סקר גלובלי חדש של סייברארק: עלייה במודעות לאבטחת סייבר, אך ההרגלים הרעים נמשכים ? !

כ-82% מהארגונים מאמינים שתעשיית אבטחת המידע משתפרת במענה למתקפות סייבר, אך הישגים אלה מתקזזים, כיוון שארגונים אינם מצליחים לאכוף נהלי עבודה מומלצים בתחומים קריטיים

ממצאי סקר גלובלי חדש שערכה חברת סייברארק מעידים ש-82% מהארגונים מאמינים שתעשיית אבטחת המידע משתפרת בתגובתה להתקפות סייבר. עם זאת, הישגים אלו מתקזזים עקב התנהלות אבטחה לקויה בתחומים קריטיים, כגון: אבטחת חשבונות פריבילגיים, גישה של ספקי צד-שלישי למערכות הארגון, ופעילות בענן.

הסקר השנתי העשירי של סייברארק, CyberArk Global Advanced Threat Landscape Survey 2016, עמד השנה בסימן "אבטחת סייבר: עבר, הווה ועתיד". הסקר בחן האם ארגונים ברחבי העולם מפיקים לקחים מהתקפות סייבר מתוקשרות, ואיזו השפעה הייתה להן על סדרי העדיפויות בתחום האבטחה וקבלת ההחלטות העסקיות.

האם אבטחת הסייבר היא רק מס שפתיים? ההרגלים הרעים נמשכים, למרות העלייה במוּדעות

התקפות סייבר שהגיעו לכותרות הביאו לגידול משמעותי במודעות לנושא אבטחת הסייבר. אך למרות המודעות המוגברת, ארגונים אינם משכילים לאכוף את דרכי העבודה הנדרשות לצורך אבטחה. עובדה זו מסכלת למעשה את כל המאמצים שאותם ארגונים מבצעים בתחום אבטחת הסייבר.

79% מהמשיבים ציינו שהארגונים שלהם הפיקו לקחים מהתקפות הסייבר הגדולות, ונקטו צעדים נדרשים לשיפור האבטחה.

• 67% מאמינים כיום שהמנכ"ל / הדירקטוריון שלהם מובילים נכון את נושא אבטחת הסייבר (עלייה בהשוואה ל-57% ב-2015).

• הפעולות העיקריות שננקטו בעקבות המודעות הזו הן גידול ביישום פתרונות לאיתור קוד זדוני (25%), אבטחת נקודות קצה (24%) ואנליטיקה בתחום האבטחה (16%).

55% מהמשיבים ציינו כי פיתחו תהליכים לניהול חשבונות פריבילגיים.

• למרות זאת,40% מהארגונים עדיין שומרים סיסמאות לחשבונות פריבילגיים וסיסמאות admin במסמכי וורד או בגיליונות אקסל, ו-28% משתמשים בשרתים משותפים או בזיכרונות USB.

כמעט מחצית מהארגונים (49%) מעניקים לספקי צד-שלישי (כמו ספקים בשרשרת האספקה וחברות לניהול מערכות IT) גישה מרחוק לרשתות הפנימיות שלהם.

• למרות שרוב המשיבים מאבטחים ומנטרים גישה זו, במגזר הציבורי קיימת רמת הבקרה הנמוכה ביותר על הגישה של ספקי צד שלישי בהשוואה למגזרים אחרים: 21% במגזר הציבורי שאינם מאבטחים גישה כזו, ו-33% שאינם מנטרים פעילות זו.

צילום: יח"צ

לחשוב סייבר: מציאת האיזון בין פחד לשאננות

יותר ויותר ארגונים מאמצים דפוס חשיבה של "אחרי פריצה", המתמקד במוכנות להתמודד עם התקפות סייבר שכבר מתגלגלות ועם פעילות במקרה של פריצה. מוכנות זו מובילה לנקיטת צעדים חיוביים בתכנון של "אחרי פריצה". מנגד, עולה החשש ששאננות עלולה לפגוע ביכולתם של הארגונים להתגונן כנגד התקפות סייבר:

שלושה מכל ארבעה מקבלי החלטות בתחום ה-IT מאמינים כיום שביכולתם למנוע התקפות שיחדרו לרשת הפנימית שלהם – עלייה בהשוואה ל-44% ב-2015.

• למרות זאת, לדעת 36% מהמשיבים, תוקפי סייבר נמצאים ברשתות שלהם באותה עת, או שחדרו אליה במהלך 12 החודשים הקודמים. בקרב משיבים ישראלים הנתון הוא 46%.

• 46% אחוזים מאמינים שהארגון שלהם נפל קורבן למתקפות כופר במהלך השנתיים האחרונות. לעומתם, מבין המשיבים הישראלים, רק 28% חשבו כך.

82% מהמשיבים מאמינים שחל שיפור ביכולת ההתמודדות של ענף אבטחת המידע עם התקפות סייבר. ואילו, 17% מכלל הנשאלים מאמינים שתחום אבטחת המידע נמצא בפיגור מאחורי התוקפים. לנתון זה תורמים גם המשיבים הישראלים, ש-38% מהם סבורים שאבטחת המידע בפיגור אחרי התוקפים, יותר מפי 2 מהממוצע הגלובלי.

כמעט לכל הארגונים (95%) יש תוכנית חירום לתגובה במקרה של מתקפת סייבר.

• מוכנות זו נפגעת בגלל היעדר תקשורת ובדיקות – רק 45% מתקשרים מידע לכל צוות המחשוב ומבצעים בדיקות שוטפות.

68% מהארגונים ציינו שאובדן לקוחות הוא אחד החששות הגדולים ביותר שלהם בעקבות מתקפת סייבר.

• 60% מתוכם משתמשים בענן כדי לאחסן נתוני לקוחות.

• 57% המאחסנים מידע בענן אינם בטוחים לחלוטין בקשר ליכולת של ספק שירותי הענן להגן על המידע שלהם.

השלב בהתקפת סייבר, שהמשתתפים זיהו כקשה ביותר להתמודדות הוא השלב בו הקוד הזדוני מתקין את עצמו (41%), ולאחר מכן ההשתלטות על חשבונות פריבילגיים (25%)

איזה סיכונים צופן העתיד?

לאור התקפות סייבר הנמשכות כנגד מוסדות מבוססים כגון: ממשלות, שירותים חיוניים (כמו ספקי אנרגיה ומים) והמערכת הפיננסית, המשתתפים זיהו את סוגי מתקפות הסייבר או הטקטיקות שרלוונטים ביותר לארגונים שלהם. בנוסף, הם ציינו מה הוא לדעתם האיום הכללי החמור ביותר שיכול להתרחש בטווח המידי.

• המשיבים דירגו את הרשימה הבאה של סוגי ההתקפות או הטקטיקות הנחשבות למדאיגות ביותר עבור הארגונים שלהם במהלך 12 החודשים הקרובים:

התקפות מניעת שירות נרחבות (DDoS) (19%), התקפות התחזות phishing (14%), התקפות כופר (13%), ניצול חשבונות פריבילגיים (12%) וחדירת ההגנה ההיקפית של הארגון (12%). המשיבים הישראלים, בהבדל גדול מכל מדינה אחרת בסקר, מודאגים לגבי מתקפה על החשבונות הפריבילגיים של הארגון שלהם – 30% מהישראלים לעומת הממוצע הגלובלי של 12%.

• משתתפי הסקר רואים בהתקפות על מערכות פיננסיות, לרבות שיבוש פעילות שוקי ההון בעולם (58%) כאיום הכללי המסוכן ביותר, ולאחר מכן התקפות שיגרמו נזק משמעותי לאספקת החשמל (55%) וכאלו שיפגעו בשירותים אזרחיים כמו שירותי בריאות ובתי חולים (51%). לעומת זאת, המשתתפים הישראלים רואים במקום הראשון תרחיש של מתקפה על שירותי בריאות (68%) ובמקום השני על מערכות פיננסיות. הבדל נוסף בהקשר למשתתפים הישראלים, היה בתשובה לשאלה: איזה סוג מתקפה לדעתם, הציבור בארצם לא לוקח בחשבון. באופן בולט, רק 6% מהמשיבים הישראלים סבורים שהציבור בארץ לא לוקח בחשבון מתקפה משולבת סייבר ומתקפה פיסית מצד ארגון טרור, בעיקר בארועים גדולים. זאת לעומת ממוצע של 14% (מעל פי 2) בממוצע הגלובלי.

השפעה של פריצה על מידע של לקוחות ואחריות תאגידית

הסקר מצא תמונת מצב עולמית מגוונת בהיבט המוכנות להידוק פיקוח הרגולציה והשפעה של תוכניות אבטחת סייבר ואחריות תאגידית:

• בעוד ש-70% מהמשיבים ברחבי העולם מסכימים שהאיום מתביעות משפטיות וקנסות משפיע על דרג המנהלים/דירקטוריון שמעורב בקבלת ההחלטות בנושאי אבטחת מידע, הרי ש-22% מהמשיבים אינם משקללים קנסות רגולציה ועלויות משפטיות (%19) בעלות ההתקפה.

• המשיבים מכל העולם מודאגים במיוחד מאובדן נתוני לקוחות (68%) כתוצאה מהתקפת סייבר, ולאחר מכן מאובדן מידע פיננסי (52%), אמון הלקוחות (35%), מוניטין (33%) והיכולת לפעול (32%).

• 69% מהמשיבים ציינו שהעדיפות הגבוהה ביותר שלהם בעת פריצה למערכת שלהם או התקפת סייבר היא לעצור את הפריצה או להסיר את הקוד התוקף, ורק לאחר מכן איתור מקור החדירה (53%). הרבה פחות משיבים ציינו נושא של עדכון הדירקטוריון או המנכ"ל (26%), עדכון כלל צוות העובדים (25%) ועדכון לקוחות (18%).

"ממצאי הסקר השנה ממחישים שהמודעות המוגברת לנושא אבטחת הסייבר לא בהכרח באה לידי ביטוי ברמת אבטחה גבוהה בהתאם. ארגונים מחבלים בפעילות שלהם עצמם בכך שאינם מיישמים נהלי אבטחה מומלצים וידועים סביב נקודות תורפה פוטנציאליות הקשורות לחשבונות פריבילגיים, גישה לרשת הפנימית מצד ספקים חיצוניים ונתונים המאוחסנים בענן," אמר ג'ון וורול, סמנכ"ל השיווק של CyberArk. "הגבול בין מוכנות לשאננות דק מאוד. רוב התקפות הסייבר מכוונות לפגמים בנוהלי האבטחה. אסור לארגונים להתעלם מתמונת האבטחה הכוללת ולהתמקד אך ורק בהתגוננות כנגד האיום הספציפי התורן."

להורדת תקציר המנהלים ודוח CyberArk Global Advanced Threat Landscape Survey 2016 המלא, הכולל תרשימים וניתוחים נוספים, בקרו: http://www.cyberark.com/ThreatSurvey2016

אודות המחקר

חברת CyberArk הזמינה את ביצוע הסקר מחברת המחקר הבלתי-תלויה Vanson Bourne. הסקר הקיף אנשי מחשוב ומקבלי החלטות בתחום אבטחת המידע מכל העולם, לרבות מנהלים בכירים, דירקטורים ומנהלי מחלקות בארגונים. המשיבים מייצגים מגוון ארגונים במגזר הציבורי והפרטי בענפים כלכליים אנכיים רבים בארה"ב, באירופה (צרפת, גרמניה ובריטניה), בישראל ובאסיה-אוקיאניה (אוסטרליה, ניו זילנד וסינגפור).

אודות סייברארק

סייברארק תוכנה (NASDAQ: CYBR)היא חברת אבטחת מידע המתמחה בהגנה על ארגונים מפני איומי הסייבר המתקדמים ביותר – אלה המשתמשים לרעה בחשבונות פריבילגיים מתוך הרשת הארגונית כדי לתקוף את לב הארגון. החברה ממוקדת בהגנה פרואקטיבית כנגד איומי סייבר ובעצירת המתקפות בטרם הן עוצרות את העסק וגורמות נזק בלתי הפיך. בין לקוחותיה ארגונים מובילים ברחבי העולם, בהם יותר מ-45% מחברות ה- Fortune 100. בישראל החברה מאבטחת את רוב הארגונים הגדולים במשק וכן גופי תשתיות רבים.

כחברה גלובלית, סייברארק פעילה מהמטה ומרכז הפיתוח בישראל, מהמטה בניוטון, ארה"ב ומשרדים נוספים באירופה, אסיה פסיפיק ויפן.www.cyberark.com