צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקונים לפקודת התעבורה לקראת המעבר לשימוש בטכוגרף דיגיטלי בישראל.
בעקבות לחץ של היו"ר ביטן וח"כ דנינו הודיע סמנכ"ל משרד התחבורה כי תוך שנה יציגו המשרד והמשטרה עבודת מטה לפיתוח ממשק להעברת המידע שבטכוגרף לכל הגופים לצורך אכיפה.
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את פקודת התעבורה על מנת להשלים את הסדרת המעבר לטכוגרף דיגיטלי. התיקון נועד, בין היתר, כדי לאפשר למשטרה לבצע אכיפה ולדרוש להפיק או להעתיק את המידע שנאגר בטכוגרף הדיגיטלי, ואף לעכב אדם או רכב כדי לבצע את הפקת או העתקת המידע, ובלבד שהעיכוב לא יעלה על שעה.
הוועדה קיימה מספר דיונים בהצעה ועל רקע המלחמה בקטל בדרכים לחצו היו"ר ביטן וח"כ שלום דנינו על כל הגופים לשתף את המידע המתקבל מהטכוגרף הדיגיטלי, ולהעבירו למשטרה לצורך אכיפה. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר אמר סמנכ"ל משרד התחבורה, אדי בן ליש, כי כיום אין ממשק טכנולוגי בין משרד התחבורה למשטרה. בעקבות הדרישה שעלתה בוועדה הודיע בן ליש כי תוך שנה משרד התחבורה והמשטרה יציגו עבודת מטה לפיתוח ממשקים טכנולוגיים להעברת מידע בין כל הגופים, כחלק מהמלחמה בתאונות הדרכים, שבאמצעותו ניתן יהיה לבצע אכיפה. נציג המשטרה, רפ"ק אמיר ליפשיץ, אמר כי המשטרה תהייה שותפה לכל עבודת מטה כזו ותבחן איך להעביר את המידע בצורה נכונה ומה אפשר לעשות איתו.
עוד עלתה בישיבות הקודמות גם האפשרות להרחיב את החובה של השימוש בטכוגרף הדיגיטלי לסוגי רכבים נוספים. כיום התקנות קובעות כי החובה להשתמש בטכוגרף הדיגיטלי חלה על אוטובוסים ורכבים כבדים מעל 8 טון, כשההצעה היא להחיל את החובה גם על מיניבוסים. נציגת משרד התחבורה, עו"ד סיגלית ברקאי ואקיל, ציינה כי יש למשרד כוונה להרחיב את רשימת הרכבים בעתיד. על רקע זה הוסיפה הוועדה סעיף חדש להצעה, לפיו לאחר 4 שנים מכניסת החוק לתוקף תבחן שרת התחבורה את סוגי כלי הרכב שתחול עליהם החובה בהתקנת טכוגרף דיגיטלי, ותשקול להחיל את החובה על סוגי כלי רכב נוספים ותדווח על הבחינה לוועדת הכלכלה.
יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן הרוש, ביקש להזכיר כי באירופה השימוש בטכוגרף הדיגיטלי החל בשנת 2006, כשבישראל עוד בשנת 2005 התקבלה החלטת ממשלה ועדיין אין שימוש בטכנולוגיה. הוא הוסיף כי גם אם יהיה שימוש בטכוגרף הדיגיטלי, אין אפשרות לעמוד בתקנות שעות עבודה ומנוחה מאחר שהתקנות לא ברורות ולא תוקנו עד היום. הוא הוסיף כי באירופה יש לנהגים חניוני מנוחה מסודרים ובישראל אין ואסור לבצע עצירה בשוליים אפילו להחלפת גלגל.
נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד כפיר דוד, התייחס לסוגיית משך העיכוב ואמר כי אפילו בעבירה של שכרות יש סמכות לעיכוב של עד חצי שעה, ולא סביר שנהג משאית או אוטובוס שלא נחשד בשום דבר יעמוד בצד שעה שלמה. הוא אף הזהיר כי עיכוב כזה יכול להוביל לכך שבשנייה שבה הנהג ישוחרר הוא יעבור על תקנות שעות עבודה ומנוחה. במשרד התחבורה הסבירו כי שעה זה הזמן המקסימלי הדרוש להורדת הנתונים מהטכוגרף אם הוא לא נבדק במשך שנה שלמה. עוד הסבירו כי סביר שהורדת נתונים בפעם הראשונה תארך זמן, אך בהורדות הבאות הזמן יתקצר.
נציג עמותת אור ירוק, דין שטיינבך, אמר כי צריך להרחיב את הסמכות של המשטרה לבצע אכיפה באופן שוטף באמצעות הטכוגרף, ולא רק אחרי תאונות. גם הוא ציין כי המעבר לטכוגרף הדיגיטלי הוא הליך שנמשך כבר 20 שנה וביקש לוודא שזה לא יימשך עוד 20 שנה.
