חזון התיירות בתל אביב-יפו עד שנת 2030 !

תיירות בתל אביב-יפו 2030 !

חזון ותכנית אב של עיריית תל אביב-יפו לתיירות בעיר לעשור הקרוב.

⇐ הכפלת מספר חדרי המלון

⇐ יצירת אטרקציה תיירותית חדשה מדי שנה, כולל אטרקציית MUST SEE

⇐ טיפול בנקודות התורפה בחוויית התייר בעיר- נגישות תחבורתית, מוניות, מידע זמין באנגלית

⇐ הרחבת מפת התיירות לשכונות נוספות- שכונת התקווה; נווה שאנן; נווה שרת מזרח; עג'מי; ועוד…

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו, אודי כרמלי מהנדס העיר ואיתן שוורץ מנכ"ל מנהלת עיר עולם ותיירות – צילום: יח"צ

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו, אודי כרמלי מהנדס העיר ואיתן שוורץ מנכ"ל מנהלת עיר עולם ותיירות, הציגו בפני אנשי תקשורת ומובילי דעה, את תכנית האב לתיירות לעשור הקרוב –  "תל אביב-יפו 2030", אשר תמשיך לקדם את מיצובה של העיר כאחד מהיעדים העירוניים הפופולארים בעולם.

חזון התיירות של תל אביב-יפו לשנת 2030

העיר תהיה אחד היעדים העירוניים המובילים בעולם, בהתבסס על שלושה עוגנים מרכזיים: חוף ים נדיר באיכויותיו; עירוניות תוססת, הכוללת תמהיל יוצא דופן של תרבות, אמנות, חיי לילה, קולינריה, מרחב ציבורי מזמין ובטוח, זיהוי עם טכנולוגיה וחדשנות, וערכים פלורליסטים ויצירתיים; ויפו- המשלבת מורשת, היסטוריה, דת ורב- תרבותיות שוקקת.

על פי נתוני המחקר לתכנית אב לתיירות, בשנת 2018 ביקרו בתל אביב-יפו כ-2,200,000 תיירים. ההכנסות לכלכלת העיר מעסקי המלונאות הייתה כ– 1.6 מיליארד דולר וההוצאה הממוצעת לתייר עמדה על סך של 5,140 ₪.

עיריית תל אביב-יפו עבדה בשנה האחרונה על קביעת מדיניות סדורה וארוכת טווח, המבוססת על עבודת מחקר ותכנון מעמיקים. היום השיקה העירייה מסמך הוליסטי שמסתכל על כלל תעשיית התיירות בתל אביב-יפו ומנסה לכוון אותה לקהלי היעד הרלוונטיים, האטרקציות התיירותיות שיש להקים בעיר, מתחמי התיירות הקיימים ואלה שעתידיים להיפתח והמהלכים שיש להתניע כדי שתעשיית התיירות תמשיך לפרוח. כאשר החזון הוא שבשנת 2030 – תל אביב-יפו תהיה אחד היעדים העירוניים הפופולאריים בעולם.

ארבעת מרכיבי תכנית האב לתיירות לתל אביב-יפו:

1. העיר כיעד תיירותי: קהלי יעד, מיתוג ושיווק- התמקדות בקהלים ובנישות תיירות למיצוי הפוטנציאל שלהם בעיר- הקדשת מאמצים רבים לאירוח כנסים בין- לאומיים, הרחבת הפעילות להתאמת המוצר התל אביבי למאפיינים הייחודיים של הקהל הסיני, זינוק בהיקף התיירות המוסלמית והערבית, הנגשת התיירות ל"כסופי השיער", הבלטת מיקומה של העיר בהיסטוריה הלאומית ובחיי העם היהודי והרחבת השירותים והאטרקציות למשפחות עם ילדים.

2. אטרקציות, מוקדי תיירות ותשתיות תיירות- הקמה וקידום אטרקציות תיירותיות, שירותים ותשתיות שונות ושיפור החוויה התיירותית בעיר. קידום אטרקציה חדשה בכל שנה, כולל אטרקציית MUST SEE בעיר והנגשת התוכן הקיים לתיירים על ידי מרכזי מידע, מתקני שילוט והכוונה, הנגשת השפה, תשתיות תחבורה ועוד…

3. פיתוח מלונאות ולינה תיירותית- הגדלה בצורה משמעותית של היצע החדרים להשכרה על ידי האצת בנייה של מלונות חדשים, מתן דגש על הסבת מבני משרדים למלונאות וחתירה להסדרת שוק השכרת הדירות לתיירים.

4. ניהול מושכל ואינטגרטיבי של התיירות בעיר- הוספת ערוצי פעילות הכוללים בין היתר יחידת פיתוח המוצר התיירותי ויחידת פיתוח הלינה המלונאית; הגדלת תקציבי פעילות ויכולת השפעה, תוך מעבר של מנהלת עיר עולם לגישה עסקית ומיסוד שגרות ניהול.

תכנית האב נותנת דגש מיוחד על פיתוח בר-קיימא, המתחשב ברגשות ובצרכי התושבים ומערב אותם בתהליכי הפיתוח התיירותיים. תכנית האב נכתבה ותיושם בעתיד כשרווחת התושבים עומדת בראש סדר העדיפויות, ותוך הבנה כי יש לאזן בין שגשוג תיירותי לשימור אופי השכונות והקהילות שבהן תיירות זו פועלת.

לינק להורדת חוברת תכנית האב לתיירות המלאה ותמונות https://bit.ly/2WZvtnp

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "בשנים האחרונות נהנית העיר שלנו מפריחה תיירותית יוצאת דופן: מעיר קטנה שמעטים מאוד מבקרים בה, הפכה תל אביב-יפו לעיר שמידותיה עדיין קטנות, אך רבים מאוד רוצים להנות ממנה ולחוות אותה. הדבר הזה לא קרה מעצמו. בעשרים השנים האחרונות הקדשנו מאמצים רבים לשדרוג כלל מוקדי התיירות, התרבות, המורשת וההיסטוריה בעיר. אבל לא לעולם חוסן: כפי שערים רבות בעולם חוות בימים אלו, כאשר התיירות מתנהלת מעצמה ולא מנוהלת בצורה מסודרת- היא עלולה להוליד גם תופעות שליליות. תל אביב-יפו אמנם רחוקה ממצב זה, אבל כבר היום ניתן לזהות אתגרים שחובה להתייחס אליהם בשוק התיירות שלנו. תכנית האב נועדה לשמר את הפריחה התיירותית-  וגם לנהל אותה בחכמה, ולתכננה נכון לעתיד."

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו – צילום: אבי בר

אודי כרמלי מהנדס העיר תל אביב-יפו: "עיר שבה אנשים אוהבים לגור, לעבוד ולבלות, ומרחביה מזמינים ומעודדים יצירתיות וחדשנות, היא גם עיר טובה למבקריה. תיירות טובה לעיר כאשר היא מוסיפה שכבה סינרגית עם אורחות חייה הקיימים של העיר ומשלימה אותן במגוון אופנים. החזון העירוני בתחום התיירות מציב את העיר כיעד מוביל לתיירות אורבנית, מתחדשת ומתחשבת בתושבי העיר, ואכן המפתח להצלחה של עיר טובה לתיירים הוא במציאת האיזון בין צרכי התושבים ודאגה לאיכות חייהם ולרווחתם ובין צרכי התיירים והמבקרים הרבים המגיעים לעיר .החזון העירוני בתחום התיירות מציב את העיר כיעד מוביל לתיירות אורבנית, מתחדשת ומתחשבת בתושבי העיר, ואכן המפתח להצלחה של עיר טובה לתיירים הוא במציאת האיזון בין צרכי התושבים ודאגה לאיכות חייהם ולרווחתם ובין צרכי התיירים והמבקרים הרבים המגיעים לעיר."

אודי כרמלי מהנדס העיר תל אביב-יפו – צילום: אבי בר

איתן שוורץ, מנכ"ל מנהלת עיר עולם ותיירות: "שנת 2019 היא רגע מכונן בתיירות ובמיצוב הבין–לאומי של תל אביב-יפו: השנה אירחנו את תחרות האירוויזיון- ללא ספק, האירוע הבין–לאומי הגדול ביותר ב-110 שנותיה של העיר. האירוויזיון אפשר לעירייה להעצים את נכסי התיירות של העיר וגם היווה הזדמנות להשיק מהלכים שישמשו את תעשיית התיירות בעיר בשנים הבאות. תהליך העבודה על תכנית האב כלל בחינה ומחקר מדוקדקים של העיר בזווית התיירותית. אבחנו היטב את הנכסים והיתרונות, התעמתנו ללא פשרות עם האתגרים והכשלים; ובעיקר, זיקקנו את ה- DNAהייחודי של תל אביב-יפו כיעד תיירותי הנשען על שלוש רגליים מבוססות: עיר עתיקה- יפו, שהיא האטרקציה מס׳ 1 בעיר; עיר חדשה- תל אביב, המתאפיינת בתסיסה אורבנית ייחודית; ובעיקר- חוף ים יוצא דופן באיכויותיו."

איתן שוורץ, מנכ"ל מנהלת עיר עולם ותיירות – צילום: אבי בר

תכנית האב לתיירות לתל אביב-יפו:

העיר כיעד תיירותי: קהלי יעד, מיתוג ושיווק

אטרקציות, מוקדי תיירות ותשתיות תיירות

פיתוח מלונאות ולינה תיירותית

ניהול מושכל ואינטגרטיבי של התיירות בעיר

שלב ראשון בתוכנית: מחקר

מחקרים שבוצעו עבור תוכנית האב העלו את הממצאים הבאים: תמונת המצב של התיירות בתל אביב-יפו לשנת 2018 – 2,200,000 מבקרים, 92% תיירים עצמאיים (רק 8% בטיול מאורגן), 60% מהתיירים מזמינים טיסה פחות מחודש מראש, טווח הגילאים של רוב המבקרים הוא 45-25, 15% מהתיירים הם מצרפת, 12% מארה"ב, 10% מגרמניה, 8% מבריטניה, 8% רוסיה. בשנת 2018 ההכנסות לכלכלת העיר מעסקי המלונאות היו – 1.6 מיליארד דולר. כמו כן, הנתונים מצביעים על גידול של 11% בתיירות לעומת שנת 2017 ועל שיא במספר לינות בתל אביב-יפו.  

נתונים נוספים מהמחקר מראים שכיום, בשנת 2019, ההוצאה הממוצעת לתייר עומדת על סך של 5,140 ₪. ההערכה היא שעד שנת 2030 יגדל מספר התיירים הלנים ל-4,165.4 וההוצאה הממוצעת של תייר תהיה כ- 11,335 ₪. (*ע"פ ממוצע ארצי, בהתייחס לפער בין משך החופשה בישראל, 8 ימים, למשך השהות בתל אביב-יפו, 5.1 ימים).

שלב שני בתוכנית: פני העתיד

בתהליך העבודה על תוכנית האב מופו הנכסים של העיר כיעד תיירותי: ים, יפו (הנחשבת לאטרקציה מס' 1 כאשר 70% מהתיירים מגיעים לבקר בעיר מבקרים ביפו), עירוניות תוססת, מרכז עסקים בין-לאומי, מורשת לאומית ענפה, ערכים פלורליסטיים, רב-תרבותיות, שוטטות, מרכזיות תחבורתית, קרבה למוקדי תיירות.

כמו כן, מופו האתגרים של העיר כיעד תיירותי: יוקר המחייה, תחבורה ציבורית, נראות המרחב הציבורי, זמינות המידע בשפות זרות, התדמית של ישראל כמדינה לא בטוחה, תשתיות לינה, ימי שבת.

החזון: בשנת 2030 – תל אביב-יפו תהיה אחד היעדים העירוניים הפופולאריים בעולם. 

שלב שלישי בתוכנית: קווי מדיניות

ארבעת מרכיבי תוכנית האב הם:

1. העיר כייעד תיירותי: קהלי יעד, מיתוג ושיווק – יש ליצור קהלי יעד חדשים ולהעביר את כובד המשקל השיווקי לערוצים דיגיטליים.

2.  

מדיניות זו תכלול את המשך התמיכה בקהלי היעד הנוכחיים כמו- עסקים וכנסים בינ"ל, צעירים, קהילת הלהט"בים והקהילה היהודית ותמשיך בתמיכה בשווקי המקור הנוכחיים שהם – אירופה וצפון אמריקה. יפותחו קהלי יעד חדשים – משפחות, מוסלמים וערבים, תיירים מסין ותיירות "כסופי השיער".

מבחינת קידום השיווק של העיר–  יש ליצור תקציב שיווק חוץ עצמאי והקצאת תקציב לקידום תיירות פנים.

2. אטרקציות: יש ליצור אטרקציה חדשה כל שנה, לייצר אטרקציה MUST SEE בעיר, ולהנגיש את  התוכן הקיים לתיירים. כמו כן, מוצע להתאים את תשתיות התיירות למוצר CITY BREAK.

צילום: יח"צ

תוכנית האב מציגה חלוקה ל-17 אזורים תיירותיים נוכחיים ועתידיים בתל אביב-יפו:

1. רצועת החוף הצפונית (פיתוח עתידי)- מרחב עירוני חדש שעתיד להתפתח לאורך חוף הים הצפוני אשר יכלול עירוב שימושים של מגורים, בתי מלון, תעסוקה, מסחר ומלונאות.

2. שדרת המוזיאונים– "מייל המוזיאונים" של העיר: מוז"א, הפלמ"ח, מרכז רבין, מוזיאון הטבע, בית התפוצות, ולצידם אוניברסיטת תל-אביב ואקספו תל אביב. מוצע לעודד את ההליכה והקישוריות בין המוסדות ולפתח את מוקדי הבילוי והפנאי.

3. אזור התעסוקה רמת החיל- אזור תעסוקה ובילוי בו מרכז רפואי גדול ומרכז נוסף בתכנון, חברות טכנולוגיה רבות, לצד מסעדות בולטות. מוצע להתאים לנוכחות תיירי עסקים ומרפא, לפתח מלונות, להנגיש המרחב הציבורי ולעודד חיי לילה.

4. נווה שרת מזרח (שכונה עתידית)– לשכונה פוטנציאל עתידי להתפתח כמוקד עניין תיירותי כולל פיתוח מלונאי.

5. גני יהושע- פארק מטרופוליני רחב ידיים משופע אטרקציות ומוקדי טבע עירוני. מוצע להקים אזור קמפינג וכן לעודד מוקדי ספורט (ריצה, אופניים, כושר) כחלק מזיהוי יתרונה של תל אביב-יפו כעיר של Wellness.

6. רצועת החוף המרכזית– מרחב התיירות המרכזי של העיר אשר לאורכו ממוקמים מרבית חדרי המלון. מוצע לשפר את הקישוריות לאזורי מרכז העיר, לטפח את חזיתות הבניינים לאורך החוף, לחזק את המאפיינים התרבותיים של תל אביב-יפו בחוף עצמו (אמנות, קולינריה וחיי לילה), ולפתח את ענף הספורט הימי תוך קיום אירועים בין-לאומיים בים ובחוף.

7. לב העיר והעיר הלבנה– אחד ממרחבי התיירות הפופולאריים בעיר המציע שפע של אטרקציות תיירותיות, כמו שוק "הכרמל", מבחר גבוה של אתרי מורשת לאומיים ורבים מבנייני הסגנון הבין-לאומי באדריכלות "באוהאוס". מוצע לפעול להנגשה מיטבית של האתרים לתיירים.

8. נווה צדק וכרם התימנים– שכונות היסטוריות המתאפיינות באתרי מורשת, בתי כנסת ייחודיים, מסעדות ומוקדי חיי לילה, קירבה לים ואתרי תיירות ותרבות ("התחנה", ומרכז "סוזן דלל"). העלייה בתיירות לשכונות מגלה סימנים של Over Tourism, ומוצע לפתח מוצרים תיירותיים בשילוב האוכלוסייה המקומית ותוך דגש על רווחת התושבים והמרקם הקהילתי בשכונות.

9. מוסדות התרבות המטרופוליניים – המרכז האזרחי של העיר כולל מרכזי תרבות, מוזיאונים, תיאטראות, אופרה, עסקי מסחר, בילוי והסעדה. למרות איכותם הגבוהה, ניכר כי מוסדות התרבות אינם ממצים את פוטנציאל המשיכה שלהם לתיירות בין-לאומית. מוצע לעודד את התיירות במוסדות תוך הנגשת התוכן בהם לקהל הבין-לאומי.

10. מרכז עסקים מטרופוליני- מוצע לפתח במע"ר מלונאות, עם דגש על מלונאות עסקית וברמות מחירים בינוניות.

11. צפון יפו, יפו העתיקה והנמל– מרחב השוטטות והסיורים המוביל בעיר. המרחב התיירותי מוגבל לחלקים ההיסטוריים של העיר, ומיעוט של תיירים בחלקה הדרומי; בתקופות של עומס ישנם פקקים רבים בכניסה לעיר. מוצע למקסם את האטרקטיביות של המרחב, עם דגש על שבתות ולילות (שני מועדים שבהם העיר מתאפיינת בפעילות תיירותית מוגבלת) תוך הדגשת הערכים ההיסטוריים, הדתיים והקהילתיים שלו ובשילוב האוכלוסייה המקומית.

12. פלורנטין, נווה שאנן וגן החשמל– מרקמים היסטוריים שוקקים עם מאפייני בילוי, קולינריה ומסחר ייחודיים. מוצע להתייחס לתשתיות הביקור בשכונה באופן שיחזק את המשיכה לאזור ולשפר את הקישוריות בין השכונות. מוצע לפתח פעילות תיירותית המבוססת על אמנות, אמנות רחוב ותיירות קהילתית וכן מלונאות ייחודית הנסמכת על הסבת מבני משרדים ומינוף מיקומן של השכונות בקרבת תחנה המרכזית ותחנת הרכבת.

13. דרום יפו (עג'מי)– מרקם היסטורי וביתה של רוב האוכלוסייה הערבית של העיר. מוצע למנף את נכסי השכונה תוך שילוב האוכלוסייה המקומית במיזמים של תיירות קהילתית, מלונאות, אירוח ביתי וקידום מורשתה הערבית והים-תיכונית של יפו.

14. מבואות יפו (שכונה עתידית)– אזור תעשיה ומלאכה היסטורי המשנה את פניו לשכונות מגורים מעורבות עם שימושי תעסוקה ומסחר, בעלות פוטנציאל למלונאות. בדרום האזור מצוי פארק החורשות הכולל מוקדי טבע עירוני ומבני בתי באר היסטוריים.

15. צומת חולון (אזור תעסוקה עתידי)– לאזור פוטנציאל עתידי להתפתח כמוקד מלונאי. מוצע למנף את התכנון החדש לשילוב מלונאות, תעסוקה, ומוקדי תרבות.

16. שכונת התקווה ושוק התקווה – השכונה נהנית ממעמד- על בציבוריות הישראלית, כמותג המזוהה עם מוסיקה, תרבות וספורט. מוצע לעודד בשכונה מודלים של תיירות קהילתית, לקדם את המורשת הייחודית של השכונה וסביבה את המלונאות, השוק ובתי העסק.

17. פארק מנחם בגין (פארק דרום) ופארק אריאל שרון – שני פארקים רחבי ידיים בעלי פוטנציאל לפיתוח אטרקציות בקנה מידה מקומי ובינלאומי. מוצע לשפר את הנגישות התחבורתית לפארקים ולפתח מוקדי עניין למשפחות וילדים ומלונאות אלטרנטיבית (קמפינג, קרוואנים, מכולות).

צילום: יח"צ

3. פיתוח מלונאות ולינה תיירותית 

המטרה: הכפלת מספרי חדרי המלון בעיר תוך עשור (כיום 10,500 חדרי מלון). בתוכניות העדכניות מאושרים כבר היום כ- 12,000 חדרי מלון נוספים, ואולם רבות מתוכניות אלו אינן מתממשות בקצב העומד בביקוש. מנהלת עיר עולם ותיירות הקימה ב-2018 יחידת פיתוח מלונאי המקדמת פיתוח מלונאי בשלושה ערוצים: הראשון, עידוד הסבתם של 4,000 – 6,000 משרדים למלונאות, השני, בניית מלונות חדשים אשר יוסיפו 3,000 – 4,000 חדרים והשלישי, הסדרת שוק הדירות המשמשות תיירים (AirBNB ודומיו).

4. ניהול אחראי ואינטגרטיבי של תחום התיירות בעיר 

מנהלת עיר עולם ותיירות מוגדרת בתוכנית-האב כגוף הניהול והתכנון התיירותי של העיר. כפועל יוצא מכך, המנהלת תעבור בשנים הקרובות לגישה פרו-אקטיבית, תוך הגדלת מקורות ההכנסה העצמיים שלה וייסוד שגרות ניהול עירוניות, מטרופוליניות ולאומיות.