לא רק כובע טמבל ?
התאחדות התעשיינים מרחב צפון מגישה- כך תזהו מוצר ישראלי
-
החדשות הטובות : סקרים עדכניים מצביעים על כך שקרוב ל-90% מהישראלים אכן מעדיפים לקנות מוצרים "כחול-לבן", כשהמחיר והאיכות זהים למוצר מדף מיובא.
-
מדובר בנתון מעודד, שכן צרכנות "כחול לבן" תורמת רבות למשק הישראלי.
-
כולם מכירים את התו הכחול עם כובע הטמבל של "מיוצר בישראל", אך מה עומד באמת מאחוריו?
בהתאחדות התעשיינים מרחב צפון הפכה הפנייה השנתית לציבור, לקראת יום העצמאות, להעדיף מוצרים "כחול לבן", למסורת של ממש. לדברי ליאור אפלבאום, מנהל מרחב צפון בהתאחדות, בה חברים מאות מפעלים בפריפריה, "פנייה שנתית זו נועדה לחדד ולהזכיר לציבור הצרכנים הישראלי את הערך המוסף לו זוכה המשק כולו מהעדפת תוצרת מקומית. יש לזכור כי מעגל המועסקים שמעורבים ביצור ואספקת מוצר הוא רחב ביותר: כל מפעל ייצור ישראלי מספק עבודה ליצרנים של חומרי הגלם, לקבלני משנה שיכולים להיות מפעלים נוספים ועוד. צריך לזכור שבצפון בלבד מועסקים בתעשייה ובסקטור היצרני מספר משמעותי ביותר של יותר מ- 150 אלף מועסקים במעגל הראשון והתעשייה מהווה עוגן כלכלי תעסוקתי משמעותי ביותר בפריפריה. בפועל, כל מפעל שכזה מספק פרנסה לבעלי מקצוע רבים במעגל השני והשלישי , כמו שירותי לוגיסטיקה, ראיית חשבון, שרותי משפטים, הובלה, הסעדה, רווחה לעובדים ועוד. כך שהערך המוסף של השקל שהצרכן מוציא על המוצר המיוצר בישראל, נכנס להרבה כיסים ובתי אב בארץ. מדינות רבות מעודדות צרכנות אידיאולוגית והעדפה מובהקת לרכש מקומי, והקריאה 'buy local' הוא לא המצאה ישראלית. כך, למשל, בארה"ב ובמדינות שונות באירופה יש תקנות שמכוונות לתעדף קניות מקומיות. קריאה זו מקבלת משנה חשיבות בישראל. היצרן המקומי סובל מעודף רגולציה, סביבה עסקית מורכבת ובירוקרטיה לא פשוטה והיצואן הישראלי נתקל בלא מעט חסמים, לרבות חרמות ואג'נדות פוליטיות, ואולם בארץ יש תעשייה מעולה, עם תוצרת שניתן להתגאות בה, ידועה באיכותה, במו"פ שלה ובשרות מקומי זמין , כך שעבור הצרכן המקומי, מדובר ב WIN- WIN"" .
השנה מגדילים לעשות בהתאחדות התעשיינים צפון, ומגישים לציבור מענה לסוגיה- מה זה בכלל מוצר "כחול לבן", יש חיה פטריוטית כזו ? מהו מוצר "מגויר" ? מה עומד מאחורי המונח "מוצר כחול-לבן" ומה הדרכים לזיהויו על המדף ? בהקשר זה, מסתבר שגם בסימון מוצרים כ"כחול-לבן", "מיוצר בישראל", אין שחור ולבן: ההגדרה סבוכה ומעורפלת, והאפשרויות מרובות: חברות המשלבות בין ייצור מקומי ויבוא (מוצרים בשלבי ייצור שונים), מותגים זרים המייצרים בארץ ומותגים ישראליים המייצרים, הלכה למעשה, מעבר לים. על פי ההגדרה הכמותית, "מוצר כחול-לבן הוא מוצר שלפחות 35% מעלויות הייצור שלו מקורם בישראל, ושנעשה שינוי מהותי במה שיובא מבחוץ". לדברי אפלבאום, "גם מוצרים שכאלו, המיוצרים בישראל באופן חלקי, תורמים את תרומתם המכרעת לתעשייה הישראלית, ביצירת מקומות עבודה לאלפי משפחות והנעת גלגלי הכלכלה המקומית". לשם כך, קוראים לציבור הרחב, למקבלי החלטות ולמנהלי רכש לנהוג באחריות, לוודא היכן מיוצרים המוצרים הנרכשים ולהעדיף את התוצרת המקומית המספקת אלפי מקומות עבודה לתושבי המדינה".
מימין לשמאל: ליאור אפלבאום- מנהל מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר- יו"ר מטה מיוצר בישראל בהתאחדות התעשיינים, מירב גרוסמן- סמנכ"לית שרשרת אספקה פניציה תעשיית זכוכית שטוחה, ראי שנקר- יו"ר ועדת כחול לבן בהתאחדות התעשיינים- מרחב צפון ומנהל פיתוח עסקי קליל תעשיות, גל סגל מנכ"ל חברת ס.ה.ל אלובין . קרדיט: יח"צ
