צילום: שי אפשטיין
וידאו ארט ופסלי דמויות אנושיות!
מערות הפעמון הדרומיות בגן הלאומי בית גוברין מארחות תערוכה חדשה של האמן האיטלקי איוו ביזיניאנו -"צורות אנוש"
התערוכה כוללת פסלים של דמויות אנוש עשויים עץ, שביזיניאנו זיהה בהן חיבור מיוחד למערות, הנמצאות באתר מורשת עולמי, ועבודות ווידאו ארט של האמן
ב- 8 באוגוסט 2020 תושק במערות הגן הלאומי בית גוברין תערוכתו של האמן האיטלקי איוו ביזיניאנו (Ivo Bisignano) – "צורות אנוש" (The Human Forms), שהוכנה על ידי האמן במיוחד בהשראת המערות.
החללים יוצאי הדופן של מערות הפעמון, שנחצבו ע״י תושביו הקדומים של האזור, יהפכו החל מאוגוסט, בשעות הדמדומים והערב למוזיאון מרהיב ומיוחד במינו.
צילום: שי אפשטיין
בביקורו בגן הלאומי בית גוברין, במפגש עם חלל המערה הרגיש האמן כי פסליו – פסלי הדמויות האנושיות "הגיעו הביתה". הוא זיהה כי פרופורציות המערה זהות לפרופורציות של הפסלים האנושיים אותם הוא יוצר וזה מה שהדליק אצלו את הרעיון לחנוך את התערוכה במערות הגן הלאומי בית גוברין. לדבריו "התערוכה היא סגירת מעגל לאמנות האנושית שהתחילה במערות". ביזיניאנו מאמין כי המערות הן המקום האידיאלי להצגת יצירתו, המוצבת במקומה הטבעי ברחמה של אמא אדמה, בדומה לילד המתפתח ברחם אמו.
התערוכה כוללת: יצירות פיסוליות של דמויות מסדרת ה Human Forms, הקרנת סרטי וידאו ארט ואנימציה על קירות המערות ושימוש בטכניקות תאורה אמנותיות שיטילו צלליות ענק על גבי קירות המערה.
סרטוני הווידאו ארט המוקרנים על קירות המערות הם הקשר בין הצורה האנושית של הפסלים והעולם הרגשי, בדיוק כמו הקשר בין הגוף הארצי של בני האדם והנשמה האלוהית.
לדברי אדר סטולרו-מליחי, מנהלת תוכן במחוז מרכז של רשות הטבע והגנים: " רשות הטבע והגנים רואה ערך רב בחיבור בין נופי תרבות העבר, לתרבות בת ימינו, ומארחת בשמחה את תערוכת האמן הבינלאומי איוו ביזיניאנו במתחם המערות, בגן הלאומי בית גוברין זכה לתואר אתר מורשת עולמי." סטולרו מוסיפה כי "מסלול הביקור מאפשר הצצה לתוך הפלא תוך שמירה על ערכי הטבע והמורשת. אנו מקווים כי אמנים נוספים ימצאו במערות בית להצגת יצירותיהם המבטאות את הקשר בין האדם לטבע. מדובר בחווית ביקור יוצאת דופן ומיוחדת לכל המשפחה",
תערוכה זו היא ראשונה בסדרת תערוכת שיקיים האמן באתרי מורשת עולמיים ברחבי העולם ותחבר את טביעת האצבע האנושית בעבר ובהווה.
צילום: שי אפשטיין
אוצר: רוברט כ מורגן – Robert C Morgan.
מפיקה: איריס אלחנני – Iris Elhanani.
מפיקה בפועל: דנה ברנע – Dana Barnea.
עיצוב תאורה: פליס רוס – Felice Ross.
יועץ תאורה: אריק צידון – Arik Zidon.
פתיחה לציבור הרחב:
מוצאי שבת 8 באוגוסט 2020.
התערוכה תהייה פתוחה בימים רביעי, חמישי ומוצאי שבת בשעות הערב, ותימשך עד 10 באוקטובר 2020.
הזמנת ביקור:
הביקור בתערוכה מחייב רישום מראש במערכת הזמנות הביקור של רשות הטבע והגנים.
הביקור יערך בסבבים על פי הנחיית התו הסגול.
הכניסה לתערוכה כלולה בעלות הכניסה לאתר ( 28 ₪ למבוגר, 14 ₪ לילד ולאזרח ותיק).
חינם למנויי מטמון.
קבוצות מאורגנות נדרשות לתאם בנפרד מול האתר – 08-6811020.
צילום: שי אפשטיין
רקע על האמן Ivo Bisignano:
האמן איוו ביזיניאנו, איטלקי יליד סיציליה, אמן רב תחומי, אדריכל ומעצב הפועל בלונדון, מילאנו ובתל אביב.
באמנותו, מתעסק ביזיניאנו ביחסים ובפרופורציות בין אובייקטים והחלל בהם הם נמצאים, בהשראת כתבי ויטרוביוס ופרופורציות האדם הוויטרובי של ליאונרדו דה וינצ'י. האמן מפסל בחומרים טבעיים (עץ ממוחזר, נייר וקרטון וחלקי מתכת ממוחזרים). דמויותיו מזכירות דמויות אנושיות מעולמות קדומים והוא משלבם בסרטי אנימציה מרהיבים (שזיכו אותו בפרס יוקרתי של מרכז פומפידו בפאריס ומוצגים בחללים שונים ברחבי העולם).
כמו חלום הקורם עור וגידים, מצליח האמן להמחיש חזיונות מעולמות התת מודע ולייצר חוויות חושיות יוצאות דופן, אותם הוא מציג בחללים מיוחדים.
בכל תערוכה מייצר האמן יצירות חד פעמיות וחדשות המותאמות לחלל הנבחר.
הצהרת האמן:
לעיתים רחוקות יוצא לנו להגשים חזון. כשעמדתי לפני מערות בית גוברין הרגשתי שפסליי מצאו סופסוף בית.
הרעיון נולד מהצורך במתן בית זמני בהקשר היסטורי וקדום לסדרת פסלים בשם "צורות אנוש".
"צורות אנוש" ( Human Forms ) הם פסלי עץ דמויי לגו, המוכנים לצאת לחיפוש בית נוסף וליצור סינרגיה חדשה עם המקום הנוכחי. הפסלים שנוצרו כמונוליטים, צורות העומדות על כל בסיס, רצפה או יסוד ששייכות אליו נראים כשייכים למקום, הם צומחים מתוך התשתית עליה הם עומדים לא משנה מהי.
צורות האדם מזכירות מחשבות ולחשים סמויים ומרוחקים, אך מרשימות ומשכנעות כמו הרוח או הגשם.
אני מתכוון לחשוף את המבקר לאיזון שנוצר בין הפסל למערה: חללי המערות משרתים ותומכים בפסלים והפסלים תומכים ומשרתים את חללי המערות. חללי המערה הופכים למוזיאון טבעי, תרתי משמע, עבור הפסלים.
להשלמת החוויה החושית, יוקרנו בחלל המערה קטעי וידאו ארט.
פרויקט זה נהגה במהלך מסעות, התערוכה תנדוד בין מקומות שונים בעולם ובכל פעם תמצא מקום אליו תתחבר ותציף זכרונות. בכל מקום שבו התערוכה תחנה במסע היא תהפוך את המקום למוזיאון מיוחד וייחודי לו.
הגן הלאומי בית גוברין-מרשה:
הגן הלאומי בית גוברין-מרשה הוא לב לבה של "ארץ אלף המערות". הגן מציג פלא אדריכלי קדום – אינספור מערות טבעיות ומערות שנחצבו בידי אדם ונועדו למגוון רחב של שימושים. החל מגידול יונים, דרך איחסון ומגורים וכלה בקבורה. בשנת 1989 הוכרז השטח כגן לאומי על מנת לשמר את שרידיה המרשימים של העיר מרשה, המשך המחקר באתר ושימור החורש הטבעי. הגן הלאומי משתרע על שטח של 5,000 דונם ובו מערות רבות וחללים תת-קרקעיים מגוונים ושרידים ארכאולוגיים חשובים. בחלקו הדרומי והגבוה ביותר של הגן נמצא תל מרשה המוזכר במקורות.
עוד בגן הלאומי העיר הרומית אלותרופוליס, חלקים ממנה נחשפו ובהם אמפיתאטרון שלם ושרידים מרשימים של מבצר וכנסייה מהתקופה הצלבנית. בגן הלאומי חורש דליל ובתה ים-תיכונית, עשירה במינים רבים של בעלי חיים וצמחים.
בזכות המורשת העשירה ושלל המערות, הוכרז הגן הלאומי כאתר מורשת עולמי, על ידי אונסק"ו. כפי שהוגדר בעת ההכרזה – ״האתר בעל ערך בין לאומי יוצא דופן בהיבט התרבותי, האנושי וערכי הסביבה לשימור לטובת האנושות כולה״.
צילום: שי אפשטיין
אתר מורשת עולמי של אונסק"ו:
הכללתו של 'הגן הלאומי בית גוברין– מערות מרשה' ברשימה העולמית היוקרתית של האתרים הנבחרים והחשובים ביותר בעולם ממצבת את ישראל כגשר בין תרבויות עתיקות וכמוקד חשוב לשימור המורשת העולמית, תוך חיבור ייחודי של העבר להווה. משמעות ההכרזה היא הגדלה משמעותית של מספר המבקרים באתר, פרסומו במדיה העולמית, טיפוחו ושמירתו מפגעי האדם והטבע.
מספר המערות בשטח שהוכרז הוא קרוב ל-500 וחלקן הגדול הן מערכות בעלות עשרות חדרים. הסוגים השונים של המערות הם: מחצבות אבן, בורות מים, בארות, בתי בד, קבורה, פולחן, קולומבריום (שובך יונים), אורוות סוסים, פולחן, אחסון, מרחץ, נקבות מים, מערכות מסתור ועוד. ראוי לציין כי בשונה ממקומות אחרים בעולם, המערות לא שימשו למגורים בשל סיבות בריאותיות.
המערות הראשונות באזור נחצבו מתחת לתל מרשה במאה ה-9 לפנה"ס. תקופת השיא של השימוש במערות הייתה במאות 2-3 לפנה"ס. במאות הראשונות לספירה נחצבו מערות בית גוברין אשר המפורסמות שבהן, הן מערות הפעמונים הגדולות מהמאות ה-8-6 לספירה. השימוש האחרון בכמה מהמערות היה במאה ה-10, וכך למעשה זמן השימוש במערות משתרע על כ-2000 שנים.
