צורי דבוש יו״ר ובעל השליטה בקליל חלונות – צילום: מורג ביטן

ישראל מפתחת ומייצרת בחו״ל – זו החמצה אסטרטגית.

המו״פ (מחקר ופיתוח)  של ישראל הוא המוח – הייצור הוא הלב.

עמדה אישית – באדיבות: צורי דבוש יו״ר ובעל השליטה בקליל חלונות.

צורי דבוש יו״ר ובעל השליטה בקליל חלונות – צילום: מורג ביטן

המו"פ הוא כסף גדול, אבל יכולות הייצור הן החוסן והכסף הענק.

ישראל בנתה מעמד עולמי על חדשנות. אבל בזמן שארה״ב ואירופה משקיעות טריליוני דולרים בהחזרת ייצור מתקדם לשטחן, ישראל ממשיכה למכור רעיונות ולייצר בחו״ל. זו החמצה אסטרטגית. המו״פ הוא המוח. הייצור הוא הלב. ישראל מצטיינת באלגוריתמים ובאקזיטים אבל שכחנו עיקרון בסיסי: ככל שעולים בשרשרת הערך, הרווח גדל. הערך על קניין רוחני נמוך בסדרי גודל מהערך של המוצר הסופי. המו״פ הוא מנוע מהיר; הייצור הוא מנוע עמוק, יציב, ובעל ערך לאומי שאין לו תחליף.

מדינה יכולה להיות מבריקה ועדיין פגיעה. משברים גיאופוליטיים ושיבושי שרשראות אספקה הוכיחו שמדינות ללא ייצור מקומי תלויות מדי באחרים. ישראל חוותה זאת באופן מוחשי: התלות בתחמושת מיובאת במלחמה הייתה תמרור אזהרה. קריאת ראש הממשלה לייצור מקומי הינה הכרה בתלות באחרים. התעשייה המקומית אינה נסוגה בגלל חולשה, אלא בגלל סביבה שאינה תומכת: העדר תמיכה ממשלתית נכונה, רגולציה מכבידה, עלויות אנרגיה גבוהות ומחסור בכוח אדם טכנולוגי. התוצאה: מפעלים עוברים לחו״ל, שטחים תעשייתיים הופכים לנדל״ן ותעשיינים מייבאים כי אין להם סיבה כלכלית לייצר.

העולם הבין. ישראל עדיין לא. טים קוק, אמר זאת בפשטות: ייצור מתקדם הוא ריכוז מיומנויות הנדסיות עמוקות, ולא קומודיטי. וכשיכולת כזו נעלמת, קשה לבנות אותה מחדש. פרופ׳ סטנלי פישר הזהיר מזה לפני עשור: כלכלה שאינה מייצרת מתקשה לצמוח בצורה בת-קיימא. בינתיים, ארה״ב משקיעה עשרות מיליארדים דרך חוק ה-CHIPS, אירופה מציבה יעד של 20% תעשייה מהתוצר, והסינים בנו את יכולת הייצור שלהם בשיטתיות כבר לפני 40 שנה. הכיוון ברור: ייצור תעשייתי מקומי גורם לפחות תלות, יותר ריבונות, ישראל כרגע הולכת בכיוון ההפוך.   

ההזדמנות שאסור לפספס, לישראל יש ידע טכנולוגי ברמה עולמית וביקוש גלובלי גדל לפתרונות ביטחוניים ואזרחיים. אם נשלב את המוח הישראלי עם ייצור מקומי מתקדם, במיוחד בביטחון אבל לא רק, נהפוך מספק רעיונות לשחקן יצרני מלא. כבר הוכחנו שזה אפשרי: במים, בסייבר, בתחומים ביטחוניים. כשיש מדיניות תומכת, ישראל יודעת לנצח. אם חברות רב לאומיות שמקימות מרכזי מו״פ ייחויבו להקים גם מרכזי תעשיה ישראל תוכל לקפוץ מדרגה נוספת בתל״ג ובפריון.

תעשייה מתקדמת אינה ״לואו-טק״. היא Industry 4.0, שילוב של בינה מלאכותית, אוטומציה וייצור מדויק. כדי לבסס ייצור תעשייתי יעיל, נדרשים שלושה צעדים: החזרת החינוך ההנדסי-תעשייתי לבתי הספר, תוכנית רב-שנתית לעידוד תעשייה מתקדמת בהיקף משמעותי עשרות מיליארדים והפחתת הנטל הרגולטורי ועלויות האנרגיה על המגזר התעשייתי.

אם ישראל לא תשקיע עכשיו בתשתיות ייצור, בכוח אדם ובסביבה תומכת, נגלה שברגע האמת יש לנו מוח מצוין, אבל אין לנו ידיים שיבנו את העתיד. זה כבר לא רק עניין של צמיחה. זה עניין של עצמאות.