מתחילים לצמב"ז !
לראשונה בארץ ובעולם: יום צמצום בזבוז מזון יצוין ב-12 במרץ
בישראל: כ-2.3 מיליון טון של מזון מושלכים מדי שנה, שווי של 19.5 מיליארד שקלים. משפחה ממוצעת זורקת כרבע מהמזון שהיא קונה בשווי של כ- 8,000 שקל בשנה
פתחו יומנים וסמנו: 12.3.2019 הוא יום צמצום בזבוז המזון (Food Waste Day) שיצוין לראשונה בארץ ובעולם, ביוזמת ארגון The Natural Step' ישראל' (TNS ישראל) במטרה להעלות למודעות ולצמצם את בזבוז המזון (לצמב"ז) בכל המגזרים במשק כחלק מן האתגר העולמי.
הנתונים מראים תמונת מצב מדאיגה: ישראל נמצאת במקום השני בבזבוז מזון בין מדינות ה-OECD ומייצרת מידי שנה 2.3 מיליון טון פסולת מזון – כשליש מהייצור המקומי. 50% מהמזון שנזרק ראוי למאכל ומגיע לאשפה לא משום שתוקפו פג, שאינו מזין או לא בריא למאכל, אלא כתוצאה מדפוסי התנהגות, חוסר מודעות, הרגלי קנייה לקויים ועוד. משפחה ממוצעת מוציאה כ- 2700 ₪ בחודש על מזון, זורקת לפח כרבע מהקניות שלה ולכן מבזבזת כ- 8,000 ₪ בשנה וכמעט 700 ₪ בחודש על מזון שהולך לפח.
כמונו, גם יתר העולם מבזבז אוכל והכמות הופכת לבלתי נתפסת במספרים: 4.3 מיליון טון מזון מתבזבז ברחבי העולם ביום, בעלות של 900 מיליארד דולר בשנה. האו"ם זיהה את הבעיה ובשנת 2015 הכריז על יעד חדש: הפחתת בזבוז מזון ב- 50% לנפש ועל הפחתת אבדן מזון לאורך שרשרת הייצור והאספקה עד לשנת 2030.
במחקר בנושא בזבוז מזון שנערך בקרב 501 מרואיינים בגילאי 18 ומעלה, ובוצע ע"י מכון פאנלס עבור The Natural Step ישראל, נמצא כי בין הנושאים הבולטים המטרידים את המשיבים הינו זריקת אוכל, אך הנתון המפתיע היה חוסר המודעות של המשיבים לכמויות שהם משליכים לפח כשלמעלה ממחצית המשיבים ציינו כי אינם זורקים כמויות גדולות של מזון בבית. 79% מהמשיבים ציינו כי מעוניינים במידה רבה לפעול לצמצום כמות המזון שהם זורקים.
למה חשוב לצמב"ז? לתופעה זו ישנן השלכות רבות ובניהן הנצחת פערים חברתיים המובילים לאי שוויון חריף. חברתית- בזמן שצד אחד זורק, הצד האחר נותר רעב. כלכלית- יוקר המחייה גדל- בכסף הנזרק ישירות לפח ניתן היה לקנות סמארטפון, ללמוד, לצאת לחופשה. סביבתית- אובדן משאבים שהושקעו בייצור מזון שבוזבז, בשינועו של המזון, בטיפול בפסולת של אריזות, זיהום אוויר ועוד…
בין הפתרונות: לפי תוצאות המחקר השינוי הנדרש ביותר ברשתות שיווק המזון הוא קיומן של אריזות בגדלים מגוונים יותר. במקביל ניכרת דרישה מהמרואיינים להצגת מודל קידום מכירות שונה בסופרמרקטים, כמו למשל קנה 1 וקבל 1 נוסף במועד מאוחר יותר (במקום 1+1) וכן הנחות על מוצר בסמוך לתאריך התפוגה שלו. חשוב להבין כי האחריות אינה מוטלת רק על צרכן הקצה אלא גם לשרשרת אספקת המזון יש חלק משמעותי בהיקף הבעיה: מיצרנים, ספקים, רשתות שיווק ומזון, רשויות מקומיות, יבואנים, נקודות הפצה ומכירה, גופי הסעדה ואירוח ועד מקומות עבודה האחראיים להזנת עובדים.
צילום: יח"צ
