שבוע המודעות לגמגום בישראל !

אמב"י – ארגון המגמגמים בישראל, מציין בתאריכים 11-14.11.18 את שבוע המודעות לגמגום בישראל.

שיח רהוט, עניין פשוט לרובינו, יכול להיתפס כ"משימה בלתי אפשרית" לכמעט 80,000 איש בישראל המתמודדים עם גמגום.

בישראל 1% מהאוכלוסיה הבוגרת מתמודדת עם גמגום. בעבורם משימה פשוטה כלהציג את עצמך, לברר פרט קטן או לענות על שאלה, מצטיירת כסיוט. הגמגום מלווה לעיתים קרובות בעוויתות פנים, הסמקה, צלילים וקולות בלתי מובנים המלווים לרוב בפידבק שלילי מהסביבה, הגורמים לאדם המגמגם לרצות להימנע מכל מגע ורבלי עד הסתגרות מהעולם.

נתונים:

בישראל, כבכל העולם, אחוז האנשים המגמגמים בגילאי 2-7 שנים, הינו כ 5% מכלל הילדים. עם הגיל יורד אחוז הילדים המגמגמים עד להתייצבותו על אחוז אחד מהאוכלוסייה. חשוב לציין שאין לחכות ולראות עם הגמגום אצל ילד עובר, אלא לקבל חוות דעת מקלינאי תקשורת המתמחה בטיפול בגמגום. יחס הגברים מול נשים, המתמודדים עם גמגום עומד על 1:4 – ארבע גברים לכל אשה אחת. ידוע שיש מקור נוירופיזיולוגי לגמגום, קשר גנטי בין תופעת הגמגום אצל חלק מהאוכלוסייה. אבחון הגמגום בגיל מוקדם חיוני להקניית כלים להתמודדות עם התופעה ובניית הביטחון העצמי ומימוש פוטנציאל האישי – תפקודי.

אמנם חלקם של האנשים המגמגמים מנהלים "חיים נורמטיביים", מפתחים קשרים חברתיים וזוגיות, מצליחים בעבודה ומטפחים את דימויים העצמי, אך רבים עוד מקווים שאף אחד לא יפנה אליהם, שלא יצטרכו להגיד כלום לאף אחד – "להיעלם"… במקרים הקשים והקיצוניים, חלקם אף מעמידים פנים שהם אילמים. לענות למורה בשיעור, להתמודד עם ראיון עבודה או אפילו "להתחיל" עם בן המין השני, נראה כבלתי אפשרי עד יאוש.

חשוב לזכור!

האדם המגמגם הוא אדם נורמטיבי לחלוטין, עם יכולות קוגנטיביות, מוטוריות, רגשיות וכיו"ב כמו כל אדם אחר, ה"שבוי" במציאות הנתפסת בעיניו לעיתים כחיץ בינו לעולם שסביבו, בשל הקושי לבטא את עצמו במילים, תקשורתית. הקושי נובע לרוב מפחד מהתגובה של המאזין, ולאו דווקא מהגמגום עצמו.

חנן הורביץ, יו"ר אמב"י סיפר כי: "אנחנו פועלים בארגון ליצור עולם שמבין גמגום, כאשר הדגש הוא על חיים לצד הגמגום, במקום רדיפה מתמדת אחרי ניסיון להעלים אותו, שגובה לא פעם מחיר נפשי כבד ופוגעת באופן אקוטי באיכות חיינו. חשוב לנו להעביר מסר לציבור ככלל ולקהלים שונים בפרט, כגון: מעסיקים, צוות חינוכי, נותני שירות וכדומה שהגמגום הוא רק ביטוי פיסי ומי שיאזר עוד טיפה סבלנות יגלה אנשים אינטליגנטים ורגישים, עם יכולת תרומה לחברה בדיוק כמו אדם שלא מגמגם."

הגורם הרשמי שמוסמך לטפל כיום בגמגום הוא קלינאי התקשורת, שבאמצעים שונים, בהתאם לגיל, יכול לסייע לשיפור בשטף הדיבור. עם זאת, חשוב להדגיש כי המטרה היא תקשורת אפקטיבית ולא שטף. הגישה היום בעולם הטיפולי היא שילוב של טיפול טכני עם טיפול רגשי ומשפחתי, כאשר במיוחד בגילאים מאוחרים יותר, הדגש הוא על מתן כלים להקטנת המאבק בגמגום, להתמודדות מוצלחת עם חיי היום יום, והעצמת האדם  במקום הפסקת הגמגום. חשוב להוסיף שמספר סוגי הגמגום הוא בערך כמספר האנשים המגמגמים ולכן, הצלחת הטיפול הוא אידווידואלי, כאשר טיפול מסויים יכול לעזור לאחד ולא לאחר ולהיפך. חשוב תמיד להגדיר מהי הצלחה, ולתאם ציפיות עם קלינאי התקשורת.

אמב"י – ארגון המגמגמים בישראל יציין בתאריכים 11-14.11.18 את שבוע המודעות לגמגום בישראל.

במסגרת השבוע יתקיימו מספר פעילויות וביניהם אירועים מרכזיים ברמת-גן (12.11), חיפה (11.11), ירושלים (13.11) וב"ש (14.11).

במסגרת האירועים יוקרן הסרט עטור הפרסים "כשאני מגמגם", הסוקר את החוויה האישית של אנשים מגמגמים, את המחקר, ההיסטוריה וייצוג הגמגום במדיה. בנוסף יתקיים פאנל שיעסוק בכל תחום התעסוקה לאנשים מגמגמים.

על אמב"י

– ארגון המגמגמים בישראל יקיים את שבוע המודעות לגמגום בישראל בין התאריכים 11-14.11 במסגרתו יתקיימו אירועים ברמת-גן, ירושלים, חיפה ובאר-שבע. במסגרת האירועים יוקרן הסרט "כשאני מגמגם", שזכה לאחרונה בפרסים רבים בפסטיבלי סרטים בינלאומיים. הסרט מביא את סיפורם של ג'ייסון – סטודנט מגמגמם אשר עובר טיפול בדיבור וחולק את את התהליך, רייצ'ל – רקדנית בעלת סטודיו עצמאי לריקוד, ג'ניפר – אמא ל- 4 ילדים שאחד מהם מגמגם וכן מספר קלינאי תקשורת מגמגמים, אשר חולקים את נקודת מבטם הייחודית על חוויית הגמגום.  קישור לטריילר לסרט.

מידע נוסף על אירועי שבוע הגמגום  – באתר אמב"י – http://www.ambi.org.il/