ועדת המנכ"לים בנושא אגרות להעסקת עובדים זרים ממליצה להוריד ב-50% את תשלום האגרות על עובדים זרים בענף הבניה.

בתמונה: העובדים הזרים בענף הבניה עם אלדד ניצן יו"ר התאחדות תאגידי כ"א זר.
צילום: מורג ביטן 

ועדת המנכ"לים בנושא אגרות להעסקת עובדים זרים ממליצה להוריד ב-50% את תשלום האגרות על עובדים זרים בענף הבניה.

ועדת המנכ"לים בנושא אגרות להעסקת עובדים זרים ממליצה בפני שר האוצר להוריד ב-50% את תשלום האגרות על עובדים זרים בענף הבניה, לאור העובדה שהאגרה שתאגידי כ"א משלמים לאוצר על כל עובד זר כ- 23,430 ₪ פי שניים מהאגרות של עובדים זרים בענף המלונאות  כ-  12,450 ₪, כאשר בענף החקלאות האגרה על עובדים זרים הינה 2,080 ₪ , לענף המסעדות האגרה הינה 8,650 ₪ ובענף הסיעוד הביתי האגרה לעובד זר  הינה 360 ₪.

כיום מועסקים בענף הבניה כ-50,000 עובדים זרים שהאוצר מקבל עבור האגרות כ-1.715 מיליארד ₪ לשנה. לאור העובדה שלא מועסקים יותר עובדים פלסטינאים בענף הבניה, והענף זקוק לעוד 50,000 עובדים זרים והאוצר יכניס לקופתו סכום ענק של 3.43 מיליארד ₪.

האגרות שתאגידי כ"א זר משלמים על הבאת עובדים זרים לענף הבניה מועברות לתשלום לקבלנים והקבלנים מעבירים תשלום זה לרוכשי הדירות.

אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כ"א זר בענף הבניה מציין: "כיום פועלים בישראל כ-200 תאגידי כוח אדם זר לעומת 48 תאגידים בלבד לפני המלחמה ובשל העלות הגבוהה של האגרות הערכה היא שתאגידים יקרסו כלכלית".

ניצן: "במידה והאוצר יאשר את המלצת ועדת המנכ"לים להורדת האגרות על העובדים הזרים בענף הבניה בכ-50%, צפוי לראשונה אחרי הרבה שנים ירידה של בין 4%-2% במחירי הדירות".

ועדת המנכ"לים בנושא אגרות להעסקת עובדים זרים המליצה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ להפחית את גובה האגרות על הבאת עובדים זרים לענף הבניה בכ-50% לאור העובדה שהתשלום כיום על אגרת העסקת עובד זר בענף הבניה הינה 23,430 ₪ סכום לא פרופורציונלי לעומת האגרות על עובדים זרים בענפים אחרים, ותשלום זה מקשה מאוד על תאגידי כוח אדם להביא עובדים זרים.

לשם ההשוואה , אגרת עובד זר בענף המלונאות הינה 12,450 ₪, בענף התעשייה האגרה הינה 9,330 ₪, בענף קבלני שיפוצים האגרה 8,650 ₪ , בענף החקלאות האגרה הינה 2,080 ש"ח ובענף הסיעוד הביתי האגרה הינה 360 ₪.

כיום ההכנסה לקופת האוצר מהעסקה של כ-50,000 עובדים זרים בענף הבניה הינו 1.715 מיליארד ₪ בשנה.

אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כוח אדם זר בענף הבניה מציין שלאור העובדה ש-80,000 העובדים הפלסטינאים שהועסקו בענף הבניה לפני המלחמה לא צפויים לחזור לעבוד בישראל , יש עדיין מחסור של כ-50,000 עובדים זרים בענף. 200 תאגידי כוח אדם זר בענף הבניה יכולים להביא תוך שלושה חודשים עוד כ40,000-50,000 עובדים זרים, אוזבקיסטן, הודו, תאילנד וסרי לנקה אך מתקשים לעמוד בהוצאה הכספית הגדולה של האגרות והתחזית הינה שתאגידים יקרסו כלכלית.

במידה ויועסקו בענף הבניה כ-100,000 עובדים זרים כפי שהועסקו לפני המלחמה קופת האוצר תרוויח אסטרונומי של 3.43 מיליארד ₪ וכנראה הם מתקשים לוותר על הכנסה שכזו וזאת הסיבה המרכזית שהאוצר לא מקצץ בעלות האגרות לעובדים זרים בענף הבניה.

לתאגידים קיים קושי נוסף שחלק מהעובדים הזרים שמגיעים לישראל לעבוד בענף הבניה נעלמים או בורחים והתאגידים משלמים עליהם מראש את האגרות אך לא יכולים לחייב את הקבלנים בתשלום כי הם לא מגיעים לעבוד בענף.

האגרות שתאגידי כ"א זר משלמים על הבאת עובדים זרים לענף הבניה מועברות לתשלום לקבלנים והקבלנים מעבירים תשלום זה לרוכשי הדירות.

בתמונה: העובדים הזרים בענף הבניה עם אלדד ניצן יו"ר התאחדות תאגידי כ"א זר. צילום: מורג ביטן 

אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כוח אדם זר מציין: "במידה והאוצר יאשר את המלצת ועדת המנכ"לים להורדת האגרות על העובדים הזרים בענף הבניה בכ-50%, צפוי לראשונה אחרי הרבה שנים ירידה של בין 4%-2% במחירי הדירות".

בוועדת המנכ"לים עלה גם בקשת שר האוצר לבדוק את האופציה לעסיק עובדים זרים שלא באמצעות תאגידי כוח אדם שהם בודקים את רמת המקצועיות של העובדים, דואגים להם למגורים, לשכר הוגן, תשלומים סוציאליים להביא את העובדים באמצעות החברות הקבלניות ,מהלך שכזה יחזיר את הענף העסקת עובדים זרים לשנות ה-90, תקופה בה היה סרסור בוויזות עבודה, מגורים לא הולמים לעובדים, אי תשלום תנאים סוציאליים, העברת עובדים מענף לענף ללא פיקוח ובמקרים מסוימים גם אי תשלום שכר.

גם בשנות ה-90 זה לא הביא לחיסכון כי הקבלנים העסיקו חברות שיטפלו בעובדים הזרים.

להלן סכומי האגרות הנגבים עבור כל אחד מענפי המשק נכון ל-1 ינואר 2025: