קריסת חומות הסודיות הבנקאית !
החלפת מידע פיננסי בין רשויות המס בישראל למדינות זרות.
באדיבות: עו"ד גלעד ברון, ממשרד ברון ושות'
בראיון שמסר לאחרונה ערן יעקב, מנהל רשות המיסים, טען מנהל רשות המיסים שהרשות פועלת לפרק לחלוטין את חומת ההסתרה של ההון הלא מדווח בחו"ל וזאת לאחר שבדצמבר 2018, הסתיימה תקופת נוהל ה"גילוי מרצון" האנונימי, נוהל במסגרתו במשך מספר שנים הוסדר הון לא מדווח של מעל 30 מיליארד ₪.
היערכות זו של רשות המיסים מקורה בעיקר בהמשך יישום ההסכמים והאמנות השונות עם עשרות מדינות בעולם, כולל אירופה וארה"ב, שמאפשרים קבלת מידע על ישראלים שמחזיקים ו/או החזיקו חשבונות בנק בחו"ל כולל ניפוי ומיון המידע האמור.
במסגרת מאמר זה, נסקור את ההסכמים והאמנות שמאפשרות שקיפות זו וחילופי מידע אלה וזאת בעזרתו של עו"ד גלעד ברון, ממשרד ברון ושות' – המתמחה בתחומי המס האזרחיים והפליליים כאחד.
כחלק ממלחמתה של מדינת ישראל בהון ה"שחור" המגיע ממדינות זרות או עובר אליהן, התקינה כנסת ישראל תקנות, חתמה על הסכמים ואמנה בינלאומיים. במסגרת מאמר זה, נסקור את האמור.
עוד גלעד ברון – צלמת תמר מצפי.
-
ארה"ב – ישראל
חוק ה-FATCA (Account Tax Compliance Act Foreign) הוא חוק התאמת המיסוי הזר בארה"ב. את החוק קידם שר האוצר האמריקאי דאז טים גייטנר כחלק מהמלחמה הגלובלית בהון השחור. החוק מחייב מוסדות פיננסים המעוניינים לבצע עסקאות מול מוסדות או גופים פרטיים בארה"ב לדווח על כל תנועה כספית משמעותית של בעלי אזרחות אמריקאית ולהעביר לרשויות בארה"ב את כל האינפורמציה על החשבון. מטרת החוק, להעמיק את גביית המס של ממשלת ארה"ב מאזרחיה, בין שהם חיים מחוץ לארה"ב ובין שרק מחזיקים חשבונות בנק במדינות אחרות.
אזרחים אמריקאים עשירים השתמשו, בין היתר, בבנקים בישראל כמקלט מס, עד היום אזרחים אלו לא דיווחו לרשויות בארה"ב על כל הכספים המוחזקים בישראל, וזאת על מנת להימנע מתשלום מס.
במסגרת החוק ה-FATCA חתמו ממשלות ישראל וארה"ב על הסכם שיתוף מידע, המסדיר את נושאי המס של אזרחים בשתי המדינות. במסגרת ההסכם יימסר מידע הדדי שיכלול פרטים אודות חשבונות בנק ונכסים של אזרחי ארה"ב בישראל ולהיפך.
על מנת לעמוד בהסכם שיתוף המידע שמדינת ישראל נטלה על עצמה כאמור לעיל, ביום 12.7.2016 נכנס לתוקף תיקון 227 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה"), אשר נועד להסדיר את העברת המידע ושיתוף הפעולה בין רשות המיסים בישראל לרשות המיסים בארה"ב (להלן : "תיקון 227").
במסגרת תיקון 227, נוסף לפקודה סעיף 135ג הקובע, כי מוסד פיננסי ישראלי ידרוש מבעל חשבון או ממי שמבקש להיות בעל חשבון, למסור לו מידע הדרוש לשם בירור זהותו ומקום מגוריו לצורכי מס.
בנוסף, על כל אזרח המחזיק בגרין קארד, תושב אמריקאי, תאגיד אמריקאי ותאגיד זר בבעלות אמריקאים, לבדוק הצורך בדיווח על רווחים ונכסים בבנקים ישראליים ולעמוד על חשיפות מס אפשריות.
-
OECD – ישראל
במסגרת ארגון ה-OECD (ארגון כלכלי בין לאומי, הכולל יותר מ-60 מדינות ובניהן גם מדינת ישראל) נחתמה בין היתר הצהרה (Declaration on Automatic Exchange of Information in Tax Matters), אשר נועדה לחייב את המדינות להעביר באופן אוטומטי מידע הקשור למס הכנסה והלבנת הון, למדינות האחרות החתומות על ההצהרה.
פרט למדינות החברות בארגון, תמכו (וחתמו על ההצהרה) ביוזמה זו של ה- OECD מדינות נוספות הכוללות את: ארגנטינה, ברזיל, סין, קולומביה, קוסטה ריקה, הודו, אינדונזיה, לטביה, ליטא, מלזיה, ערביה הסעודית, סינגפור ודרום אפריקה.
הצהרה הנ"ל, סוללת למעשה את הדרך אל קריסת ה"חומות" אשר אפשרו לבנקים והמוסדות הפיננסיים לשמור בקנאות יתרה על הפרטיות והסודיות של לקוחותיהם, בכך שאותן מדינות יחויבו ליישם בתחומי מדינתם סטנדרט גלובלי ואחיד של העברת מידע פיננסי באופן אוטומטי, הקשור ללקוחות הבנקים והמוסדות הפיננסים המצויים בתחומי מדינתם.
למעשה הסטנדרט, יקנה לכל המדינות החברות בארגון סמכויות משפטיות להשיג את כל המידע הפיננסי מהמוסדות הפיננסיים המצויים במחוזות אחרים ולהיפך, הכל בכדי לנסות ולהביא למיגור ההתחמקויות מתשלום מס והלבנת הון מצד אזרחי המדינות הנ"ל, תוך פגיעה עמוקה בזכויות יסוד המוקנות לפרט, ובכלל זה זכות לסודיות ופרטיות, תוך הבנה והגעה למסקנה כי חתימה על אמנה שכזו, נחוצה והכרחית לשיקום הכלכלה ועידוד הצמיחה הכלל עולמית.
בחודש מאי 2014, חתמה מדינת ישראל על הסכם CRS – Common Reporting Standard (להלן: "הסכם CRS"),[1] לפיו על הגופים הפיננסים המחויבים להסכם תחול חובת שיתוף והעברת מידע, בהתאם לתנאי ההסכם הקובעים מהו המידע שיועבר ומהו המועד שבו יועבר.
הסכם CRS משמעו "תקן הדיווח האחיד". התקן פותח על ידי ה-OECD ונועד לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים, לצורך קיום חילופי מידע בין מדינות שונות, למטרות אכיפת מס. על פי התקן, המידע ייאסף באמצעות מוסדות פיננסיים, ויועבר לרשות המוסמכת במדינה (בדרך כלל רשות המס), לצורך העברתו למדינות של בעלי החשבונות, באופן אוטומטי, ועל בסיס שנתי.
המידע המועבר לפי הסכם ה-CRS כולל את שם בעל החשבון, כתובתו, תאריך ומקום הלידה שלו, מס' ת.ז, מס' החשבון, פרטי בעלי החשבון, יתרות סוף שנה, והכנסות פיננסיות שהתקבלו בחשבון כגון ריבית דיווידנדים, מכירה, פיקדונות לרבות ריביות או פדיון של נכסים פיננסים או הכנסות אחרות שנוצרו ביחס לנכסים המוחזקים בחשבון, כאשר הן שולמו לחשבון.
הלכה למעשה, המוסדות הפיננסים בישראל נדרשים למסור לרשות המיסים את המידע נכון ליום 31.12.2017 עד ליום 23.6.2019, ומידע זה יועבר למדינות הרלוונטיות. ישראל כבר קיבלה מידע ממדינות אחדות ואחרות ימסרו לה מידע נוסף עד סוף שנת 2019; החל משנת 2020, תקבל רשות המיסים בישראל דיווח שוטף שנתי לגבי השנה החולפת עד ה-9 בספטמבר בכל שנה.
זאת ועוד, על מנת למנוע תכנונים שמטרתם למנוע זיהוי והעברת מידע, תוכנן ברשות המיסים התקן שינפה את המידע המתקבל, באמצעות הגדרה רחבה של המושגים "מוסד פיננסי" ו"חשבון פיננסי", ביצוע הליך בדיקה מקיף ואחיד לזיהוי חשבונות פיננסים של תושבים זרים, והעברת מידע פיננסי מקיף אודות חשבונות אשר זוהו כחשבונות של תושבים זרים.[2]
בהמשך לכך, ביום 15.4.2019, פרסמה רשות המיסים את רשימת המדינות החתומות על הסכם ה-CRS, ולהן תעביר ישראל מידע בהתאם להסכם.
יצוין, כי הסכם ה-CRS נשען ברובו על המודל האמריקאי -FATCA , אשר נחקק בקונגרס האמריקאי בשנת 2010, ואשר גם עליו חתמה מדינת ישראל בחודש ספטמבר 2016.[3] המודל דוגל בשיתוף מידע בין רשויות מס, ובהתאם החל מחודש ספטמבר 2016, קיבלה ישראל מרשויות המס האמריקאיות מידע אודות עשרות אלפי חשבונות של תושבי ישראל המנוהלים בארה"ב, והעבירה לארה"ב מידע על חשבונות על חשבונות של תושבי ארה"ב בישראל.
בנוסף, ביום 24.11.2015, חתמה מדינת ישראל על אמנה מולטילטרלית לסיוע מנהלי הדדי לענייני מס. האמנה אושררה על ידי מדינת ישראל ביום 31.8.2016, ולפיה, בין המדינות החתומות על האמנה תינתן עזרה בענייני מס, לרבות החלפת מידע, ביצוע ביקורות מס בחו"ל, וסיוע בגביית מס.
על מנת שמדינת ישראל תעמוד בהתחייבויות הבינלאומיות שנטלה על עצמה כאמור לעיל, ביום 1.1.2016 נכנס לתוקף תיקון 207 לפקודת מס הכנסה הנועד להסדיר את העברת המידע ושיתוף פעולה בין רשות המיסים בישראל לרשויות המיסים במדינות אחרות (להלן : "תיקון 207").
התיקון ערך שינוי מהותי, הקובע, כי מעבר לתפקידו של הסכם ה-CRS למניעת כפל מיסים, הסכם ה-CRS ישמש כהסכם דו צדדי בין ישראל למדינה זרה אחרת או לטריטוריה המהווה מקלט מס, או אפילו ישמש כהסכם רב צדדי אשר שותפות לו יותר משתי מדינות.
במסגרת תיקון 207, הותקנו תקנות חדשות (214א-214ד לפקודת מס הכנסה), לפיהן תוכל רשות המיסים להעביר מידע ביוזמתה או לבקשת רשות מס זרה, בכפוף למס' הוראות מהותיות:
-
העברת מידע ביוזמת רשות המיסים בישראל תתבצע כאשר המידע דרוש למדינה הזרה לצורך אכיפת חוקי המס שלה.
-
העברת מידע לבקשת רשות מס של מדינה זרה תתבצע כאשר המידע דרוש למדינה הזרה לצורך אכיפת דיני המס שלה.
-
המידע המועבר הוא מידע שרשות המיסים בישראל הייתה רשאית לעשות בו שימוש לצורך אכיפת דיני המס במדינת ישראל.
-
המדינה המקבלת את המידע מחויבת בשמירה על סודיות המידע ואבטחתו.
-
העברת המידע מותנית בכך שהרשות המקבלת את המידע תעשה שימוש במידע שתקבל רק לצורך אכיפת דיני מס, ולא תעביר את המידע לגורם אחר.
-
לא יועבר מידע שמסירתו עלולה לפגוע בביטחון מדינת ישראל, בשלום הציבור או בביטחונו, בחקירה תלויה ועומדת או בתקנת הציבור.
-
העברת המידע תתבצע בהתאם לתנאי הדדיות – לא יועבר מידע לרשות מס זרה שנמנעת ללא צדק סביר מלהעביר מידע לישראל.[4]
בהמשך לכך, ביום 6.2.2019 אישרה ועדת הכספים של כנסת ישראל את תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט – 2019 (להלן: "התקנות"), הנגזרות גם כן מהסכם ה.CRS –
התקנות נועדו לחול על תושבים במדינות זרות בלבד המחזיקים חשבונות בישראל או מורשי חתימה בהם, ועל תושבי ישראל המחזיקים חשבונות בחו"ל. יחד עם זאת, התקנות מגדירות "חשבון מוחרג" אשר לא יראוהו כחשבון פיננסי "בר דיווח" – בין היתר, כאשר החשבון רדום והיתרה בו אינה עולה על 5,000 דולר, החשבון הוא קרן השתלמות מותנה, החשבון הוא חסכון ארוך טווח לילד לפי תקנות הביטוח הלאומי, החשבון נפתח על ידי נציגות בית משותף או ועד עובדים, החשבון הוא חשבון של עיזבון וכד'.
על פי התקנות, די בקיום חשבונות של תושבים זרים או בהם תושבים זרים מורשי חתימה, על מנת שהדיווחים יתבצעו באופן אוטומטי, וללא בקשה.
בנוסף לכך, עוד נקבע בישיבת וועדת הכספים של הכנסת, כי כאשר מדובר בהעברת מידע בהתאם לבקשה של רשות מס של מדינה זרה, לצורך אכיפת דיני המס של אותה מדינה על תושב ישראל, על רשות המיסים להודיע לאותו תושב ישראל לפחות כ-14 ימים לפני העברת המידע, אלא אם כן רשות המס של מדינה זרה ביקשה שלא.
במקביל להליכי החקיקה והאמנות – חוק איסור הלבנת הון והתקנות מתוקפו אף הם מרשתים את שקיפות וזרימת האינפורמציה הכלכלית במשק.
-
חוק איסור הלבנת הון, תש"ס 2000(להלן: "החוק")
-
עבירות המס כעבירות מקור בחוק לאיסור הלבנת הון
במסגרת חוק איסור הלבנת הון נקבעה חובת דווח לגופים פיננסים שונים (תאגידים בנקאיים, חברות לנאמנות, חברות כרטיסי אשראי, מנהלי תיקים, מבטחים וסוכני ביטוח, חברי בורסה, קופות גמל, נותני שרותי מטבע ובנק הדואר) לגבי פעולות שונות שבוצעו על ידי לקוחותיהם.
במסגרת תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון (להלן: "תיקון 14"), אשר נכנס לתוקף ביום 7.10.2016 ומאפשר העברת מידע ישירה בין רשות המיסים לרשות לאיסור הלבנת הון, נוספו עבירות מס נוספות לרשימת עבירת המקור לעניין החוק.
עבירות המס הנ"ל אשר התווספו לחוק כוללות, בעיקרן, עבירות שנעשו במטרה להשתמט מתשלום מס לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו -1975( להלן: "חוק מע"מ"), לפי פקודת מס הכנסה ולפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג -1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין").
תיקון 14 כולל את עבירות מס הבאות, כמפורט להלן:
-
חוק מע"מ – עבירה לפי סעיף 117, הכולל עבירות שנעברו בנסיבות מחמירות ו/או שנועדה להשתמטות ממס.
-
פקודת מס הכנסה – עבירה לפי סעיף 220, הנוגע לביצוע פעולות מרמה במטרה להתחמק מתשלום מס, כגון הכנסה שלגביה נעברה עבירה בסכום העולה על 2,500,000 ₪ בתקופה של ארבע שנים או בסכום העולה על 1,000,000 ₪ בתקופה של שנה.
-
חוק מיסוי מקרקעין – עבירה לפי סעיף 98 (ג2), הנוגע לביצוע פעולות במטרה להתחמק מתשלום מס, כגון אי דיווח על עסקה או דיווח כוזב של זהות הצדדים, כאשר שווי הנכס עולה על 100,000 ₪.
הצעת חוק בנושא העמקת גביית המיסים והגברת האכיפה, הצעת החוק הממשלתית הינה כלי במטרה לצמצם את הפער בין הפעילות המדווחת לפעילות בפועל, לצד אכיפה יעילה יותר, הצפוי להביא להגדלה משמעותית של בסיס המס בישראל ולפיכך גם להגדיל המקורות שבידי הממשלה, כמו גם ליצירת מערכת מס צודקת ושוויונית יותר, שכן בכך יצטמצם היתרון התחרותי של עסקים מעלימי המס על פני עסקים שומרי חוק.
תיקון זה יאפשר לרשויות המיסים גישה למידע המצוי במאגר זה. העברת המידע אל רשות המיסים, מהווה כרסום משמעותי בהגנות ובאיזונים, שעליהן התבסס ההסדר שבחוק, והוא מקבל משנה תוקף, כאשר זוכרים אנו שבעיקרון עבירות המס למעט מספר עבירות מצומצם, אינן מהוות עבירות מקור על פי חוק איסור הלבנת הון.
-
דיווח שירותי מטבע (תיקון, הוראת שעה, 2013) , ס' 141א לפקודת מס הכנסה
דוגמא ספציפית למלחמה בהון השחור ניתן לגלות בס' 141א לפקודת מס הכנסה (חובת דיווח של חלפני כספים, הוראת שעה). החוק מטיל על נותני שירותי מטבע חובות דיווח שוטפות לרשות המיסים, וזאת בנוסף על חובות הדיווח הקיימות לרשות לאיסור הלבנת הון, מכוח חוק איסור הלבנת הון. כל זאת על מנת להילחם בהון השחור, להעמיק את גביית המס ולצמצם את תופעת העלמת הכנסות בידי עברייני מס באמצעות פעילותם של נותני שירותי מטבע.
לסיכום, לצורך מלחמתה של מדינת ישראל בהון ה"שחור" המגיע ממדינות זרות או עובר אליהן, בוחרת מדינת ישראל בדרך של שיתוף פעולה עם מדינות העולם, באמצעות חתימת הסכמים ואמנות מולטילטרליים, במקביל להתאמת החקיקה ואכיפתה.
עו"ד גלעד ברון מסר שלמרות שהסתיים נוהל הגילוי מרצון במסלול האנונימי, עדין נכון לכל מי שמסיבה כלשהיא עדין לא הסדיר ולא דיווח על הון שלא דווח בארץ כנדרש, לפעול להסדרת הדיווח, הליך שעדין ניתן לקדם ונכון לעשות כן מול הרשות, אשר לדבריו, לכל אורך תקופת הגילוי מרצון, התנהלה בצורה עניינית ויעילה, אשר ניבה חבויות מס בשיעורים נמוכים יחסית, אבל לא פחות חשוב מכך, שקט וביטחון לבעלי ההון מנקיטת הליכים פליליים, עבירות שבמקביל לתקופת הליך הגילוי מרצון וסיומו, הוקשחו מאד עמדות התביעה, בהתייחס למי שהתקבל מידע על הון שלא הוסדר ולא פעל להסדיר את האמור.
