פרשת השבוע – וישב!
פרשת השבוע מתחילה עם המילים "וישב יעקב בארץ מגורי אביו". מה ההבדל בין לשבת ולגור במקום כלשהו?
אדם עשיר שאל את אחד מגדולי ישראל, למה ביתך כל כך דל, למה אין לך רהיטים יפים? החכם ענה בשאלה, איפה הרהיטים שלך?
ענה העשיר: אני בדרך ואני גר כעת במלון אורחים, הרהיטים שלי בבית. גם אני בדרך ענה החכם וכל רהיטי היוקרה שלי בביתי בעולם העליון.
יעקב ישב בנחת אחרי כל התלאות שהוא עבר עם לבן ועם עשו, הוא חשב לעצמו לנוח קצת. ואז בא אליו אסון הכי גדול בחייו, יוסף, בנו האהוב, נלקח ממנו ואיש לא ידע לומר לו לאן הוא נעלם.
התורה מלמדת אותנו שמנוחה אמיתית באה אך ורק בזמן שהאדם עסוק בעשייה רוחנית או בעשייה שעוזרת לזולת, העולם שלנו נקרא עולם העשייה וזו היא הדרך היחידה לגלות אור.
התורה מספרת על הקנאה והשנאה שאחזה באחי יוסף כלפיו, וכאשר יעקב שולח את יוסף לשכם לדרוש את שלום האחים, שנאת האחים יצאה לפועל, הם כמעט הורגים אותו ולבסוף מוכרים אותו לעבד.
חיצוניות הסיפור נוראה, שנאת אחים, אך בהיבט רחב יותר היה הכרח שיוסף יגיע למצרים כדי להכין את הקרקע לגזרה של גלות בני ישראל בארץ לא להם, הבמאי של האירוע הזה הוא הבורא בכבודו ובעצמו, מכינים כאן את מצרים לבואו של יעקב, הבורא לא חפץ שיעקב יסבול במצרים ויוסף שעלה לגדולה במצרים היה שליחו של הבורא לעניין זה.
אנו יכולים ללמוד מזה שלפעמים אנו רואים אירועים מוזרים בעולם, המוגבלות שלנו גורמת שנחשוב שזה לרעה כאשר באמת הכל לטובה.
לפעמים לצורך תיקון וזיכוך הנשמות אנו עוברים כעם מצבים בכלל לא פשוטים, אך יש לדעת שאחרית הסיבובים שאנו עוברים תהיה טובה מאד.
יוסף חלומות נבואיים המראים על עלייתו לשלטון, הוא מספר את חלומותיו לאביו ולאחיו וזה גורם להגברת השנאה כלפיו.
ספר הזהר מסביר לנו בפרשה זו שחלום הוא כמו איגרת שטרם נפתחה. כל עוד היא סגורה, אין לה שום משמעות. אבל ברגע שאדם מפענח את החלום שלו או מרשה לאדם אחר לפענח את החלום אז החלום הופך למציאות היוצאת לפועל לפי הפירוש.
לכן, מומלץ לספר חלום רק לאנשים חיוביים שאוהבים אותנו באופן וודאי, ספר הזוהר מסביר שמכיוון שהאחים פירשו את החלום בדרך שלילית, הם גרמו לדחיית מימושו של החלום ב-22 שנה.
ועוד מסביר ספר הזהר שאם החלום הוא טוב, אסור לשכוח אותו, משום שיש באפשרותו להתממש גם לאחר 22 שנה.
אנו לומדים מיוסף הצדיק שלמרות שאחיו מכרו אותו להיות עבד ולמרות שניזרק לכלא במצריים, הוא לא נפל לגישה שלילית, הוא אינו מאשים אף אחד ונישאר בגישה חיובית. דבר זה מקנה לו את היכולת להישאר בשליטה, ואפילו בבית הכלא הוא מתמנה להשגיח על שאר האסירים.
הכלל, כאשר דלת אחת נסגרת השנייה נפתחת במקומה. כלומר, אם אנו עסוקים ותקועים בדלת שנסגרה, אנו עלולים לפספס ולא לראות את הדלת שפתוחה.
הכוח שאנו רוצים לקבל מפרשה זו הוא כוחו של יוסף הצדיק. הכוח להתחבר ליכולת של עמידה איתנה ולא להיכנע לייאוש או לכל מודעות השלילית.
בברכת חג אורים שמח