ד"ר אביטל אדלר משקיעה בקרן אמון (aMoon), ד"ר ענבל צפיר לביא, מייסדת שותפה ומנכ"לית בחברת הסטארט-אפ Nevia Bio – צילום: יח"צ
מושב "Fem Tech" בכנס Biomed Israel 2024 יציג את הפערים המגדריים בתחום הרפואי וכיצד התעשייה מסתערת לסגור אותו.
הפורום הכלכלי העולמי: הרווח לכלכלה העולמית מסגירת הפער המגדרי הרפואי נאמד ב-1 טריליון דולר בשנה משנת 2040.
כנס Biomed Israel 2024, אירוע מדעי החיים וטכנולוגיות הבריאות הבינלאומי המוביל בישראל, יערך השבוע (בין ה-21 ל-23 במאי) במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. בכנס ישתתפו מנהלים בכירים ונציגים של 150 סטארט-אפים שירצו בהרצאות המליאה וכן כמרצים ראשיים במגוון מושבים שיעסקו בתרופות חדשות, כלים דיאגנוסטיים, מכשור רפואי ופתרונות בריאות דיגיטלית והשפעתם על הבריאות והרווחה של אנשים ברחבי העולם.
ד"ר אביטל אדלר משקיעה בקרן אמון (aMoon), ד"ר ענבל צפיר לביא, מייסדת שותפה ומנכ"לית בחברת הסטארט-אפ Nevia Bio – צילום: יח"צ
ד"ר אביטל אדלר משקיעה בקרן אמון (aMoon), המתמחה בהשקעות בתחום טכנולוגיות הבריאות, וד"ר ענבל צפיר לביא, מייסדת שותפה ומנכ"לית בחברת הסטארט-אפ Nevia Bio (נביאה ביו) המפתחת בדיקות לזיהוי מוקדם של מחלות על בסיס הפרשות וגינליות, תנחינה ביחד ביום רביעי מושב מיוחד בכנס שיתמקד בטכנולוגיות רפואיות לנשים (Fem Tech). המושב יסקור את אחד האתגרים הרפואיים הגדולים של המאה האחרונה והוא הפער המגדרי העצום שנוצר בין גברים ונשים בתחום הרפואי שמאיים על בריאותן ואף על תוחלת החיים של נשים. עובדה היא שהרפואה המודרנית נוצרה על ידי גברים ולמען גברים והאפליה מתפרסת על פני כל השלבים והרמות: תקצוב, מחקר, אבחונים, טיפולים, תרופות, מודעות ועוד…
חברות הסטארט-אפ הישראליות שישתתפו במושב: Ibex Medical Analytics – פיתחה פתרון דיאגנוסטי מבוסס בינה מלאכותית ולמידת מכונה לאבחון סרטן השד (במודל שירות ענן -SaaS), EndoCure – פיתחה פתרון דיאגנוסטי מבוסס אולטרה סאונד ברזולוציה גבוהה לזיהוי מהיר של אנדומטריוזיס, PredictaMed – פיתחה פתרון אנליטי המנתח נתונים בתיק הרפואי של המטופלת בכלי AI ומסוגל לנבא סיכוי להתפרצות מחלה אוטואימונית, PregnanTech – פיתחה מכשיר רפואי בצורה של טבעת המוחדרת לצוואר הרחם, מזהה פוטנציאל ללידה מוקדמת ומאפשרת טיפול הדוחה את הלידה המוקדמת תוך צמצום הסכנת לעובר ולאם, AIVF – פיתחה פתרון לטיוב ולייעול של טיפולי פוריות באמצעות בינה מלאכותית וטכנולוגיות ראייה ממוחשבת, ו- DermaAb.io – פיתחה פתרון למדידת ביו מרקרים על עור האישה שמאפשר הכוונה של טיפול למחלות אוטואימוניות וקיצור תהליך הטיפול. כמו כן, תשתתף במושב ד"ר גלי לרמן ממרכז קולטון לחקר מחלות אוטואימוניות באוניברסיטת תל אביב –המתמחה ברפואה ישראלית מודעת מין ומגדר.
ד"ר ענבל צפיר לביא: "הפיזיולוגיה של נשים שונה מזו של גברים בגלל הורמון אסטרוגן הבלעדי לנשים שיש לו השפעה גדולה על מערכת החיסון ועל התפתחות מחלות והתמודדות אתן. לכן ברור שלתרופות שתוכננו עבור גברים יש אפקטיביות קטנה יותר בקרב נשים ולכן קשה להן יותר להשתקם ממחלות. לצד הפער באפקטיביות ישנם פערים גם בתופעות הלוואי, במינון הנדרש, בהשפעה המטבולית ועוד". לדברי ד"ר צפיר לביא, "הפער העמיק כשבין שנת 1977 לשנת 1993 ה-FDA המליץ לא להכליל נשים בגיל הילודה במחקרים קליניים וכל התרופות שפותחו בתקופה זו יוצרו תוך התאמה לגנטיקה ולביולוגיה של גברים. מאז ב-30 השנים האחרונות הפער הצטמצם באופן מתון בלבד".
לאפליה הרפואית של נשים יש השפעות ממשיות על בריאותן. נשים מאובחנות במחלות 4 שנים בממוצע מאוחר יותר מאשר גברים וכך גם יש איחור באבחון של מחלות ספציפיות אצל נשים: 4.5 שנים איחור באבחון סוכרת, 2.5 איחור באבחון סרטן ועוד. יתרה מכך, במקרים רבים הן סובלות מאי אבחון מחלה או אבחון שגוי שלה מכיוון שכל תיאור התסמינים מבוסס על השתקפותם אצל גברים בלבד. לדוגמא, על פי מחקר של הפורום הכלכלי העולמי הסיכוי של נשים לקבל אבחון שגוי של התקף לב גדול ב-50% מזה של גברים. גם במחלות כמו אוטיזם ו-ADHD (הפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות) ישנו אחוז גבוה יותר של נשים אשר לא מאובחנות כלל, מאובחנות באופן שגוי או באיחור משמעותי. למרבה הפלא, הפער קיים גם במחלות נשיות בלבד כמו אנדומטריוזיס שרק 6 מתוך 10 נשים מאובחנות בה ויש איחור של 7 עד 10 שנים באבחון. נשים מהוות 80% מהחולים במחלות אוטואימוניות אך נדרשות 5 שנים עד שהן מאובחנות במחלות מסוג זה.
ד"ר אביטל אדלר: "בשנים האחרונות גדלה מאוד המודעות לפער הרפואי המגדרי ולפער שממנו סובלות הנשים בכל התחומים והרמות וניתן לומר שמתחוללת ממש מהפכה בשטח. כיום, מחקרים קליניים ומאמרים שנשלחים לפרסום חייבים להתבסס גם על נשים במדגם ודור חדש של טכנולוגיות חדשניות, שאת חלקן נציג במושב, חותר לפתור את הבעיות הרפואיות של נשים. חברות התרופות מתגייסות גם הן לסגור את הפער ומחפשות את הפתרונות הללו שנציג". ד"ר אדלר הוסיפה: "אחד מהמנועים הגדולים של החדשנות החותר לסגירת הפער הן קרנות ההון סיכון ומשקיעות פרטיות שהגדילו באופן משמעותי את השקעותיהן ב-Fem Tech בכל תחומיו: טכנולוגיות רפואיות, ביופארמה, מכשירים ודיאגנוסטיקה. בשנת 2018 הגיעו ההשקעות בתחום ל-511 מיליון דולר (69 עסקאות) והן צמחו ל-1.8 מיליארד דולר בשנת 2021 ול-1.9 מיליארד דולר בשנת 2022 (155 עסקאות ו-184 עסקאות בהתאמה). במחצית הראשונה של 2023 שיעור ההשקעות בתחום ה-Fem Tech היה גדול ב-314% לעומת ההשקעות במחצית הראשונה של 2018 ואילו ההשקעות בכלל טכנולוגיות הבריאות צמחו מאז ב-28% בלבד".
מחקר של הפורום הכלכלי העולמי קובע שסגירת הפער המגדרי הרפואי תניב רווח שנתי של 1 טריליון דולר לשנה משנת 2040 כש-3.9 מיליון נשים תהיינה בריאות יותר, תוכלנה לעבוד שנים רבות יותר ותתרומנה יתרונות כלכליים נוספים.
