תמונה חופשית של Arek Socha מ- Pixabay undefined
בית המשפט המחוזי בנצרת אישר הסדר נושים מורכב ליצרן דלתות הפנים – חברת "הייווד".
ביום חמישי האחרון, 3.12.20, אישר השופט עאטף עיילבוני מבית המשפט המחוזי בנצרת הסדר נושים לחברת "היי ווד דבליו פי. סי תעשיות" (2013) בע"מ, לפיו ישלמו בעלי המניות והחברה – במזומן, בפריסה וממימוש נכסים, סך כולל של המוערך בכ- 50 מליון ₪. נושי החברה, בחובות בסך כ- 100 מליון ₪ (מתוכם כ- 67 מליון ₪ בערבות דנה אביב – ביתו של היזם משה אביב, שמחזיקה בכ- 41% ממניות החברה), התנגדו משך תקופה ארוכה להצעות סדר שהובאו להצבעתם.
חברת היי-ווד היא יצרנית של דלתות פנים פולמריות (היחידה בארץ בייצור מקומי ולא מיבוא) ממפעל בא.ת. בעפולה עילית, פנתה אל בית המשפט המחוזי בנצרת לאפשר לה להגיע להסדר עם נושיה. ביום 11.5.20 ניתן צו פתיחת הליכים ובית המשפט מינה את עו"ד איתי פריימן כנאמן לחברה והורה על הליך שיקום.
לאחרונה ולאחר מאמצים וניסיונות רבים, הובא לאישור בית המשפט הסדר הנושים מורכב, הכולל גם הפטר לבעלי המניות שמעון אביטן ודוד איידלברג המיוצגים על ידי עו"ד חובב ביטון, ובעלת המניות דנה אביב המיוצגת על ידי עו"ד אמיר ברטוב. זאת, לנוכח תרומתם האישית של בעלי המניות ובין היתר מימוש נכסים של דנה אביב, כולל דירת מגורים יוקרתית ברמת אביב, שתי דירות בבניין המגורים בפרויקט סי אנד סאן ונכסים נוספים, המוערכים בשווי של כ- 50 מליון ₪ וסך 12 מיליון ₪ נוספים שתשלם החברה במשך תקופה של 5 שנים.
השופט עיילבוני אישר את ההסדר תוך שציין כי "במהלך תקופת ההקפאה, נדמה היה כי התמונה המצטיירת לגבי היתכנות המשך הפעלת החברה אינה וורודה, בלשון המעטה, זאת בין היתר לאור ניסיונות שלא צלחו להביא למכירת החברה ופעילותה, וכן הצעת הסדר קודמת שגיבשו בעלי המניות ו/או הערבים לחובות החברה ואשר לא זכתה לרוב הנדרש. חרף זאת, כל הנוגעים בדבר, בייחוד הנאמן, לא אמרו נואש – וטוב שכך!"
השופט עיילבוני אימץ את עמדת הנאמן שמינה בהליך השיקום, עו"ד איתי פריימן, שטען כי ההסדר גובש לאחר משא ומתן ממושך עם הנושים המרכזיים, וכי האלטרנטיבה לאישור הסדר היא פירוק החברה. במקרה שכזה יצאו כולם מפסידים – הנושים יקבלו הרבה פחות מהסכומים שיקבלו על פי ההסדר וחלקם לא יקבלו דבר, ומפעל יחודי, שסיפק עד תחילת הליכי חדלות הפרעון מקומות עבודה לכ- 100 עובדים בפריפריה, ייסגר לצמיתות.
תמונה חופשית של מוחמד חסן מ- Pixabay undefined
ההצעה זכתה לרוב מוחלט של הנושים, לרבות לתמיכה מצד קרן פנינסולה, הנושה הגדולה ביותר של החברה (בסך של כ- 20 מיליון ₪) המיוצגת על ידי עוה"ד חגי אולמן ממשרד יהודה רווה.
על אף היתרונות הבולטים של ההסדר, בין מתנגדיו הבולטים עמדה דווקא רשות המסים, לה הוצע תשלום של 10% מן החוב כלפיה, ועמדה על קבלת מלוא(!) החוב כלפיה. זאת, אף שמהסברי הנאמן, עו"ד איתי פריימן – במקרה בו ההסדר לא יאושר על ידי הנושים ובית המשפט, תעבור ההחברה להליך של פירוק ובמקרה זה אין ולא יהיה מנין לשלם לרשות המסים והיא (כמו נושים רבים אחרים) לא תקבל דבר. כך, גם בשים לב שהיה נכון שרשות המסים תשקול שיקולים רחבים, כמו הצלת מפעל תעשיה כחול לבן בפריפריה והצלת מקומות עבודה. כך בימים כתיקונם וכך בפרט לנוכח המשבר בו מצוי המשק והאבטלה הגואה.
על כך קבע השופט עיילבוני כי: "מצאתי גם ממש בטענת הנאמן שלפיה מס הכנסה, כזרוע של המדינה, צריך לבחון את כדאיות ההסדר מבחינה כוללת יותר, תוך שקילת "שיקולי רוחב" הנוגעים לאינטרס הציבורי שבאישור ההסדר, שהרי המשך פעילות יצרנית של החברה תוביל להעסקת עובדים ולהסרת נטל פיטוריהם מעל כתפי הקופה הציבורית, דברים המקבלים משנה תוקף בתקופות משבר דוגמת התקופה הקשה בה אנו מצויים בשל השלכות נגיף הקורונה".
לסיום קבע השופט: "השתכנעתי כי מתקיימים תנאי סעיף 87 לחוק וכי במידה ותכנית השיקום לא תאושר, לא יהיה מנוס מפירוק החברה וכי התמורה שהוצעה בהצעת ההסדר לנושים, גם אלה שהתנגדו למתווה המוצע, גבוהה מהתמורה הצפויה להתקבל בהליך פירוק."
את הממונה ייצגה בתיק עו"ד סבינה שטיינברג.
