלם למי מלקוחותיו או עובדיו, במסגרת תביעה שהוגשה על ידי מי מהם, לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998, אלא אם נקט המבוטח בכל הצעדים שעל מעסיק לנקוט לפי החוק האמור.
תכנית לביטוח המכסה את חבות המבוטח בשל הטרדה מינית, לא תחול על מבוטח שהורשע בהטרדה מינית או הגיע להסדר פשרה עם צד התביעה".
לאור האמור, מחוייבות חברות הביטוח להחריג בפוליסות הביטוח שהנפיקו (כדוגמת פוליסה לביטוח אחריות נושאי משרה) מתן כיסוי ביטוח להטרדה מינית.
כך אמור להיות מוגשם הרעיון, לפיו "אין ביטוח להטרדה מינית".
חברות ביטוח שתענקנה כיסוי ביטוחי אסור בגין הטרדה מינית – תיבחנה, ויינקטו נגדן באמצעים המתאימים. כך למשל פורסם בימים אלה, כי רשות שוק ההון בוחנת האם חברת הביטוח "מנורה מבטחים" פעלה שלא כשורה כאשר שיווקה פוליסת ביטוח אחריות מקצועית ללשכת עורכי הדין, כאשר נטען כי בפוליסה קיים סעיף המבטח מפני מקרה של תביעה על הטרדה מינית.
אבל:
כמובן, אין כל מניעה חוקית או מוסרית לבטח אדם מפני נזק שנגרם לו עקב נקיטת הליך פלילי נגדו, אם מתברר שנקיטת ההליך לא היתה מוצדקת, והנאשם זוכה. אדרבא, ביטוח זה נועד לכסות אדם מפני ההוצאות הכספיות שייגרמו לו כאשר ייאלץ להתגונן מפני אשמת שווא.
שהרי המתלוננים על הטרדה מינית יכולים "לגרור" את הנילונים לשלל הליכים, אשר כולם עלולים להסב הוצאות כבדות. יש בידי המתלוננים להגיש תלונה במשטרה, וכן להגיש תלונה במקום העבודה על המטריד, ובאופן כזה לגרום לפתיחת הליך משמעתי נגדו. בנוסף, יש בידי המתלוננים להגיש תביעה אזרחית לקבלת פיצוי כספי משמעותי בגין ההטרדה המינית. ניתן להגיש תביעה כספית באופן בלתי תלוי בהליך הפלילי, גם אם כלל לא ננקט הליך פלילי ולא הוגשה תלונה כלל, ואפילו אם התיק במשטרה נסגר ללא הגשת כתב אישום.
להליך האזרחי יש יתרונות רבים. ראשית – ההליך האזרחי מנוהל על ידי המתלוננים עצמם ולא על ידי הפרקליטות. כך, המתלוננים הם ה"שולטים" בניהול ההליך, ועשויים להסכים או להתנגד לפשרה שאינה מקובלת עליהם.
שנית – אם מדובר בהטרדה במקום העבודה, ניתן להגיש את התביעה האזרחית גם נגד המטריד וגם נגד המעסיק שלא מנע את ההטרדה. זהות הנתבעים חשובה גם לצורך היכולת להיפרע את פסק הדין. לא תמיד ניתן לתבוע את המעביד, אלא רק כאשר ניתן להוכיח, כי המעביד הפר את החובות המוטלות עליו על פי חוק.
שלישית – בהליך האזרחי רף ההוכחה נמוך ביחס להליך הפלילי. כך, עלול מטריד שזוכה במישור הפלילי להימצא חייב במשפט האזרחי בתביעה הכספית לתשלום פיצויים.
ולבסוף – במידה שהתביעה האזרחית מתקבלת, עלול המטריד לשלם למתלוננת סכומי פיצוי העשויים להגיע למאות אלפי ₪. זאת, בין כפיצוי בגין נזק מוכח ובין כפיצוי ללא הוכחת נזק (פיצוי סטטוטורי עד לסך של 120,000 ₪, להטרדה).
כדי להתגונן מפני שלל הפעולות שיש בידי המתלוננים לנקוט כנגד המטרידים, "נגררים" המטרידים להוצאות כספיות ניכרות, בניסיון לנקות את שמם ולזכות בהגנתם. אין מניעה לבטח הוצאות אלה. ואולם, כפי שנקבע על ידי הממונה על שוק ההון, כיסוי ביטוחי לא יחול על מבוטח שהורשע בהטרדה מינית או הגיע להסדר פשרה עם צד התביעה.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר – און, שותפים במשרד בר – און , כהן , עורכי – דין, – צילום: יח"צ
