צילום: רדי רובינשטיין
לראשונה על הבמה בישראל ההצגה "אפס ביחסי אנוש".
קומדיה מוזיקלית מאת אורן יעקובי, על פי סרטה המשובח של טליה לביא.
הקומדיה המוזיקלית "אפס ביחסי אנוש" מאת אורן יעקובי על פי סרטה של טליה לביא – הסרט נחשב לאחד הסרטים המצליחים ביותר שנוצרו בישראל בעיבוד בימתי עם פזמונים מקוריים, שהלחין עילי בוטנר.
תקציר: קומדיה מוזיקלית מרגשת על שלוש חיילות במשרד שלישות בבסיס צבאי נידח: דפי המפונקת, משקית נייר וגריסה, שתגייס את התותחים הכי כבדים כדי לעבור לשרת בקריה. חברתה זוהר, משקית דואר וקיבוצניקית חדת לשון, שנלחמת למצוא אהבה. ורמה הקצינה, המפקדת של השתיים, היוצאת לקרב על קידומה. שלושתן מבינות שהדרך היחידה לנצח במלחמות שלהן, בתוך מסגרת היררכית, נוקשה וגברית, היא בעזרת אחוות לוחמות, גם אם הנשק שבידיהן הוא בסך הכל אקדח סיכות.
צילום: רדי רובינשטיין
משתתפים: מגי אזרזר, משי קלינשטיין, מעיין תורג'מן, דיאנה גולבי, רון שחר, אסף הרץ, לורין מוסרי, קרן מרום, מאי קשת, דור ברנס, אבירם אביטן, לירן מזרחי, נופר אליהו, אשלי זימברג, ענבר יוחננוף.
קומדיה מפתיעה ומרעננת, על התבגרות, חברות ומימוש עצמי. על פי הסרט "אפס ביחסי אנוש" אחד הסרטים המצליחים ביותר שנוצרו בישראל בעיבוד בימתי למחזה עם פזמונים מקוריים, שהלחין עילי בוטנר, מהמוכשרים והמצליחים במלחינים כיום. לראשונה על הבמה.
בימוי: עידו רוזנברג
מילות השירים: עילי בוטנר ואורן יעקובי
לחנים: עילי בוטנר
ניהול מוזיקלי ועיבודים: אמיר לקנר
כוריאוגרפיה: עוז מורג
תפאורה: שני טור
תלבושות: אורנה סמורגונסקי
תאורה: קרן גרנק
הדרכה קולית: ריקי בוגטין
עיצוב סאונד: ניראל שרון
קלידים וסאמפלר: שחר גלזר-שי
צילום: רדי רובינשטיין
מנכ"לית תיאטרון בית ליסין – ציפי פינס: "אני שמחה לשתף אתכם ברגע היסטורי. תמו חמש שנות נדודים של תיאטרון בית לסין, נדודים במדבר התיאטרלי, אנחנו נכנסים למשכננו החדש בספטמבר 2019. שני אולמות 380 מקומות היכן שהיה קולנוע הוד, ו- 830 מקומות באולם הגדול ואני סוף סוף יכולה לממש את החלומות שלי, גם לעשות את מה שלא התאפשר לנו עד כה – מחזה מוסיקלי. בית ליסין, דיזינגוף פינת פרישמן, בלב של תל אביב"……………"יש שלוש סיבות לשמחה, האחת – המחזה – עצם העובדה שאנחנו ממשיכים בחזון שלנו לעלות מחזאות ישראלית שזה בעצם נכסי צאן הברזל שלנו, לא מעתיקים, לא חוזרים על דברים, ממציאים את עצמנו מחדש. ומה יותר טוב מלעשות מחזה על פי סרט עתור תהילה, מלא העצמה נשית, על נשים ומי יותר מתאימה לזה ממני. מחזה שכל גיבורותיו הן נשים שיודעות להילחם בתלאות היום יום של הצבא בהומור ובחברות נשית".
מוסיפה ציפי פינס: הסיבה השנייה למסיבה – נפתחת דלת להמון צעירים. לעידו רוזנברג שהוא שחקן נפלא ואתם תראו שהוא גם במאי נפלא, ולאורן יעקובי שהוא לא לגמרי חדש ולהמון שחקנים שתראו אותם לראשונה ולשניה על הבמה. והמון נשים שעומדות בראש הצוות הזה"…………………………."היה חלום למפיק אמריקאי בשם אורן על ביקור התזמורת. הוא הלך שבע שנים עם המחזה, ממקום למקום, ממפיק למפיק ורצה להעלות אותו על הבמה והצליח. וששון גבאי שם וקיבל 11 פרסי טוני. אני מקווה שהמחזה הזה יכנס לספרי ההיסטוריה של התיאטרון ויהפוך לקלאסיקה".
עילי בוטנר: "בעיני כל אמן הוא בר מזל אם וכאשר החיים מזמנים לו הזדמנות לצאת מאזור הנוחות שלו רק ככה יכולה יצירה להתפתח בצורה משמעותית, לקבל זווית או כיוון אחר וחדש לחלוטין שלא היה מתרחש ולצד ההזדמנות לעבוד בצורה אחרת לגמרי עם אנשים חדשים ובתהליכים לא מוכרים. מבחינתי ההצעה לכתוב מוזיקה להצגה, קומדיה מוסיקלית מקורית וחדשה זה בדיוק אתגר שכזה. עד כה אני רגיל לכתוב שירים כשאני יושב בבית עם הגיטרה לבד ופתאום מבצבץ לו איזה לחן או לפחות התחלה של מלודיה וכמה מילים מהתת מודע האישי של זכרונותי. לפעמים זה קורה בבת אחת, לפעמים אחרי כמה שכתובים עד שאני מוצא את עצמי מקליט סקיצה לשיר חדש. ואז כמובן מגיעות המחשבות על איך ללהק ומי ישיר. מעולם לאורך 14 שנים לא עבדתי בצורה שונה עד שהתגלגלה אלי ההזמנה להיות חלק מצוות היוצרים המוכשר כל כך של "אפס ביחסי אנוש" לפתע מצאתי את עצמי משרת ויז'ן של אחרים, כותב בהתאם לנרטיב של אחרים, נצמד לדמויות שיכולות לשיר X אבל לא Y וכפוף לתנאים של תיאטרון, תקופה וסיפור."
מוסיף עילי בוטנר: עבורי כמו רבים בציבור, אפס ביחסי אנוש היה סרט נהדר, ספוג ישראליות שהיא מנת חלקנו כולנו לרבות ההומור הצהלי והחספוס ביחסי אנוש. אהבתי מאד את הסרט אבל אני חייבת לציין שהקומדיה המוסיקלית הוא לדעתי חוויה מוצלחת לא פחות ועשירה באותה המידה"…………………………………."8 שירים מקוריים נכתבו והוציאו ממני דברים כל כך אחרים, דברים שלא זכרתי שקיימים בי כמו השפעות שספגתי כילד קטן מהאזנה ללהקות צבאיות, של פעם, התרנגולים, בצל ירוק, השלושרים, יאיר רוזנבלום ועוד. אני גדלתי בקיבוץ, הפסקול שלי לא היה אלביס או החיפושיות אלא חווה אלברשטיין ואירק איינשטיין".
