צילום: שאטרסטוק

לא רק בישראל: איך נראים מסלולי חסכון לכל ילד במדינות אחרות?

בתחילת השנה האזרחית נכנסה לתוקף תקנה להקמת תכנית ״חסכון לכל ילד״ – מנגנון חסכון שיתנהל בקופת גמל, או כל מוסד פיננסי אחר בו יבחרו ההורים להשקיע, אשר אליו מפריש המוסד לביטוח לאומי סכום קבוע של 50 שקלים לכל ילד עד גיל 18. היוזמה אמנם חדשה בישראל, אך הגיעה באיחור בהשוואה למדינות אחרות ברחבי הגלובוס: "תוכנית חסכון לאומי לכל ילד היא כלי נפוץ במדינות העולם, ומשמשת ככלי מדיניות רווחה מרכזי, בין השאר בסינגפור, בריטניה, דרום קוריאה וקנדה. בארה"ב מקודמת הצעת חוק בנושא, ובהונג קונג הוקצו עבור תכנית זו כ-300 מיליון דולר ב-2007״, כך נכתב בהצעת החוק שהוגשה במאי 2015 על-ידי ראש האופוזיציה ח״כ יצחק הרצוג, מהמחנה הציוני.

CC0 Public Domain Free for commercial use No attribution required

על פי עיקרי התוכנית, שנכון להיום מבטיחה הפקדה קבועה של 50 שקלים בחודש לחשבון על שם הילד, מוזמנים ההורים להכפיל את סכום החיסכון באמצעות הפקדה של 50 שקלים נוספים. ההורים אחראים לבחירת נתיב ההשקעה בין הגופים הפיננסיים השונים, העומדים בתנאי המכרז, ובמידה ולא תתבצע בחירה יזומה יופקדו הכספים בקופת גמל כברירת מחדל: "תכנית חסכון לכל ילד מהווה צעד נוסף לצמצום הפערים החברתיים בישראל… התוכנית תאפשר למי שהגיע לגיל 18 להתחיל את חייו הבוגרים עם 20 אלף שקל ביד, ותפתח בפניו הזדמנויות חדשות. מדובר בסכום התחלתי שיאפשר לכל צעיר בישראל לרכוש השכלה גבוהה, להקים עסק או כל מטרה ראויה אחרת״, כך אמר שר האוצר משה כחלון במעמד החתימה על התקנה החדשה.

CC0 Public Domain Free for commercial use No attribution required

ישראל מצטרפת לשורה של מדינות המנהיגות תכנית חסכון לאומי לילדים

כבר בראשית המילניום החלו ניצנים של דיון ציבורי אודות הפער שהולך ומתרחב בין ילדים ברחבי העולם. משנה לשנה נקודות הפתיחה של מי שנולדו למשפחה מבוססת ומי שנולדו למשפחה ממוצעת או מוחלשת הולכות ומתרחקות זו מזו. בניסיון להתמודד עם הפער חיפשו, בחנו, מצאו וביטלו לאורך השנים מדינות כגון סינגפור, אירלנד וארה״ב דרכי חסכון כספי לצעירים, דרכים לעידוד חינוך לחסכון ואף הקניית כלים פיננסים לדור הצעיר: "תכניות החיסכון נושאות את פירותיהן רק 18 שנה לאחר שהן נוסדות, אך בינתיים הן מקנות כלים פיננסיים, מגדילות את נזילות האשראי בשוק ואת סך החיסכון במדינה… זוהי תכנית שעשויה בתוך שני עשורים לשנות את המציאות החברתית בישראל”, כך נכתב בהצעת החוק. עד שיסתיים פרק הזמן שצפתה להצלחת התוכנית, יש לנו די זמן לחקור לעומק את הסיבות להצלחה או הכישלון של תכניות של ממשלות אחרות מרחבי העולם.

CC0 Public Domain Free for commercial use No attribution required

בריטניה: לפחות ניסיתם

בשנת 2005 פתחה הממלכה את תכנית קרן נאמנות לילד (Child Trust Fund) עבור כל הילדים שנולדו אחרי ה-1 בספטמבר 2002. האחריות על פתיחת החשבון במגזר הפרטי מוטלת על ההורים, שגם אחראים לניהולו. בשנים הראשונות הפקידה הממשלה סכום ראשוני של 250 ליש״ט ו-250 נוספים לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. ביום הולדתו השביעי של כל חוסך הפקידה הממשלה סכום זהה נוסף. בשנת 2010 בעקבות בעיית גירעון תקציבי, הודיעה הממשלה על קיצוץ כספי הסיוע ל-50 ליש״ט בלבד בעת פתיחת הקרן, וב-2 בינואר שנה לאחר מכן הופסקה לחלוטין הזרמת הכספים הממשלתיים. במקומם הקימה הממשלה תכנית חיסכון לצעירים, ה- Junior Individual Savings Accounts, במסגרתה נהנים המפקידים מהטבות מס – אך לא ממענקים. בכל המקרים הכסף בחסכון שייך לילד והוא יכול למשוך אותו בגיל 18, וכל הורה החפץ בכך יכול להפקיד עבור ילדיו כספים, כל עוד לא יעמדו ההפקדות על סכום של למעלה מ-4,000 ליש״ט בשנה (כ-18 אלף ש"ח).

CC0 Public Domain Free for commercial use No attribution required

קנדה: החיסכון הוא הדרך, הדור הבא המטרה

בקנדה משמש החיסכון לצבירת כסף לתשלום עתידי למוסדות השכלה גבוהה. דרךCanada Education Savings Grant (תכנית החיסכון לחינוך של קנדה), מתנהלות שתי תכניות פדרליות של חשבון חסכון מופחת מס. במסגרת התוכנית הראשונה עומדת מגבלת הקרן על 50,000 דולר קנדי, כאשר מדי שנה מעניקה הממשלה תוספת של 20% עבור סכום של 2,500 דולר קנדי. ילדים ממשפחות מעוטות יכולת מקבלים תוספת של 10%-20% בהתאם לרמת ההכנסה עבור סכום שנתי של 500 דולר קנדי שהופקדו.

התוכנית השנייה המופעלת באמצעות תכנית החיסכון לחינוך הקנדית היא ה-Canada Learning Bond (איגרת החוב הקנדית ללמידה), במסגרתה מפקידה הממשלה 500 דולר קנדי לתוכנית חיסכון ללימודים עבור ילדים ממשפחות מעוטות יכולת. בנוסף מקבל כל ילד מענק של 100 דולר קנדי בכל שנה עד הגיעו לגיל 15.

CC0 Public Domain Free for commercial use No attribution required

סינגפור: ילדים זה שמחה

באופן מעט שונה, תכניות החיסכון הסינגפוריות נועדו בראש ובראשונה לעודד ילודה במדינה. זה מתחיל במענקי ילודה נדיבים (בייבי-בונוס) המתחילים מעד 6,000 דולר סינגפורי (כ-15 אלף שקל) עבור הילד הראשון והשני וסכום של עד 8,000 דולר סינגפורי עבור ילד שלישי ורביעי. תכנית נוספת מציעה כי עבור כל child development account (חשבון פיתוח לילד) שיפתחו ההורים, תשווה הממשלה דולר לדולר עד לתקרה של 6,000 דולר סינגפורי עבור שני הילדים הראשונים ועד 12,000 אלף לשלישי ולרביעי. הסכום שנחסך נועד במיוחד עבור טיפול בילדים עד גיל 12 ולתשלום עבור מעונות יום, בריאות, גני ילדים, אבחון וטיפול מוקדם במוגבלויות, חינוך מיוחד ועוד. בגיל 12 סוגרת הממשלה את התוכנית ומעבירה את הכספים שנותרו לטובת תשלום למוסדות ההשכלה הגבוהה אליהם יגיעו הילדים בהמשך.

CC0 Public Domain Free for commercial use No attribution required

בארצות הברית: לא מממנים אך מעודדים

לא קיימת תכנית חסכון לאומית לילדים, אך לרשות ההורים עומדים מספר ערוצי חסכון לטובת חינוך גבוה עתידי. התוכניות השונות נהנות מהקלות במס והן מיועדות למטרות שונות, בניהן חסכון לגיל פרישה, רכישת דירה ראשונה ועוד. בערים מסוימות קיימות תכניות חסכון ייעודיות – בסן פרנסיסקו, למשל, מקבלים ההורים מענק של 50 דולר על פתיחת חסכון בתוכנית ״מגן הילדים ועד הקולג׳״, בנוסף מפקידה העירייה 50 דולרים נוספים לטובת ילדים שזקוקים לסיוע במימון ארוחת הצהריים; במיין, נבדה וגם ברוד איילנד מפקידה המדינה לתוכנית חסכון לילד עבור השכלה גבוהה; ובטקסס אחראית על הפקדה דומה המחלקה לסיוע לילדים במשרד התובע הכללי.

אמנם מוקדם מדי לקבוע האם התוכנית תצליח לעמוד בשני יעדיה העיקריים – נשיאת פירות כספיים משמעותיים מספיק למינוף ופירות חינוכיים של הקניית כלים פיננסיים לדור הצעיר. אך יש לקוות שברבות השנים נצליח להימנע מלהיכנס למצב דומה לזה שבבריטניה, ושאולי נמצא את עצמנו בין סינגפור לארה״ב, במצב דומה לזה שבקנדה. כך או כך, מדובר בצעד בכיוון הנכון, ישראל מצטרפת לשורה של מדינות שחרטו על דגלן צמצום פערים בין דוריים ובין מעמדיים, המייסדות השקעה ארוכת טווח בחינוך פיננסי והשכלה גבוהה.