מקומן של חברות הסיעוד בעידן בו תוחלת החיים של בני הגיל השלישי והרביעי עולה בהתמדה !
מאת: אורית בנבנישתי מנכ"לית קבוצת תגבור
לפי ארגון הבריאות העולמי, עד שנת 2050 יהיו יותר בני 65 + מאשר בני 0-14. תהליך ההזדקנות הטבעית מוביל להיחלשות המערכת החיסונית ולירידה בתפקוד המוטורי. וכך, קרובי המשפחה צריכים להסתגל למצב בו מלהטטים בין השהיה במחיצת החולה לבין המחויבויות האישיות וכאן עולה השאלה בדבר העסקת מטפל/ת דרך חברות סיעוד.
אורח החיים המודרני מתאפיין אצל רבים בהתרחקות טבעית מבני משפחתם, עיסוקי היומיום אינם משאירים די זמן לתקשורת עם בני המשפחה המבוגרים, דבר אשר מותיר אותם בודדים. כל אחד מאתנו חווה בדידות, אך אין ספק שמדובר בחוויה שגוברת עם ההתבגרות ומתרחבת בקרב בני הגיל השלישי והרביעי. הם אינם פעילים מבחינה תעסוקתית, לא מקיימים סדר יום קבוע ובעקבות זאת אינם מנהלים אינטראקציות יומיומיות עם אנשים אחרים. בנוסף, רבים מהקשישים מתאלמנים ונותרים בבדידותם, הם מתמודדים עם אובדן של אנשים רבים ויקרים מקרב החוג החברתי, המשפחתי וממכרים בני דורם.
נהוג לכנות את השלב הזה בחיים בשם "גיל הזהב", והאפיונים של גיל הזהב אינם אופטימיים. כיום מושם דגש על הפרדה בין הגיל השלישי לגיל הרביעי. ההבחנות הללו באות מצד המומחים המקצועיים המבקשים להעניק טיפול ייחודי ומדויק לפי צרכי המבוגר. הגיל השלישי מתאפיין בחיים בריאים ועצמאיים עם בני זוג, הם מחוברים לרשתות החברתיות וקל להם, יחסית, לאמץ את השפה בעידן הטכנולוגי החדש. בני הגיל השלישי שמחים לפעילויות בחוץ ולהנאות החיים – מדובר על בני 60 ל- 75. לעומתם בני הגיל הרביעי, החל ב- 75 ומעלה חווים התדרדרות גופנית ותשישות, נוטים לחלות, להיות עייפים פיזית וזאת לא רק משום גילם אלא גם משום שגדלו בתקופה אחרת, מרקע אחר, סביבתי, תזונתי, מנטלי, חברתי והכל נראה להם היום זר, שונה ומנוכר. המצב הנפשי הזה מתווסף ליכולת פיזית ובריאותית ירודה והפער הולך וגדל עם מות בני הזוג.
אם כן, מקומו של המומחה המקצועי תופס תאוצה וחשיבות רבה למול המורכבות, שמצריכה שכבה זו באוכלוסייה, בבואנו להתייחס ולטפל. אנשי מקצוע הם אלה שיודעים אילו קריטריונים בריאותיים ונפשיים לקחת בחשבון על מנת להגיע להחלטה האופטימלית ביותר לגבי טיפול ותחזוקת הסביבה של המבוגר. אנשי המקצוע ערים לתמורות החלות בתחום, הם מעודכנים ויודעים לשים אצבע בדיוק על המקום הרגיש ביחס ובגישה למבוגרים בני הגיל השלישי והרביעי.
אם דובר על בדידות אזי ניתן להביא כדוגמא, את המגבלות הפיזיות השונות והמשתנות, המתפתחות בקרב נשים וגברים בני הגיל השלישי. מחקרים שנעשו בנושא מצאו כי נבדקים שתפשו עצמם כבודדים סבלו יותר מעייפות, ירידה באיכות השינה ובכאבים כרוניים. אין זאת אלא הבנה, מצד מומחים כי פתרון מצב הבדידות וסיוע חברתי ומוראלי עשוי להניב שיפור במצב הפיזי בד בבד עם העלאת תחושת החיוניות של המבוגר.
תפקידן של חברות הסיעוד להעניק ליווי ועזרה בקבלת החלטות באופן הנכון ביותר עבור הקשיש. בידיהן כלים מקצועיים להכוונה ולהתאמת מטפלים לכל אדם, בהתאם להכרות אישית ולחוות דעת רפואית. מרכזיותן של חברות הסיעוד בבחירת המטפלים הסיעודיים טמון בכך שבסופו של דבר הם הופכים לחלק מהמשפחה, לחברים קרובים אותם יש לבחור בקפידה.
אורית בנבנישתי מנכ"לית תגבור צלם מורג ביטן: "כמנהלת בחברה שתחום הסיעוד דומיננטי בפעילותה, אני נשאלת תדיר מה היתה מטרת המחוקק, על אילו מגמות בעולם אני יכולה להצביע וכיצד הכל מתחבר לתפקיד שרת הבדידות שמונתה באנגליה ולשיח בכנסת על בדידות בגיל השלישי והרביעי. בעבר בני משפחה נטו לגור בקרבה לבית הוריהם ואילו היום – העולם כפר גלובלי. התשובה במציאות טמונה: זקנת ההורים תופסת את רובנו באמצע החיים, עם ילדים בוגרים, עם מרוץ בקרירה והרבה עניינים מכלי זמן ואנרגיה. המטפלים אינם באים במקומינו! המטפלים באים לסייע לנו כדי שיותר משאבים יהיו פנויים לעניינינו האחרים."
אורית בנבנישתי מנכ"לית תגבור צלם מורג ביטן
