אל על עותרת לבג"ץ כנגד האישור לאפשר לחברות תעופה זרות לטוס לישראל במסלול מקוצר, כל עוד לא יותר הדבר גם לחברות תעופה ישראליות !
אל על דורשת הבטחת עידוד תחרות בריאה והוגנת ושוויון הזדמנויות בין חברות התעופה הישראליות לבין חברות התעופה הזרות על בסיס תחרותי
חברת אל על הגישה הבוקר עתירה דחופה לבג"ץ, באמצעות עורכי הדין ד"ר אביגדור קלגסבלד ואמיר שרגא, כנגד האישור שניתן לחברת התעופה "אייר אינדיה" להפעיל טיסות לישראל במסלול המקוצר החסום בפני אל על. העתירה הוגשה כנגד ממשלת ישראל, ראש הממשלה, מנהל רשות התעופה האזרחית, שר התחבורה ו"אייר אינדיה".
צילום: סיוון פרג'
במסיבת עיתונאים שכינסה חברת אל על בבית סוקולוב בתל אביב, הציגו יו"ר דירקטוריון אל על אלי דפס ומנכ"ל אל על גונן אוסישקין את הסיבות שהביאו את אל על לנהוג בדרך זו. המוטו המרכזי היה: פגיעה ביכולתה של אל על להתחרות בשוק הטיסות לחו"ל וחזרה ופגיעה ישירה באלפי משפחות עובדים בחברת אל על ואלפי משפחות של ספקים הקשורים בדרך זו או אחרת עם חברת אל על שפרנסתם עלולה להיפגע……
רקע
לאחרונה העניקה הממלכה הערבית הסעודית לחברת התעופה "אייר אינדיה", אישור המתיר לה לטוס לישראל מעל שטחי ערב הסעודית, אף שעד כה לא הותר מעולם לאף כלי טיס שהמריא אל שדה תעופה בישראל או ממנו לטוס בשמי הממלכה. מדובר במהלך פורץ דרך במערכת היחסים הבלתי רשמית שבין ישראל לערב הסעודית.
ההיתר, שניתן על ידי ערב הסעודית לאייר אינדיה, עשוי לשמש תקדים להיתרים נוספים לחברות תעופה זרות אחרות לטוס בנתיבים מעל ערב הסעודית, אשר מקוצרים באופן משמעותי מהמותר לחברות תעופה ישראליות.
רשות התעופה האזרחית של ישראל התירה ל"אייר אינדיה" להפעיל את המסלול המקוצר בין ישראל להודו תוך טיסה מעל ערב הסעודית, על אף שמסלול זה חסום לטיסות חברות תעופה ישראליות.
עיקרי הטיעונים המשפטיים
בעתירה דחופה לבג"ץ אל על מעלה כמה טיעונים משפטיים מרכזיים התומכים בעמדתה כנגד האישור לאייר אינדיה להפעיל את הטיסות במסלול המקוצר החסום בפני אל על:
-
החלטת ממשלת ישראל (מיום 25 בדצמבר, 1994) להפריט את אל על, קובעת כי מדיניות התעופה האזרחית של ישראל חייבת להבטיח "שוויון הזדמנויות בין חברות התעופה הישראליות לבין חברות התעופה הזרות על בסיס תחרותי" ולהבטיח "עידוד תחרות בריאה והוגנת".
-
המחויבות להבטיח "שוויון הזדמנויות" ו"תחרות הוגנת" בין חברות תעופה ישראליות לבין חברות תעופה זרות נכללה גם בתשקיף אל על מיום 30 במאי, 2003, על פיו מכרה ממשלת ישראל את מניות אל על למשקיעים פרטיים.
-
ההתחייבויות המנהליות הללו הן התחייבויות חוזיות מחייבות של מדינת ישראל.
-
אל על דרשה כי מדינת ישראל תפנה לארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) ולממשלת ערב הסעודית ותדרוש כי אל על תורשה אף היא לטוס מעל ערב הסעודית. עם זאת, כל עוד לא ניתן היתר כאמור מערב הסעודית לאל על, מתן היתר לחברת תעופה זרה לטוס בנתיבים מקוצרים החסומים בפני אל על היא ההיפך מ"שוויון הזדמנויות" וההיפך מ"בסיס תחרותי", ועל כן איננה חוקית איננה הוגנת ואינה שוויונית.
-
העתירה מפנה להודאתה של רשות התעופה האזרחית של ישראל כי "במקרה דנן הנתיב המקוצר מהווה יתרון תחרותי חריג במידה החורגת מעבר לתנאי הפתיחה הרגילים הנובעים משונות בסיסית בין חברות תעופה".
-
על כן, על בית המשפט העליון להוציא צו מניעה כנגד מדינת ישראל ולאסור על אייר אינדיה לטוס לישראל מעל שמי ערב הסעודית, כל עוד לא מותר לחברות תעופה ישראליות לטוס מעל שטחה של הממלכה.
-
יתרה מזו, על פי הוראות דיני התעופה בישראל, מנהל רשות התעופה האזרחית בישראל חייב לסרב להעניק לחברות תעופה זרות (כמו אייר אינדיה) היתרי הפעלה המאפשרים להם לטוס אל ישראל וממנה בנתיבים החסומים בפני חברות תעופה ישראליות, וזאת בשל שני הסכמים בינלאומיים בהם התקשרה מדינת ישראל, כאמור להלן:
-
ההיתר לאייר אינדיה מפר את עקרונות השוויון ואיסור האפליה המעוגנים בהוראות סעיפים 9 ו-11 לאמנת התעופה האזרחית הבינלאומית שנחתמה בשיקגו בשנת 1944 (ידועה גם בשם "אמנת שיקגו") עליהן חתומות גם מדינת ישראל, הודו וערב הסעודית. הוראות אלה אוסרות על ערב הסעודית להפלות חברות תעופה במתן היתרים לטוס מעל שטחה בשל השתייכותן הלאומית ואוסרות על ישראל לאפשר אפליה כזו.
-
ההיתר לאייר אינדיה מפר גם את ההסכם הדו-צדדי בין ישראל להודו משנת 2016, הקובע כי ממשלת ישראל מחויבת לאפשר לחברות תעופה ישראליות "הזדמנות שווה והוגנת" להפעיל את מסלול הטיסה שבין ישראל להודו. לא יכולה להיות תחרות הוגנת בין חברת תעופה שיכולה לטוס ישירות מנקודה לנקודה לבין חברת תעופה שנאלצת לעשות שימוש בנתיבים ארוכים יותר בשל אפליה על בסיס לאומי.
