IBM Israel הציגה הבוקר בכנס "Watson TLV Summit" פתרונות טכנולוגיים חדשניים מבוססי מחשוב קוגניטיבי
IBM Israel קיימה את הכנס השנתי "Watson TLV Summit", במסגרתו אירחה את מיטב המומחים מהארץ ומהעולם בתחומי המחשוב הקוגניטיבי, ענן, אנליטיקס, אבטחת המידע והסייבר. בתערוכת הכנס הוצגו פתרונות טכנולוגיים חדשניים שפותחו במעבדת המחקר בחיפה ומטה החברה בישראל. פתרונות אלו מבוססי ווטסון, מערכת הבינה המלאכותית המתקדמת בעולם, מבית IBM.
לכנס, שהתקיים במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, הגיעו כ- 1,500 איש מתעשיית ההייטק הישראלית – לרבות בכירים בחברות טכנולוגיה מהמגזר הפרטי והציבורי, מפתחים, סטארט – אפים ותלמידי תיכון שהגיעו ללמוד אודות מחשוב קוגניטיבי בכלל ועולם הבינה המלאכותית ווטסון בפרט.
בתמונה: יאיר ניצני שהנחה את הכנס יחד עם דניאל מלכה, מנכ"ל יבמ ישראל מנכ"ל ibm – צילום: אבי בר
צ'ט בוט קוגניטיבי בעברית
אחד הפתרונות החדשים שהוצגו הוא צ'אט בוט חכם, תומך עברית, מבוסס בינה מלאכותית. לצ'אט בוט החדשני מספר מאפיינים ייחודיים, המבדלים אותו מצ'אט בוטים מסורתיים – זאת הודות לשימוש במגוון יישומי ווטסון. השימוש בעיבוד שפה טבעית ובינה מלאכותית מספק לו יכולות למידה ומאפשר לו להבין את השפה על הקשריה השונים ועל בסיס זה להבין את כוונת הלקוח. לדוגמא, לקוח המבקש שירות, כגון מידע על פוליסת ביטוח, או בקשה לשינוי תור אצל רופא, יוכל להשתמש במגוון ניסוחים של השאלה או הבקשה. המערכת תזהה את רצון הלקוח או כוונתו, גם אם ישתמש בשאלה או בבקשה שלא הוגדרה מראש -זאת בשונה מצ'אט בוטים מסורתיים, שהידע שלהם מצומצם יחסית והם מתוכנתים לענות על תסריט שיחה קבוע מראש. הצ'אט בוט החדש של IBMמבין את ההקשר של השיחה וערוך לטפל במגוון רחב יותר של פניות, כמו גם לזהות סנטימנט שלילי או הרגשת קושי מצד הלקוח ויודע להגיב בהתאם.
יתרון נוסף בא לידי ביטוי בקלות השימוש במוצר בידי משתמשים עסקיים – דרך לימוד המערכת והפעלתה אינם דורשים ידע מעשי בטכנולוגיה ואין צורך בתוכנה או קוד על מנת להפעילה. כמו כן, ניתן לייצר אינטגרציה של הצ'אט בוט למערכות נוספות של הארגון, וביניהן: אתרי אינטרנט, מובייל, מערכות RMC ואבטחת מידע, אפליקציות הזדהות ומערכות ארגוניות אחרות המרחיבות את יכולותיו. לדוגמא, הגשת שאילתה אודות הטקסט הקיים בחוזה או פוליסה וקבלת תובנות בהתאם.
נפתלי גפן, מנהל פעילות ווטסון ב- IBM ישראל – צילום: כפיר סיון
לדברי נפתלי גפן, מנהל פעילות ווטסון ב- IBM ישראל : " הבשורה שלנו היא בכך שהצ'אט בוט החדש שחשפנו, הוא בעל יכולות נרחבות מעבר לשימוש בתבניות קיימות המאפשרות להבין את הכוונה של הלקוח. בנוסף הוא מקושר למערכות נוספות פנימיות וחיצוניות ומאפשר להביא משם מידע נוסף שבאמצעותו ניתן להתאים תשובות חכמות למשתמש. יכולת זו מייצרת חווית לקוח ייחודית שמתבטאת במתן שירות טוב ותשובות מהירות ומקצועיות. "
"מערכת אשפוז בית" מבוססת בינה מלאכותית ו – IoT
פתרון חדשני נוסף שהוצג הוא בתחום הרפואה מרחוק – "מערכת אשפוז בית", מבוססת בינה מלאכותית ו- IoT, המסייעת להתמודדות עם הצפיפות הגוברת בבתי החולים, לצד היכולת לספק שירות הולם ולחסוך למדינה את עלויות האשפוז הגבוהות. הפתרון של IBM כולל מעטפת שירותים למטופל, שיאפשרו טיפול בבית, כאשר הצוות הרפואי יוכל לנטר אותו באופן שוטף, לנהל את תכנית הטיפול שלו ולפקח על ביצועה, ואף לנבא באופן אוטומטי מה הסיכוי לשיפור או החמרה במצבו.
מעבר לסיוע בהתמודדות עם בעיית המחסור במיטות בבתי החולים, הפתרון של IBM עשוי להקל בנושאים נוספים למשל על אוכלוסיית הקשישים, שכל אשפוז בבית חולים חושף אותם לזיהומים שונים ומגביר את תחושת התסכול והחולי שלהם. אוכלוסייה זו זקוקה במקרים רבים בעיקר להשגחה וניטור רפואיים, שלמעשה אפשר לקיים אותם גם מרחוק – באמצעות הפתרון הטכנולוגי החדש.
IBM מספקת פתרון קצה לקצה, הכולל מספר מרכיבים: סנסורים רפואיים, Home Hub – פלטפורמה המונגשת ב- iPad המתחברת לסנסורים, אוספת את המידע ומאפשרת שידורו לרשת. פלטפורמה זו מאפשרת קשר בין המטופל וספק השירות הרפואי – כך שספק השירות מזין את התובנות שלו אליה בזמן אמת ובאמצעותה המטופל יכול לצפות במידע הרפואי, בתוצאות הבדיקות ולתעד את עמידתו בתוכנית הטיפול (דיווח נטילת תרופות, שמירה על משטר תזונתי או ביצוע תרגילים שונים). בנוסף, כוללת הפלטפורמה מערכות לניהול טיפול, המשמשות את אנשי הצוות הרפואי (Care Management) ואינטגרציה למערכות קיימות של המבטח הרפואי. יתרון נוסף טמון ביכולת של IBM לספק תוכניות לניהול הטיפול במחלות כרוניות ספציפיות – המבוססות על ניסיון מצטבר רב של IBM ברחבי העולם.
איל קוט, ארכיטקט ראשי ומנהל תחום הבריאות בחטיבת השירותים של IBM ישראל – צילום: כפיר סיון
לדברי איל קוט, ארכיטקט ראשי ומנהל תחום הבריאות בחטיבת השירותים של IBM ישראל: "אנו מאפשרים ללקוחותינו להקים פתרון כולל, מן החומרה ועד לשירות, תחת קורת גג אחת. באמצעות שימוש ב- IoT ובינה מלאכותית, ניתן כיום לנטר חולים מרחוק, באופן יעיל וחסכוני ולא להתפשר על איכות האבחנה הרפואית ואף למעלה מזה. לאחרונה פרסם משרד הבריאות הישראלי הנחיות ברורות בנושא, מה שיאפשר לבתי החולים להכניס את השירותים הללו, שיאפשרו רפואה מתקדמת ואיכותית, ייטיבו עם בריאות המטופלים ויעלו את שביעות רצונם. כל זאת תוך חיסכון כספי ניכר למבטחים."
עוזר אישי – צילום: אבי בר
"עוזר אישי" חכם
פיתוח ייחודי נוסף שהוצג הינו "עוזר אישי" מבוסס בינה מלאכותית – פרי פיתוח מעבדת המחקר בחיפה שמטרתו לסייע לעובדים לנהל את יום העבודה שלהם ולשפר את יעילותם. כדי להתאים את עצמו למשתמש הקצה, לומד העוזר האישי את הפרופיל של העובד – תחומי עניין, פרויקטים בהם הוא מעורב, רשת הקשרים הארגוניים שלו וכן את הקונטקסט הנוכחי: מיקומו של העובד, משימתו הנוכחית ועוד. בנוסף, הוא מנצל את הפידבק שהוא מקבל מהמשתמש כדי ללמוד ולהשתפר. ל"עוזר האישי" החכם מספר יכולות חדשניות:
'התכונן ליום העבודה שלך' – ה"עוזר האישי" מכין את העובד לקראת יומו, במהלך הנסיעה לעבודה וכך חוסך לו זמן יקר. יכולת זו כוללת סיכום של הדברים שהתרחשו במהלך הלילה, בהתבסס על מגוון מערכות כגון – תיבת האי-מייל, הרשת החברתית ומערכות עסקיות, ניווט פשוט בלו"ז היומי והיכולת לקבל תובנות כגון: האם יש פגישות חופפות, אילו פגישות חשובות, על אילו אפשר לוותר, מי משתתף בפגישה ומי לא אישר השתתפותו ועוד. בעזרת ממשק קולי המשתמש יכול לבצע פעולות פשוטות כמו מענה לאי-מייל, שליחת הודעה בצ'אט קבוצתי , אישור או ביטול השתתפות בפגישה.
אבי בר עם העוזר האישי – צילום: רותי דותן
הכנה לפגישה – ה"עוזר האישי" מסייע לעובד להתכונן לפגישה הקרובה על ידי ניתוח נתוני הפגישה והכנת סיכום תמציתי הכולל את האג'נדה, המשתתפים, סיכומי ישיבות קודמות ותמצית החלטות ומשימות לביצוע שנכללו בהן. כמו כן, הוא ממליץ על תוכן רלוונטי נוסף, כמו אי-מיילים או מסמכים שהעובד יכול לעיין בהם כדי להגיע מוכן יותר לפגישה, זאת תוך חיסכון משמעותי בזמן.
סיכום מותאם אישית של שיחות צ'אט– נועד לעזור לעובדים שחוזרים למערכת הצ'אט הקבוצתי שלהם אחרי שהיו עסוקים במשימה אחרת, מחוץ למשרד או בחופש. ה"עוזר האישי" מסכם עבור העובד את עיקרי הנושאים, השיחות וההודעות שהוא "פספס" בערוצים השונים, בזמן היעדרו. הסיכום מותאם אישית למשתמש, על פי הנושאים שמעניינים אותו והאנשים שאיתם הוא עובד, והוא היררכי כך שהעובד יכול להחליט אם התמצית מספיקה או שברצונו לקרוא את תוכן השיחה במלואו. סיכום שיחות הצ'אט מייתר את הצורך לקרוא את שיחות הצ'אט במלואן ומאפשר חיסכון אדיר בזמן ומיקוד רב.
לדברי שילה אופק-קויפמן, מנהלת אנליטיקה קוגניטיבית במעבדת המחקר של IBM בחיפה: " ה"עוזר האישי" שפיתחנו נועד להתמודד עם פרדוקס הפרודוקטיביות, המאפיין את העידן הדיגיטלי: ככל שאנחנו משתמשים ביותר כלים ויותר ערוצי תקשורת – כך אנחנו הופכים לעמוסים יותר, הקשב שלנו מופרע לעיתים יותר קרובות ואנחנו מספיקים פחות. כעובדים, אנו מוצפים במידע רב כמו מסמכים, אי-מיילים, שיחות צ'אט, שאנחנו לא מספיקים לקרוא ולהגיב עליהם בזמן; מוזמנים לישיבות רבות, שלחלקן הגדול אנו מגיעים לא מוכנים, מחוסר זמן, וכך יעילות הישיבה נפגעת; זמן רב מתבזבז בחיפוש אחרי חומר רלוונטי, שאנחנו יודעים על קיומו אבל לא זוכרים היכן הוא, או אחרי המומחה הרלוונטי בארגון ועוד."
קויפמן מוסיפה כי " מדובר בכלי ייחודי שמסייע גם לעובד וגם לארגון לייעל משמעותית הן את הזמן והן את המשאבים ומאפשר לעובד לבצע את עבודתו גם מהר יותר וגם טוב יותר."
שנייה מימין: שילה אופק-קויפמן, מנהלת אנליטיקה קוגניטיבית, מעבדת המחקר של יבמ בחיפה – צילום: מירי דוידוביץ'
בתחום המציאות הרבודה, הוצגו בכנס דוגמאות ראשונות לשילוב בין ווטסון (מערכת המחשוב הקוגניטיבית של ( IBM ובין טכנולוגית המציאות הרבודה – (Augmented/Mixed Reality) אשר יכולות לסייע בתיקון מכשירים אלקטרוניים, ובפעולות רבות נוספות. חלק משמעותי של פעילות המחקר והפיתוח של IBM בתחום המשולב הזה מבוצע במעבדות המחקר של החברה בחיפה.
בין השאר, צפו באי הכנס במצב בו נתקלים משתמשים רבים – טיפול במחשב אישי תקול. שכבת מציאות רבודה המוצגת באמצעות מסך iPad על גבי תצוגת וידיאו בזמן אמת של המחשב התקול, מאפשרת לקבל מידע אודותיו. כמו כן, להנחות את המשתמש בתהליך תיקון והחלפה, מיקום חלקים, אפשרות להזמנת חלקים, ואף חיבוריות לחיישנים במקרה של אינטרנט של הדברים (IOT). טכנולוגיה זו מיועדת בשלב הראשון כסייען לטכנאי במטרה להפכו לטכנאי-על, אך גם משתמשי הקצה יוכלו בעתיד להיעזר בה ולתקן מכשירים ללא עזרה ראשונית של טכנאי. בין השאר, יכולת זו תקפה לתיקון כלי רכב שונים, מכשור אלקטרוני ותעשייתי, כדוגמת מנוע, מכונה, מחשב או מכשירי חשמל ביתיים.
מציאות רבודה קוגניטיבית משלבת ראיית מכונה, עקיבה מרחבית בזמן אמת, שיחה עם המחשב בדיבור חופשי, זיהוי ממוחשב של מחוות גוף, שילוב מחשוב לביש, ניתוח והבנה של הקשרי תוכן, התייחסות להיסטוריה של האינטראקציה עם משתמש מסוים, וטכנולוגיות למידה עמוקה (Deep Learning).
מעבר לראייה ממוחשבת ועקיבה מרחבית, התומכות בליבת היכולות של יישומי המציאות הרבודה, שמור מקום מרכזי בפתרונות אותם מפתחת IBM גם לניהול אינטראקציה בשפה טבעית. מערכות אלה יודעות לזהות לא רק את הטקסט המושמע על ידי המשתמש – אלא גם את ההקשר בו מתנהל הדו-שיח.
פתרונות קוגניטיביים מאפשרים למכונה להבין את משמעות התוכן – גם כאשר הדיבור אינו נערך כמשפט שלם ומסודר. המערכת מכירה את ההיסטוריה של האינטראקציה עם משתמש מסוים, מבינה את ההקשר בו מתבצעת האינטראקציה הנוכחית, מזהה אלמנטים ויזואליים, טקסטואליים ומחוות גוף – ומאפשרת רמה חדשה של יישום קוגניטיבי. לצורך זאת, יש לשלב בין ההיבט של המציאות הרבודה – יכולתו של משתמש קצה להצביע על נקודה במדיח כלים או במכונית ולשאול "מה זה?", ״איפה זה?״, או "איך מחליפים את זה?". על מנת לקבל תשובה מפורטת, ישנה מערכת קוגניטיבית הפועלת ברקע, ומשלבת את מכלול המידע. בחינת התוצאות מאפשרת לטכנולוגיות הלמידה העמוקה להמשיך ולהשתפר עם הזמן, בעקבות מידע הנצבר מכל אינטראקציה.
ד"ר איתן הדר, מנהל תחום ראיה קוגניטיבית ומציאות רבודה במעבדת המחקר של IBM בחיפה צילום: מירי דוידוביץ'
