דניאל ג'ורג'י, מנהל דסק ניירות ערך ישראליים בבנק מרכנתיל – צילום יח"צ מרכנתיל
האינפלציה מכה ללא רחם בשווקים ותחזית הצמיחה נחתכת חדות.
באדיבות: דניאל ג'ורג'י, מנהל דסק ניירות ערך ישראליים בבנק מרכנתיל.
לאחרונה פורסם שהבנק העולמי הוריד את תחזית הצמיחה הגלובלית לשנת 2022 מ-4.1% ל – 2.9% וזאת לאחר צמיחה של 5.7% בשנת 2021. הצפי לעתיד, גם אינו מבשר טובות, עם תחזית צמיחה של 3% בשנת 2023 ו – 2024.
בנוסף, הבנק העולמי הוריד את תחזית הצמיחה של ארה"ב ל – 2.5% לעומת התחזית הקודמת שצפתה צמיחה של הכלכלה הגדולה בעולם לכדי 4.2% בשנת 2022.
אף סין הכלכלה השנייה בגודלה בעולם שהולכת ומצמצת פערים מול ארה"ב, אינה חומקת מהמשבר הגלובלי. הצפי שלה לצמיחה עומד על 4.3% לעומת צמיחה של 8.1% בשנת 2021.
הצמיחה בשווקים המתעוררים ובכלכלות המתפתחות צפויה להיחתך כמעט בחצי בשנה הנוכחית לעומת שנת 2021 עם נתונים של 3.4% לעומת 6.6% בהתאמה.
יום למחרת הפרסום של הבנק העולמי פרסם הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי OECD את תחזיות הצמיחה שלו שהצביעו על צמיחה של 3% בכלכלה הגלובלית לעומת 4.5% בתחזית הקודמת וצפי לצמיחה של 2.75% בשנת 2023. ישראל שמוזכרת בפרסום צפויה לצמוח בשנת 2022 ב -4.8% לעומת צפי של 4.9% בתחזית הקודמת – ירידה מינורית שעליה היו מוכנות לחתום בעיניים עצומות רוב מדינות המערב.
הבנק העולמי וארגון ה OECD שמו דגש על השפעתה הרעה של פלישת רוסיה לאוקראינה שהינה מהגורמים העיקריים להאטה של הכלכלה העולמית. המלחמה בין 2 מיצואניות הסחורות מהגדולות בעולם גרמה לזינוק במחירי האנרגיה והמזון, אשר האיצו, בין היתר, את האינפלציה הגבוהה וגרמו לפגיעה משמעותית בצמיחה.
סיבות נוספות להתפרצות האינפלציונית בעולם, ניתן לייחס לעודף ביקושים שבא בעקבות המגבלות והסגרים שהוטלו בעקבות מגפת הקורונה, לצד מחסור בהיצע של חומרי גלם שנובע בעיקר משיבושים מהותיים בשרשראות האספקה בעיקר מסין. מדינה שחווה סגרים ללא הרף, כשהשלטונות נלחמים בעקשנות ובקשיחות במטרה למגר את נגיף הקורונה שמסרב להיכנע.
נתוני האינפלציה שפורסמו לאחרונה בארה"ב הציגו זינוק חד ומדאיג של 8.6% בחישוב שנתי. מספר לא נתפס שמדיר שינה מעיני יו"ר הבנק הפדרלי ג'רום פאואל שזכה לקריאה לראשונה מצד נשיא ארה"ב המכהן לרסן את האינפלציה. העלאת הריבית ע"י הפד ביכולתה למתן את הביקושים בארה"ב ובכך למתן את שיעורי האינפלציה, אך עלולה להעיב על הפירמות שיצרכו אשראי בריבית גבוה יותר ויתמודדו עם צרכנים שיתעדפו חסכון על פני צריכת מוצרים.
בגזרת מחירי האנרגיה והסחורות יש בכוחו של נשיא ארה"ב בעצמו לפעול: נראה שלג'ו ביידן אין השפעה על קביעת מדיניות הטלת הסגרים בסין, אולם נראה שיש ביכולתו לשכנע את הסעודים בביקורו המתוכנן בחודש הבא בריאד, להגביר את אספקת הנפט. יש בצעד זה כדי למתן את מחירי האנרגיה המאמירים. גם בגזרת המלחמה המתמשכת בין אוקראינה לרוסיה, ביכולתו לנסות להגיע להסדרה בין 2 מספקיות הסחורה מהגדולות בעולם, שנראה שקצה נפשם כשההכרעה לא נראית באופק. צעד זה יכול להוריד את מחירי האנרגיה והסחורות.
דניאל ג'ורג'י, מנהל דסק ניירות ערך ישראליים בבנק מרכנתיל – צילום יח"צ מרכנתיל
שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בארה"ב, לצד ההפנמה שתהליך העלאת הריבית עלול להיות ארוך וחד מהצפי, הביאו גל נוסף של ירידות בשווקים כשמדד הנאסד"ק מצביע על ירידה חדה במיוחד של מעל ל – 30% מתחילת השנה.
אירופה שרגישה מאוד למחירי האנרגיה הנוסקים, חווה עליה באינפלציה ובגרמניה נקבע שיא של 50 שנה כשמדד המחירים זינק ל – 7.9%. הירידות במדדים המובילים לא איחרו להגיע כשמדד הדאקס מצביע על ירידה של כ – 17% מתחילת השנה. הבנק המרכזי של אירופה צפוי להעלות את שיעור הריבית בפעם הראשונה לאחר יותר מעשור.
תחזית הצמיחה המחמיאה כפי שהובאה להלן של 4.8% בכלכלת ישראל וצפי לאינפלציה של 4% (הנמוך משמעותית ממדינות מערביות אחרות), וכן עודף תקציבי מתחילת השנה, גרעון שירד לאפס בחישוב שנתי ונתוני אבטלה נמוכים במיוחד, כל אלה ממקמים את הכלכלה הישראלית, על אף חוסר היציבות הפוליטית, בנקודת פתיחה הרבה יותר מעודדת ביחס למדינות המערב.
הודעה חשובה:
אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. האמור בסקירה זו משקף את דעותיהם והערכותיהם של עורכי הסקירה למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. הניתוח במסמך זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם ו/או היה נגיש לכלל הציבור ומידע אחר, סקירה זו אינה מהווה אסמכתא ו/או אישור כלשהם למהימנות ולנכונות המידע. האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
