אייל בן סימון – צילום: אייל בן סימון
קהילה ומהפכה, סיפורו של מוזיאון דיגיטלי לאמנות הישראלי הראשון.
מהפכה שנולדה מתוך מסך
פלטפורמה, קהילה ומהפכה אינם רק סיסמאות, אלא שלושה צירים שמגדירים שינוי עמוק שעובר על עולם האמנות בעידן הדיגיטלי. בתוך מציאות שבה יצירה, צריכה ושיחה אמנותית מתרחשות יותר ויותר אונליין, מוזיאון ארטמה צומח כגוף פורץ דרך שמבקש להגדיר מחדש מהו “מוזיאון” ישראלי במאה ה 21, ומה משמעותה של חוויית אמנות כאשר היא נולדת מראש מתוך המסך. מוזיאון האמנות הדיגיטלית הישראלי הראשון אינו מוסד לבן קירות, אלא אקו סיסטם חי, דינמי, מחובר לרשת, לקהילה וליוצרים שפועלים בתוכה, ומתייחס אליהם כשותפים מלאים בעיצוב המרחב התרבותי.
ארטמה נולד מתוך צורך עמוק: צורך במרחב שיכיל את השפה החדשה של האמנות, שפה מבוססת פיקסלים, קוד, תנועה, צליל ותודעה רשתית, ויאפשר לה להתפתח מבלי להידחס לתבניות הישנות של המוזיאון הקלאסי. במקום להוסיף שכבה דיגיטלית למודל קיים, ארטמה מציע מבט מהפכני: אם האמנות שלנו דיגיטלית, אם היוצרים פועלים ברשת ואם הקהל חי בטלפון, אז גם המוזיאון עצמו צריך להמציא מחדש את גבולותיו.
מהו מוזיאון דיגיטלי בעידן הישראלי
מוזיאון דיגיטלי כמו ארטמה אינו רק אתר אינטרנט מעוצב, אלא מרחב תרבותי שלם, שמתקיים במקביל על המסך, ברשתות החברתיות, בקהילות, באירועי “אוף ליין” פיזיים ובשיח שהוא מייצר סביבו. במקום הדימוי הקלאסי של בניין עם שעות פתיחה ומדרגות אבן, ארטמה מציע מודל שבו האמנות נגישה מכל מקום, בכל זמן, ומותאמת לאופן שבו אנשים באמת חיים, גוללים, צופים, מגיבים ומשתפים.
בעוד מוזיאונים קלאסיים מחזיקים אוספים פיזיים של ציורים, פסלים וחפצים, ארטמה עוסק בקבצים, פורמטים, מסכים, מקרנים, שרתים ואלגוריתמים, בתרבות החומר החדשה של העולם הדיגיטלי. היצירות מופיעות בכל פורמט אפשרי שכולל: ציור, פיסול, צילום, כווידאו ארט, אמנות אינטראקטיבית, יצירות גנרטיביות, עבודות, סאונד ארט, מיצבי תלת ממד דיגיטליים, פרויקטים רשתיים ועוד, וכל אחת מהן דורשת שפה אוצרותית וטכנית שמתאימה למדיום עצמו.
המשמעות היא שמתוך ישראל, שדה האמנות הדיגיטלית המקומי יכול להיפתח באופן מיידי לקהלים ברחבי העולם, בלי תלות בחלל פיזי ובכמות קירות, אלא באיכות החיבור, בחוויית המשתמש ובכוחו של סיפור. מוזיאון שנולד דיגיטלית יכול לנוע בין שפות, מדינות וקהילות במהירות, לחבר אמנים ישראלים לסצנות בינלאומיות, ולייצר נוכחות גלובלית ליצירה שנולדה כאן.
הפלטפורמה: ארטמה כמוזיאון, במה ומערכת אקולוגית
ביסודו של ארטמה עומדת פלטפורמה, תשתית טכנולוגית ותוכנית שמאפשרת לאמנים לפרסם, להציג, למכור, לשתף ולהרחיב את קהל היעד שלהם. הפלטפורמה אינה “ויטרינה דיגיטלית”, אלא מערכת שלמה שבה אמנים יכולים לבנות תיק עבודות דינמי, להשתתף בתערוכות מקוונות ואוצרויות נושאיות, ולהשתלב בפרויקטים מתמשכים שמייצרים הקשרים עשירים בין יצירות שונות.
הפורמט הזה שובר את ההיררכיות המסורתיות בין “מרכז” ל”שוליים”. במקום עולם שבו רק מי שמוצג במוזיאון פיזי גדול נחשב “קאנוני”, ארטמה מאפשרת לאמנים ממגוון דיסציפלינות, וידאו ארט, אמנות אינטראקטיבית, NFT, סאונד ארט, אמנות מבוססת רשת, עבודות מבוססות בינה מלאכותית, מיצבי תלת ממד ועוד, לפעול על אותה במה, להיראות באופן שוויוני ולהגיע לצופים שלא היו פוגשים בחלל מוזיאלי קלאסי.
הפלטפורמה הדיגיטלית מבטלת גם מגבלות זמן: תערוכות אינן חייבות להיעלם בתום כמה שבועות, אלא יכולות להישאר זמינות, להשתנות בהדרגה, להתעדכן, להתפצל לסדרות ולהתחבר למהלכים אוצרותיים אחרים. האמן אינו “נכנס ויוצא” מתערוכה, אלא מתקיים בתוך קשר מתמשך עם המוזיאון ועם הקהילה סביבו, וממשיך לפתח את שפתו לצד תגובות וקריאות חדשות.
הקהילה: מהקיר לתוך החיים
אחת מאבני היסוד של ארטמה היא קהילה, ההבנה שבעידן הנוכחי, אמנות היא פחות אובייקט עומד ויותר תהליך, דיאלוג ומרחב אנושי שבו מתרחשים חיבורים ושיתופי פעולה. סביב המוזיאון הדיגיטלי מתכנסת אוכלוסייה מגוונת של אמנים, אוצרים, מוזיקאים, יוצרים מולטידיסציפלינריים, חוקרים, חובבי תרבות וצופים סקרנים, שמוצאים בו בית ומרחב לפעולה משותפת.
הקהילה הזאת לא מסתפקת בצפייה פסיבית בעבודות, אלא משתתפת באופן פעיל: היא לוקחת חלק בהרצאות, מפגשי זום ושיחות אמן; משתתפת בקבוצות דיון, סדנאות מקצועיות ומאסטרקלאסים; יוצרת שיח ברשתות החברתיות, כותבת, מגיבה, משתפת ומנסחת יחד שאלות חדשות על אמנות, טכנולוגיה וחברה.
כך נוצרת רשת שבה הידע והניסיון אינם זורמים רק מלמעלה למטה, מהמוסד לקהל, אלא מתפזרים באופן אופקי, בין יוצר ליוצר ובין קהילה לקהילה. אמנים לומדים זה מזו, חולקים כלים, טכניקות ותובנות, והקהל הופך לחלק אינטגרלי מתהליך היצירה וההצגה, ולא רק למבקר שעובר בחלל וממשיך הלאה.
המהפכה: שינוי כללי המשחק של שדה האמנות
המהפכה שארטמה מציע מתרחשת בשני מישורים מרכזיים.
ברובד הראשון משתנה האופן שבו חווים אמנות: במקום ביקור חד פעמי בתערוכה, ארטמה מאפשר קשר מתמשך, מתעדכן וחי עם היצירה ועם היוצר. יצירה דיגיטלית יכולה להשתנות, להתעדכן ולהתפתח לאורך זמן, כעבודה אינטראקטיבית, גנרטיבית או חלק מפרויקט ארוך טווח, כך שהמפגש עם אותה יצירה לעולם אינו זהה פעמיים.
ברובד השני משתנה מבנה הכוח של עולם האמנות: אמנים אינם תלויים רק בוועדות קבלה, גלריות מסחריות ומנגנונים מוסדיים, אלא יכולים לפעול בתוך מרחב גמיש שמכבד את השפה הייחודית שלהם ואת קצב העבודה שלהם. קהלים יכולים להשפיע, להגיב, ליצור קהילות סביב נושאים, פרקטיקות ורעיונות, ולא רק לצרוך תערוכות סגורות ומוגמרות.
כך מציע ארטמה מודל חדש שבו המוזיאון אינו “מקדש אמנות” סגור ומרוחק, אלא מרחב חופשי יותר, פתוח ורב קולי, שבו הטכנולוגיה היא גם אמצעי תצוגה וגם חלק מהחומר האמנותי ומהמבנה החברתי. זהו מוזיאון שמכיר בכך שחלק משמעותי מהחיים מתרחש במסכים, ובוחר ליצור, לחקור ולהתערב בדיוק שם.
החיבור בין אמנות, טכנולוגיה ומוזיקה
השורשים של ארטמה בעולם המוזיקה האלטרנטיבית, הסצנות הליליות והתרבויות התת קרקעיות באירופה ובישראל מעצבים את הדרך שבה הוא מבין אמנות דיגיטלית. עבור ארטמה, אמנות דיגיטלית היא חוויה רב חושית של סאונד, וידאו, תכנות, תאורה, עיצוב חוויה ופרפורמנס, לא רק “קובץ” שמוקרן על קיר.
במרחב הזה הגבולות בין “תערוכה”, “סט מוזיקלי” ו”מופע חי” הולכים ומטשטשים. פרויקטים שנולדים במרחב הדיגיטלי יכולים לקבל ביטוי באירועי לייב: הקרנות, מסיבות, לייב סטים, הרצאות מופע ואירועים היברידיים שמשודרים למי שאינו נוכח פיזית, ומייצרים תחושת שותפות גם מרחוק. כך הופך המרחב המוזיאלי לפלטפורמה לניסויים מתמשכים בין אמנות דיגיטלית, תרבות מועדונים ותפיסות חדשות של קהילה ותרבות .
אייל בן סימון החזון שמאחורי ארטמה – צילום: אייל בן סימון
אייל בן סימון: החזון שמאחורי ארטמה
בלב הסיפור של מוזיאון ארטמה עומד אייל בן סימון, אמן, אוצר, יזם תרבות ודמות שמחברת בין עולם האמנות, הטכנולוגיה, השיווק הדיגיטלי והקהילה. הרקע שלו כאמן וכמנהל פלטפורמות דיגיטליות יוצר שילוב נדיר בין הבנה עמוקה של צרכי היוצרים לבין יכולת אמיתית לבנות תשתית שמקדמת אותם הלכה למעשה.
בן סימון פועל שנים בזירה המקומית והבינלאומית, מתוך חיבור לסצנות האמנות העכשווית, המוזיקה האלטרנטיבית והווידאו ארט, וחווה מקרוב את הפער בין היוצר העצמאי לבין המוסדות המסורתיים. מתוך המפגש בין התנסות אישית, רגישות אוצרותית וחשיבה יזמית נולד הרעיון למוזיאון דיגיטלי שאינו מחכה שהאמן יתאים את עצמו לתבניות קיימות, אלא מחפש דרכים לבנות עבורו תשתית חדשה, מותאמת לעידן הדיגיטלי.
בעלים, מייסד, אוצר וקומיוניטי בילדר
כמייסד ובעלים של מוזיאון ארטמה, אייל בן סימון מחזיק בכמה תפקידים בו זמנית, והדבר ניכר באופי המוזיאון.
* כיזם וכמנהל פלטפורמה הוא אחראי על פיתוח התשתית הטכנולוגית, בניית האתר, בחירת הכלים הדיגיטליים ויצירת חוויית משתמש מקצועית ונגישה.
* כאוצר וכיוצר תוכן הוא שותף לבחירת אמנים, לבניית תערוכות, לניסוח טקסטים רעיוניים ולתיווך המפגש בין יצירה לקהל.
* כבונה קהילה ומנטור הוא מלווה אמנים בתהליכי מיתוג אישי, נוכחות דיגיטלית, פיתוח תיק עבודות, בניית קהל ויצירת מודלים של פרנסה מעשייה אמנותית.
השילוב בין כל התפקידים האלו מעצב מוזיאון שהוא בעת ובעונה אחת מוסד תרבות, סטודיו פתוח, מעבדה ניסיונית וחממה לצמיחה מקצועית ואישית של יוצרים.
בין מוזיאון לפלטפורמת למידה ופרנסה
אחד החידושים המרכזיים בארטמה הוא המתח הפורה בין מוזיאון לבין מרחב פיתוח מקצועי. לצד הרצון להציג אמנות איכותית, ניסיונית ולעיתים רדיקלית, עומדת ההבנה שאמנים זקוקים גם לכלים פרקטיים כדי להתפרנס, לבנות נוכחות ולהקים סביב עבודתם קהילה פעילה
לכן, בפעילות המוזיאון משולבים לעיתים: ליווי אסטרטגי לאמנים בתחומי מיתוג אישי, ניהול רשתות חברתיות, תכנון קמפיינים ותמחור; סדנאות העוסקות בשימוש בטכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית, פלטפורמות וידאו וכלים אינטראקטיביים; וחיבורים בין אמנים לפרויקטים, אוצרים, פסטיבלים ויוזמות תרבות בארץ ובעולם. בכך מציע ארטמה מודל שבו מוזיאון אינו רק “מקום שבו אמנות מוצגת”, אלא מערך תמיכה שלם שמבין את המציאות הכלכלית והטכנולוגית שבתוכה אמנים פועלים ופועל לחיזוקם.
ישראל כקרקע פורייה למהפכה דיגיטלית
הקמת מוזיאון אמנות דיגיטלית ישראלי ראשון נטועה בתוך הקשר רחב של סצנת אמנות ניסיונית, קהילות יוצרות וחדשנות טכנולוגית. ישראל, כמרחב רווי יזמות וסטארט אפים לצד סצנת תרבות תוססת, מהווה בית טבעי לניסויים כמו ארטמה, המחברים בין קוד, תרבות ומבט ביקורתי על המציאות.
במקביל, המיזם מציב מראה בפני השדה המקומי ושואל איך נראה מוסד תרבות בעידן שבו קהלים צעירים פחות מגיעים למבנים מסורתיים, אך משקיעים שעות רבות בחוויות דיגיטליות אותנטיות, חדות וחיות. במובן זה, ארטמה משמש כמעבדה למודלים עתידיים שעשויים להפוך לנורמה, במוזיאונים, בגלריות ובפלטפורמות עצמאיות אחרות.
העתיד: אקוסיסטם היברידי, גלובלי ומקומי
המבט קדימה במוזיאון ארטמה מכוון להמשך פיתוח מודל היברידי, כזה שמעמיק את הנוכחות הדיגיטלית, אך גם מרחיב את ההשתתפות באירועים פיזיים, בשיתופי פעולה עם חללים, פסטיבלים ויוזמות יוצרות נוספות. השאיפה היא לבנות רשת של מוקדים, אונליין ואופליין, היוצרים יחד אקוסיסטם אחד של אמנות דיגיטלית ישראלית בעלת תהודה בינלאומית ושורשים מקומיים חזקים.
במרכז כל זה עומדים שלושת עמודי היסוד: פלטפורמה, קהילה ומהפכה. הפלטפורמה מספקת את התשתית, הקהילה מעניקה את הכוח האנושי, והמהפכה מתרחשת בכל פעם שאמן או אמנית מצליחים להגיע לקהל חדש, לספר סיפור שלא נשמע קודם, או להמציא מחדש את האופן שבו אמנות יכולה להתקיים, להתפתח ולהשפיע במרחב הדיגיטלי.
