אוזבקיסטן – לא רק פירות יבשים, גם מתכות לא ברזליות ותכשיטים.

קונסולית  הכבוד  של ישראל  שרי צור בפורום השקעות בטשקנט עם היזם האוזבקי אולוגבק שומרוקוב.
צילום: שגרירות אוזבקיסטן בישראל.

אוזבקיסטן – לא רק פירות יבשים,  גם מתכות לא ברזליות ותכשיטים.

למרות המצב הנוכחי באזורנו, אוזבקיסטן, מדינה מוסלמית במרכז אסיה עם אוכלוסייה של 37 מיליון איש, מפתחת שיתופי פעולה עם ישראל.

שיתוף פעולה כלכלי עם אוזבקיסטן פותח אופקים חדשים לישראלים, שעשויים גם למצוא בה תחליפים למוצרים מטורקיה ומסין.

אוזבקיסטן, מדינה מוסלמית במרכז אסיה המונה 37 מיליון תושבים, מציעה לישראל הזדמנויות משמעותיות לשיתוף פעולה כלכלי אסטרטגי.  ערב מלחמה השתתפה משלחת ישראלית בפורום ההשקעות הבינלאומי הרביעי בטשקנט, בירת אוזבקיסטן.

אוזבקיסטן מתבססת כמרכז השקעות מתפתח באסיה המרכזית, וישראל מקווה למצוא בה מוצרים חדשים, חומרי גלם, ובין היתר גם תחליפים למספר מוצרים שעד כה יובאו מטורקיה ומסין.

הפורום פתח אפשרויות בלתי צפויות לשיתוף פעולה. כפי שמתארת נרגיזה קדירובה, נשיאת בית הסחר וההשקעות "אוזבקיסטן החדשה", שהוקם בישראל לפני כשנה.

לפני מספר חודשים התקיים ביקור של תעשיינים ישראלים באוזבקיסטן. במהלך הביקור סיפרה  קדירובה מספרת: "בביקור הקודם עשינו סיור במפעל לייצור מוצרים ממתכות לא ברזליות בטשקנט (כולל מוצרים מבוקשים מאוד במספר תעשיות בארץ).

 אחד המשתתפים התבונן מקרוב בחותם שעל החוט המייצר וקרא בתדהמה: 'זה בדיוק אותו המוצר שאנחנו קונים ומייבאים לישראל מטורקיה, במחירים גבוהים משמעותית'".

"זאת רק דוגמה אחת", מציינת נרגיזה קדירובה, "בעקבות התגלית הזו נחתם הסכם לאספקה ישירה של מוצרים ממתכות הלא ברזיליות מטשקנט, מה שמדגים את הפוטנציאל הכלכלי הטמון במדינה. לפני כן לא בדקו אפשרויות כאלה ואף לא חשבו עליהן נבנו באוזבקיסטן מפעלים מודרניים העומדים בתקני ISO ומייצרים מוצרים מבוקשים ותחרותיים, כולל בשוק הישראלי. "

סיפורה האישי של נרגיזה קדירובה מרשים מאוד. לאחר שעלתה לישראל בשנת 2002 מאוזבקיסטן עברה את הדרך ממוכרת רגילה למנהלת חברה, לא חששה לשנות את תמהיל היבוא מאוזבקיסטן מפירות יבשים, טקסטיל ומוצרי מזון למטלורגיה אל-ברזלית (בפרט ייצור מוצרי נחושת), דשנים מינרליים, מוצרי חשמל ועוד…

"עכשיו, גם בשל המצב באזור, הגיע הזמן להציג להם את ההזדמנויות", היא מדגישה, "פורום ההשקעות סלל את הדרך לכך".

פורום ההשקעות הבינלאומי  שהתקיים החודש בטשקנט קיבץ 8,000 משתתפים, כולל 3,000 אורחים מיותר ממאה מדינות. הפורום כלל תערוכה, שבה הוצגו מוצרים של 90 מפעלים מעשרה מגזרים מובילים בכלכלה האוזבקית, לרבות פטרוכימיה, הנדסת מכונות, תעשיית הבנייה ועיבוד מזון.

רשימת האורחים כללה דמויות בכירות כגון נשיא בולגריה רומן ראדב, ראש ממשלת סלובקיה רוברט פיצו, ראש ממשלת קזחסטן אולז'אס בקטנוב וראשי ממשלה נוספים מהאזור. השתתפו בו גם נציגי מוסדות פיננסיים גדולים, כולל אודיל רנו-באסו, נשיאת הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח, ודילמה רוסף, נשיאת הבנק החדש לפיתוח.

נרגיזה קדירובה, נשיאת בית הסחר וההשקעות האוזבקי-ישראלי ניו אוזבקיסטן, נפגשת עם עבדאללה חורסנוב, יו"ר דירקטוריון חברת Almalyk Mining and Metallurgy Combine – 

גידול ניכר בשיתוף הפעולה הכלכלי

על פי נתוני של שגרירות אוזבקיסטן בישראל, היקף שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות גדל ב-41.9% בשנת 2024 והגיע לכ-60 מיליון דולר. הנתון מגלה את הפוטנציאל הנרחב לשיתוף פעולה בתחומים שטרם נוצלו, כולל מטלורגיה אל-ברזלית, דשנים מינרליים, מוצרי חשמל כגון מקררים תעשייתיים, מזגנים וציוד אינסטלציה, וכן תכשיטים. רבים מהמוצרים הללו מיובאים כיום לישראל באופן מסורתי מטורקיה. עלייה משמעותית במחזור המסחר צפויה עד סוף השנה הנוכחית.

עבור ישראלים המחפשים הזדמנויות השקעה חדשות, אוזבקיסטן יכולה להציע תנאים נוחים מאוד להשקעה בנדל"ן, תשתיות תיירות, חקלאות ותעשייה. אגב, התיירות צומחת בקצב מהיר מאוד (בשנה שעברה ביקרו באוזבקיסטן מספר שיא של 10 מיליון איש, השנה צפויים למעלה מ-12 מיליון תיירים) והמדינה מספקת תנאים מצוינים למשקיעים בתחום זה.

פורום ההשקעות בטשקנט סלל את הדרך לתחומים נוספים.

רפורמות כלכליות והשקעות זרות

הפורום נפתח על ידי נשיא אוזבקיסטן שבקט מירזיוב, שמאז עלייתו לשלטון חולל שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות הלאומיים. במהלך שמונה שנות שלטונו עד כה הוא קבע מדיניות של דלת פתוחה ואקלים עסקי נוח. לאחרונה הוכרז על משטר ויזה מיוחד למשקיעים, בהשראת המודל האמריקאי והאירופי.

הרפורמות החשובות שביצעה אוזבקיסטן בשנים האחרונות שיפרו את התנאים לעסקים ולמשקיעים זרים. הודות לכך הצליחה המדינה למשוך יותר מ-90 מיליארד דולר בהשקעות זרות – נתון משמעותי עבור האזור. המשקיעים הפעילים ביותר מגיעים מערב הסעודית, סין, רוסיה, איחוד האמירויות הערביות וטורקיה, וגם המדינות עצמן משקיעו באוזבקיסטן.

הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח הוא אחד המשקיעים הגדולים בכלכלת אוזבקיסטן. מתחילת שיתוף הפעולה השקיע הבנק יותר מחמישה מיליארד אירו ב-177 פרויקטים. על פי תחזיות הבנק, הצמיחה הצפויה בכלכלת אוזבקיסטן עמדה על6.5% בשנת 2024, בעיקר הודות לעלייה של 27.6% בהשקעות. לגבי שנת 2025 אין עדיין נתונים, אבל צפוי גידול נוסף בצמיחה.

בנק אירופי הכריז על הפרויקטים המשותפים של אוזבקיסטן עם מדינות אחרות, הישראלים הבינו את המסר.

קונסולית  הכבוד  של ישראל  שרי צור בפורום השקעות בטשקנט עם היזם האוזבקי אולוגבק שומרוקוב. – צילום: שגרירות אוזבקיסטן בישראל.

פרספקטיבה ישראלית והשלכות אסטרטגיות:

שרי צבי, קונסולית הכבוד של אוזבקיסטן בישראל ויזמית ישראלית הפעילה בקידום שיתוף פעולה חקלאי במשך כשלושים שנה, מדגישה שני גורמים מרכזיים שתרמו להצלחת הפורום. ראשית, הישראלים הופתעו מרמת הייצוג הבינלאומי הגבוהה. השתתפותן של דמויות מפתח בכלכלה העולמית, ובייחוד הצהרתה של נשיאת הבנק האירופי לשיקום ופיתוח על תמיכה בפרויקטים משותפים, מעידה על הפוטנציאל הגלום בשיתוף פעולה זה.

הגורם השני הוא ההזדמנות לתקשורת ישירה. כפי שמדגישה צבי, בעידן המודרני קשרים אישיים הם גורם חיוני להצלחת שיתוף פעולה כלכלי. היא מציינת כי ישראל מעולם לא השקיעה מספיק משאבים בפיתוח יחסים עם מדינות במרכז אסיה. במצב הנוכחי, כאשר אוזבקיסטן מבקשת להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי עם ישראל ומזמינה אותה לפורומים כלכליים גדולים, הזדמנות זו מקבלת משמעות מיוחדת, בייחוד לאור פתיחת חברות תעופה חדשות, בעת שחברות אחרות מפסיקות את פעילותן ואינן ממשיכות לטוס לישראל וממנה.