סרט חדש – המתים של יפו – סרטו של רם לוי
בבתי הקולנוע ברחבי הארץ החל מתאריך 30/1/2020
תקציר
שלושה ילדים מגיעים לביתם של ריטה וג'ורג' הגרים ביפו. הילדים הוברחו מביתם בכפר נידח בגדה המערבית. אימם מתה ועל אביהם נגזר מאסר עולם. ג'ורג' מבוהל, הוא חושש שהסתרת שב"חים תהרוס את חייו. באותה עת, ג'רי, במאי בריטי, מצלם ביפו סרט שעלילתו מתרחשת בתקופת המנדט הבריטי בפלשתינה. זהו סיפורם של הוריו ששירתו ביפו בצבא הבריטי. שני האירועים קוטעים את חייהם של ג'ורג' וריטה, ומשנים את חייהם בסערה.
ביקורת על הסרט:
"סרט אנושי ופוליטי רב עוצמה"
שמוליק דובדבני ynet
"סיפור נוגע ללב"
נתנאל שלומוביץ, הארץ
יוצרים
בימוי: רם לוי
תסריט: גלעד עברון ז"ל, עלא חליחל
צילום: יורם מילוא
עריכה: נטע בראון
עיצוב הפקה: אהוד גוטרמן
מוזיקה מקורית: רן בגנו
עיצוב פס קול: מיכאל גורביץ'
הפקה: איתי תמיר, לילה סרטים
מפיקים שותפים: עמי ליבנה, טוני קופטי, יאיר רוטלוי, ליגד רוטלוי, ציפורה לוי, גבריאלה גוטמן, דן ברנע, רם לוי
משחק
ג'ורג': יוסף אבו ורדה
ריטה: רובא בלאל עספור
עו"ד רמזי: סלים דאו
ג'רי: ג'וני פיליפס
ורה: מאיה פלם
דוריס: מייסא דאו
השוטר לבל: אורי יניב
קצין המשטרה: אלון דהן
נהילה: חאולה חאג' דיבסי
טלאל: ג'יהאד באבאי
מאי: קורל זכאי
איברהים: בילאל באבאי
לצפייה בטריילר: לחץ כאן
https://youtu.be/BYgBhQGw-sk
הסרט נבחר לתחרות הרשמית של פסטיבל הקולנוע ירושלים 2019.
הסרט דובר ערבית, עברית ואנגלית, כתוביות לעברית ואנגלית.
97 דקות, ישראל 2019
הפצה בישראל לילה סרטים
בבתי הקולנוע ברחבי הארץ החל מתאריך 30/1/2020
אודות הבמאי רם לוי
במאי קולנוע וטלוויזיה, חתן פרס ישראל (תקשורת), זוכה PRIX ITALIA ופרסים אחרים. פרופ' נלווה אמריטוס, אוניברסיטת תל אביב, טיפח דורות של יוצרי קולנוע גם בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, באוניברסיטת חיפה ובבתי ספר אחרים לקולנוע ולטלוויזיה, בארץ ובעולם.
נולד בתל אביב בשנת 1940, למד בתיכון עירוני א', שירת בנח"ל המוצנח, למד כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית, עבד בקול ישראל ומשם פנה ללימודי קולנוע בלונדון. היה מעמודי התווך של מחלקות הדרמה והתעודה של הטלוויזיה הישראלית בימי ערוץ 1 של רשות השידור, ביים וכתב כ- 70 סרטי עלילה סרטים תיעודיים וכתבות עבור הטלוויזיה הישראלית וערוצים אחרים בארץ ובחו"ל.
הסרט הראשון שבו היה מעורב כיוצר היה "אני אחמד" בשנת 1966 בין סרטיו הידועים, נמנים – "חירבת חיזעה", "לחם" (בכיכובו של רמי דנון שנפטר לפני חודשים אחדים) "מר מאני", "מיתרסים", "רק לא לחשוב 2 פעמים", "הכלה וצייד הפרפרים", "מי ורדים מפורט סעיד", "סגר", "הסרט שלא היה", "אינדיאני בשמש", "גירושים מאוחרים", "סכנין חיי", "מותר לי לחבק אותך?", " דיבוקים", "כתר בראש" "ואם נניח לרגע שיש אלוהים".
צילום: באדיבות לילה סרטים
הרהוריו של רם לוי במאי הסרט "המתים של יפו" לקראת יציאת הסרט לאקרנים:
"13 במאי 1948.
אנחנו משחקים ברחובות החול יהודה הלוי, הנביאים והשופטים – שמועה חותכת את האויר "בשדרות ח"ן, למעלה! מהר, תפסידו!"
אני רץ. עוד מעט ימלאו לי שמונה. לא מפסיד שום דבר שקורה. אני רץ. כולנו רצים.
מול בית מספר 1 בשדרות ח"ן בתל אביב עומדים כמה עשרות סקרנים. אני מתנשף ומצטרף. מפתח הבית יוצאים כמה אנשים. לבושים אחרת. מה עושים כאן ערבים?
הם נכנסים למכונית ונוסעים. מישהו אומר שהם נכנעו. מישהו אחר, אולי אבא שלי, מסביר לי אחר כך, שאלה היו ערבים חשובים מיפו, שחתמו על כתב הכניעה של העיר.
שנים רבות אחר כך למדתי שבתום הקרבות, מתוך 70,000 תושביה הערבים – נשארו ביפו 3000 תושבים.
שמחתי. בטח ששמחתי. הייתי בטוח שזה סוף המלחמה. רציתי כל כך שהמלחמה תיגמר בשביל הורי, שנמלטו לפלשתינה בעור שיניהם, בעיצומה של מלחמה אחרת.
72 שנים אחר כך, אני עם ילדים ביפו. אני מביים סרט שמתרחש בימים אלה.
שלושה ילדים ערבים מוברחים מהגדה ליפו. אימם מתה. אביהם בכלא.
אני חוזר לרגע להיות ילד. לחשוב ולהרגיש כמו הילד שהייתי.
ועוד הרהור – שום דבר לא נגמר. המלחמה עדיין מציצה בנו מעבר לפינה.
וזה איננו סרט ילדים.
אני מתבונן בזוג המבוגרים שמקבל אותם ביפו – ג'ורג' וריטה אשתו.
אני מקשיב לדברים שהם אומרים ולדברים שאינם אומרים.
אני לומד דבר או שניים מן השחקן המגלם את דמותו של ג'רי, במאי בריטי
שדוחף את ראשו לביצה שלנו.
וגם – חסר כל כך גלעד עברון, שכתב את התסריט ונפטר לפני צילומי הסרט.
ואולי עיקר הסרט הוא חיפוש אחר שרידי אנושיות, בג'ונגל הפראי וחסר הרחמים, של המקום שבו אנחנו חיים".
רם לוי
אודות התסריטאי גלעד עברון ז"ל
נולד בשנת 1955, בנו של העיתונאי והמבקר בועז עברון, גדל ברמת גן. בשנת 1985 היה שותף לכתיבת הדרמה "לחם" יחד עם הבמאי רם לוי ועם מאיר דורון, הדרמה זכתה בפרס איטליה לדרמה הטובה ביותר על הורים ובנים. רמי דנון ששיחק ב"לחם" גם ביים את המחזה "גשם" שעברון כתב.
כתב יחד עם רם לוי את העיבוד לספרו של א"ב יהושע "מר מאני" לסדרה ששודרה בערוץ הראשון בשנת 1996. כתב יחד עם עמוס גיתאי את התסריט לסרט "זכרון דברים" על פי ספרו על יעקב שבתאי, הסרט השתתף בפסטיבל ונציה וזכה בציון לשבח בפסטיבל ירושלים. כתב מחזות לקאמרי ולתיאטראות נוספים בארץ ובחו"ל.
בשנת 1993 זכה בפרס אקו"ם להצגה הטובה ביותר על "יהוא" שעלתה בבימויו של חנן שניר עם יגאל נאור בתפקיד הראשי. בשנת 1997 זכה בפרס ראש הממשלה למחזאות, וב- 2011 זכה בפרס ע"ש ניסים אלוני על המחזה "יוליסס על בקבוקים".
המחזה "הר לא זז" שכתב עבור "הבימה" ועלה בבימויו של חנן שניר בשנת 1996, זכה לגרסה מחודשת בבית ליסין בבימויו של עירד רובינשטיין בשנת 2016. עברון פרסם אוסף סיפורים קצרים בשם "מראה מקום". היה נשוי לד"ר נורית כהן עברון, מרצה לחינוך לאמנות. יחד גרו ביפו. נפטר בשנת 2016 בגיל 61 מהתקף לב. הסרט מוקדש לזכרו.
אודות השחקנים
יוסף אבו ורדה (ג'ורג')
נולד בשנת 1953 בכפר ג'יש שבצפון למשפחה נוצרית מארונית. למד בפנימייה בכפר יסיף שם הכיר את סלים דאו. למד משחק אצל הבמאית נולה צ'לטון ואחרי כן גם בבית צבי. בשנת 1975 החל לשחק במחזות בתיאטרון באר שבע, משם עבר לתיאטרון העירוני חיפה וגם להופיע ב"הבימה".
שיחק בסרטים רבים, ביניהם: "מגש הכסף" של ג'אד נאמן, בסדרה "מישל עזרא ספרא ובניו" וגם בסרטו של ניסים דיין "גשר צר מאוד", בסרטו של ערן ריקליס "גמר גביע", "קדוש" של עמוס גיתאי בתור הרב שמעון, "חצוצרה בוואדי" של סלבה ולינה צ'פלין, "שנת האפס" של יוסף פיצ'חזדה, הסדרה "הבורר" של רשף לוי וגם בסרטו "איים אבודים", רביעיית רן בבימויים של יריב הורוביץ ושל שלומי אלקבץ. בסדרת הנוער "חצויה" גילם את מפכ"ל המשטרה, שיחק בסדרה "תמרות עשן" ולאחרונה שיחק בסרט "אוויר קדוש" של שאדי סרור.
סלים דאו (עו"ד רמזי)
נולד בשנת 1951 בכפר בענה שבצפון למשפחה נוצרית. למד בבית הספר "בכה אחת" עם יוסף אבו ורדה. למד משחק בבית צבי, וזכה למלגה ללימודי המשך בבית הספר של ז'אק לקוק בצרפת. שיחק בהצגות רבות בתיאטרון חיפה והשתף בתוכניות בטלוויזיה הישראלית. שימש כמנהלו של תיאטרון בית הגפן בחיפה וגם כמנהל של תיאטרון אל מידאן.
בשנת 1986 גילם את דמות האיקונית של חייל מצרי שבוי בסרטו של רפי בוקאי "אוונטי פופולו". שיחק בעוד סרטים רבים ובתוכניות טלוויזיה, ביניהם: "אלף נשותיו של של נפתלי סימן טוב" של מיכל בת אדם, "המחצבה" של רוני ניניו, "גמר גביע" של ערן ריקליס לצד יוסף אבו ורדה, הקומדיה "מקס ומוריס", הסדרה "תמונות יפואיות" בבימויים של אריק לובצקי ומתי הררי, "מסעות ג'יימס הקדוש" של רענן אלכסנדרוביץ', תפקידו המפורסם ביותר בקרב הציבור הרחב הוא אבו אמג'ד בסדרה "עבודה ערבית" של סייד קשוע, שיחק בסדרות "חטופים" ו"פאודה", בסרט "הלהקה האחרונה מלבנון" של איציק קריחלי, ולאחרונה בסרט "תל אביב על האש" של סאמח זועבי.
רובא בלאל עספור (ריטה)
נולדה בשנת 1979 בנצרת למשפחה מוסלמית. זוכת פרס אופיר לשחקנית המשנה הטוב ביותר לשנת 2016 על הופעתה בסרט "סופת חול" של עילית זקצר. שיחקה בעוד סרטים רבים ובסדרות טלוויזיה, ביניהם: "עטאש" של תאופיק אבו וואיל, בסרט "מחילות" של אודי אלוני, "הבועה" של איתן פוקס, בסרטו של הבמאי ג'וליאן שנבל "מיראל", בסרטה של טובה אשר "נדיה שם זמני", ואת אשתו של בן דמותו של סייד קשוע בסדרה "התסריטאי".
לאחרונה הופיעה גם בתפקיד האם בסדרה "הנערים" של חגי לוי, תאופיק אבו וואיל ויוסף סידר. הנחתה את הפרויקט "אפשר גם אחרת" של שיתוף פעולה בין תלמידי התיכון ע"ש יוסף חאג' יחיא מטייבה ותיכון ליידי דייויס בתל אביב.
אלון דהן (קצין המשטרה סוסקוביץ')
יליד 1972, למד משחק בבית צבי. שיחק בעשרות הצגות תיאטרון בהבימה, בית ליסין והקאמרי. הופיע בסדרה "שמש" בערוץ 2, בסרט "קשר עיר" של יהונתן סגל, סדרת הנוער "הפיג'מות", "סימה וקנין מכשפה" של דרור שאול, "הכלה הסורית" ו"שליחותו של הממונה למשאבי אנוש" של ערן ריקלין, "סיפור גדול" של שרון מימון וארז תדמור, בכמה מפרקי "סברי מרנן", בסרטו של מני יעיש "אבינו" ועוד. חי ברמת גן עם משפחתו, פעיל בארגון "קשר" למען משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים.
אורי יניב (השוטר לבל)
יליד 1982, גדל בירושלים, למד בתיכון שליד האוניברסיטה. הוא צאצא של רבי יעקב רבינוביץ' המכונה היהודי הקדוש. שיחק כנער בתיאטרון הנוער הירושלמי יחד עם נטע שפיגלמן. שירת בצבא כלוחם קרבי ואף השתתף במצבע חומת מגן.
עם שחרורו למד משחק בניסן נתיב וזכה בפרס השחקן המבטיח לשנת 2006. עוד בתקופת לימודיו הצטרף לתיאטרון גשר ושיחק בהצגות רבות. הוא חבר ועד המנהל של שח"ם ויו"ר ועד שחקני גשר. במקביל סיים תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה הפתוחה. לאחרונה נראה בסדרת הטלוויזיה "עיר מקלט".
אודות איתי תמיר – המפיק הראשי
מייסד חברת לילה סרטים, המפיק הראשי של האופה מברלין יחד עם אופיר ראול גרייצר, שזכה להצלחה רבה, זכה בשבעה פרסי אופיר כולל פרס הסרט הטוב ביותר והגיע להכנסות של קרוב למיליון דולר בארצות הברית.
בימים אלה מושלם הקאסט לסרטו הבא של גרייצר שמופק גם על ידי לילה סרטים. תמיר עבד בעבר עם מרק רוזנבאום בחברת טרנספקס. יחד הם הפיקו סרטים כמו התגנבות יחידים של דובר קוסאשווילי עם עוז זהבי ומיכאל אלוני על פי ספרו של יהושע קנז, אור של קרן ידעיה ושרי עזוז זוכה מצלמת הזהב בפסטיבל קאן בכיכובן של רונית אלקבץ ודאנה איבגי, ולקחת לך אישה של רונית אלקבץ, בנא של ניב קליינר ועוד…
בתחילת שנת 2010 הקים תמיר את חברת לילה סרטים בה הוא ממשיך את הקו של קולנוע איכותי ונועז וקידום במאיות ובמאים צעירים. בין הסרטים שהופקו בלילה סרטים: השוטר, בבימויו של נדב לפיד, לא בתל אביב, בבימויו של נוני גפן, שרקייה, בבימויו של עמי ליבנה, אליס, בבימויה של דנה גולדברג, עראבני, בבימויו של עדי עדואן, מעל הגבעה, בבימויו של רפאל נאדג'רי, וכן, שפה אחת ודברים אחדים, בשורות, ופואטיקה של מוח בבימויה של נורית אביב (תיעודיים), בן זקן בבימויה של אפרת כורם בכיכובו של אלירז שדה, התעוררות בבימויו של גיא מאירסון, הכל שבור ורוקד בבימויו של נוני גפן, מוצא לים בבימויו של דניאל מן זוכה פרס סרט הביכורים בפסטיבל חיפה 2017. פרה אדומה שזכה בפסטיבל ירושלים 2018 בשלושה פרסים: פרס הסרט הטוב, פרס סרט הביכורים ופרס השחקנית הטובה ביותר לאביגיל קובארי. כמו כן, לאחרונה יצא לבתי הקולנוע סרטו של רומן שומונוב כאן ועכשיו שזכה בפרס אופיר למוזיקה המקורית.
