המכון הגיאולוגי לישראל שבמשרד האנרגיה מציג לראשונה את מערכת "תרועה" אשר תתריע מפני רעידות אדמה בישראל ומודיע שהיא הופכת רשמית למבצעית.
המערכת הארצית מבוססת על כ120 גלאים רגישים הפזורים בצפיפות באזורים שמייצרים רעידות אדמה. גילוי הרעידה בסמוך למוקד שניות בודדות לאחר שהתרחשה מאפשר שליחת התרעה בשלב מוקדם מאוד. זמן התגובה לנקיטת פעולות התגוננות משתנה משניות בודדות ועד לכמה עשרות שניות בהתאם למיקום המוקד ומיקום היישוב.
מרכז השליטה בעת קבלת התרעה עלך רעידת אדמה – צילום: אבי בר
המכון הגיאולוגי לישראל שבמשרד האנרגיה, מציג היום את מערכת "תרועה" עם הפיכתה למבצעית. מדובר במערכת חדשה וייחודית שמטרתה לספק התרעה קצרת מועד מפני רעידות אדמה. תרועה מופעלת בפרק הזמן בו גלי הרעידה מתפשטים מאזור מוקד הרעש לכיוון ריכוזי האוכלוסייה. במהלך פרק זמן קצר זה, לכשתשמע התרעה, יוכלו תושבים לנקוט בפעולות התגוננות. הצורך בהתרעה מתחזק לאור העובדה שבתים רבים בישראל אינם עמידים בפני רעידות אדמה. עם זאת, מדגישים במכון הגיאולוגי כי מערכת ההתרעה איננה מחליפה את הצורך בחיזוק מבנים ישנים ובניית מבנים חדשים על פי תקן עמידות לרעידות אדמה. רק חיזוק מבנים ובנייה עמידה יכולים למנוע קריסת מבנים.
הדגמה כיצד פועלת המערכת – צילום: אבי בר
המכון הגיאולוגי החל לבחון את רעיון הקמת מערכת התרעה קצרת מועד לרעידות אדמה לפני כ15 שנה. פריצת הדרך הייתה סקר היתכנות שהראה שהתועלת במערכת כזו גדולה פי כמה מעלותה. על פי החלטת הממשלה המכון אחראי על הרשת הסיסמית, גילוי הרעידה, עיבוד הנתונים ויצירת ההתרעה; פיקוד העורף אחראי על הפצת ההתרעה ומתן הוראות לאזרחים.
המערכת הארצית מבוססת על כ120 גלאים רגישים הפזורים בצפיפות באזורים שמייצרים רעידות אדמה. גילוי הרעידה בסמוך למוקד שניות בודדות לאחר שהתרחשה מאפשר שליחת התרעה בשלב מוקדם מאוד. זמן התגובה לנקיטת פעולות התגוננות משתנה משניות בודדות ועד לכמה עשרות שניות בהתאם למיקום המוקד ומיקום היישוב.
עלות המערכת שנחשפת היום לציבור – החל מהגלאים בשטח, דרך תקשורת המחשבים, מרכז השליטה והבקרה, ועד למוקד החירום המאויש על ידי אנשי מקצוע 24/7 – נאמדת בכ-45 מיליון שקל. יש להדגיש כי כאשר הפרויקט יצא לדרך היו מעטים כמוהו בעולם וקשה היה לאמוד את צרכיו העתידיים. עכשיו, לאחר הפיכת המערכת למבצעית, יש צורך בתיקצוב המערכת לשנים הבאות. ההערכה היא כי על התפעול השוטף של המערכת היא כ-מיליון ש"ח לשנה.
צילום: מתוך המצגת של משרד האנרגיה
פרופסור זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי לישראל: "ביום זה שבו המערכת הופכת למבצעית, אנו מתריעים, שאם לא יעמדו לנו האמצעים התקציביים לתחזוקה רבת שנים, לשדרוג ושימור היכולות, ולמחקר ופיתוח, המערכת תדעך, מפני שהיא לא תוקצבה לטווח הזמן הארוך במידה הדרושה. כשהפרויקט יצא לדרך היו מעטים כמוהו בעולם וקשה היה לאמוד את צרכיו העתידיים. עכשיו ישנו צורך בעדכון התמיכה התקציבית לשנים הבאות. במונחים של מדינה שזקוקה למיליארדים כדי לחזק מבנים, התקציבים הנדרשים לתחזוקה ושימור מערכת התרעה זו הינם פעוטים וכל שקל שיושקע – יציל חיים!!"
"הקמת מערכת תרועה על ידי מכון מחקר ממשלתי שאיננו עוסק בדרך כלל בפיתוח טכנולוגי, איננה מובנת מאליה. הפרויקט נולד מיוזמה של חוקרים ותיקים עם ראיה לאומית רחבת היקף, חוקרים צעירים עם יזמות הייטקיסטית וצוות תומכי מחקר ומנהלה שנרתמו למשימה למען המטרה המשותפת – לצרף את ישראל למספר מדינות בודדות בעולם, כמו קליפורניה, טאיוון ויפן, שברשותן מערכות דומות. מדיניות הפצת ההתרעה לאזרחים נקבעה בשיתוף פעולה עם רשות החירום הלאומית (רח"ל), ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה ופיקוד העורף.
"בהזדמנות זו אנו מודים לחברות ננומטריקס הקנדית ומוטורולה ישראל אשר זכו במכרז ההקמה, חברת אקרשטיין הנדסה ויעוץ שפיקחה מטעמנו על הפרויקט, משרדי עורכי הדין דנון-שנהב ויונתן שיאון אשר ליוו וסייעו לנו על כל צעד ושעל וחברת ICTBIT אשר סיפקה תמיכה בכל מערכות התקשורת והמיחשוב".
פרופסור זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי לישראל: – צילום: אבי בר
פרופסור זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי לישראל: "מדינת ישראל ממוקמת לאורך השבר הסורי-אפריקאי שמייצר רעידות אדמה חזקות בכל כ-100 שנים בממוצע. מכיוון שהמדינה קטנה יחסית, כל ריכוזי אוכלוסייתה נכללת באזורים המועדים לנזק. מאחר ובתים רבים בישראל אינם עמידים בפני רעידות אדמה, מתחזק הצורך במערכת התרעה, שתאפשר לתושבים לנקוט בפעולות התגוננות טרם הגעת גלי ההרס. מערכת ההתרעה איננה מחליפה את הצורך בחיזוק מבנים ישנים ובניית מבנים חדשים על פי תקן עמידות לרעידות אדמה. רק חיזוק מבנים ובניה עמידה יכולים למנוע קריסת מבנים.
הקמת מערכת תרועה על ידי מכון מחקר ממשלתי איננה מובנת מאליה. אנחנו לא תעשייה אווירית ולא חברת הייטק. ובכל זאת עשינו זאת. הפרויקט הגדול הזה נולד מיוזמה של חוקרים ותיקים עם ראיה לאומית רחבת היקף, חוקרים צעירים עם יזמות הייטקיסטית וצוות תומכי מחקר ומנהלה שנרתמו למשימה והבקיעו כל מכשלה בירוקרטית למען המטרה המשותפת. עד היום היינו מכון מחקר. היום יש לנו תפקיד נוסף שמחבר אותנו לגופי החירום. זוהי מעמסה כבדה ואחריות עצומה שנטלנו על עצמינו לטובת מדינת ישראל שמצטרפת היום למספר מדינות בודדות בעולם, כמו קליפורניה, טאיוון ויפן, שברשותן מערכות דומות (שיקופית מדינות עם מערכת התרעה)."
מוסיף פרופסור זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי לישראל: "המכון הגיאולוגי, שהינו חלק ממשרד האנרגיה, החל לבחון את רעיון הקמת מערכת התרעה קצרת מועד לרעידות אדמה לפני כ15 שנה. פריצת הדרך הייתה סקר היתכנות שהראה שהתועלת במערכת כזו גדולה פי כמה מעלותה. למרות התנגדויות ומהמורות שנתגלו לאורך הדרך, המכון קידם את הפרויקט ללא לאות. על פי החלטת הממשלה המכון אחראי על הרשת הסיסמית, גילוי הרעידה, עיבוד הנתונים ויצירת ההתרעה; פיקוד העורף אחראי על הפצת ההתרעה ומתן הוראות לאזרחים.
נכון להיום, לא ניתן לצפות מראש את המיקום, המועד והעוצמה של רעידות אדמה. מערכת התרעה קצרת מועד ארצית (שיקופית מוקד, חיישנים, שו"ב, עיר) מופעלת לאחר שהרעידה כבר התרחשה אבל לפני שגלי ההרס מגיעים ופוגעים בריכוזי האוכלוסייה. זהו פרק זמן קצר וקריטי שמאפשר נקיטת אמצעי התגוננות והצלת חיים. המערכת הארצית מבוססת על גלאים רגישים הפזורים בצפיפות באזורים שמייצרים רעידות אדמה. גילוי הרעידה בסמוך למוקד שניות בודדות לאחר שהתרחשה מאפשר שליחת התרעה בשלב מוקדם מאוד. זמן התגובה לנקיטת פעולות התגוננות משתנה מאירוע לאירוע וממקום ישוב אחד למשנהו. כאשר תתרחש רעידה בצפון ים המלח, זמן התגובה בירושלים יהיה כ-3 שניות, בתל אביב כ-18 שניות, בבית שאן כ-20 שניות ובחיפה כ-30 שניות. לעומת זאת, אם תתרחש רעידה בעמק בית שאן, תושבי העמק לא יספיקו לקבל התרעה טרם הגעת גלי ההרס, אך זמן התגובה בירושלים יהיה 20 שניות, בתל אביב 19 שניות ובחיפה 12 שניות."
הדגמה כיצד פועלת המערכת – צילום: אבי בר
לסיום אמר פרופסור זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי לישראל: המערכת שנחשפת היום לציבור – החל מהגלאים בשטח, דרך תקשורת המחשבים, מרכז השליטה והבקרה, ועד למוקד החירום המאויש 24.7 – עלתה למשלם המיסים הישראלי כ-45 מיליון שקל. ביום זה שבו המערכת הופכת למבצעית, אנו מתריעים, שאם לא יעמדו לנו האמצעים התקציביים לתחזוקה רבת שנים, לשדרוג ושימור היכולות, ולמחקר ופיתוח, המערכת תדעך, מפני שהיא לא תוקצבה לטווח הזמן הארוך במידה הדרושה. כשהפרויקט יצא לדרך היו מעטים כמוהו בעולם וקשה היה לאמוד את צרכיו העתידיים. עכשיו ישנו צורך בעדכון התמיכה התקציבית לשנים הבאות. במונחים של מדינה שזקוקה למיליארדים כדי לחזק מבנים, התקציבים הנדרשים לתחזוקה ושימור מערכת התרעה זו הינם פעוטים וכל שקל שיושקע – יציל חיים!!
ד"ר איתי קורזון, סיסמולוג: צילום: אבי בר
ד"ר איתי קורזון, סיסמולוג:
מה כוללת מערכת תרועה?
מערכת תרועה מורכבת ממערך איסוף ומערך עיבוד נתונים. מערך האיסוף כולל כ-120 תחנות סיסמיות המכילות גלאים רגישים המנטרים את נתוני תזוזות הקרקע באופן קבוע. תחנות אלו ממוקמות סמוך להעתקים הראשיים בישראל (בקע ים המלח והעתק הכרמל) במרחקים של כ-10 ק״מ אחת מהשנייה. (שיקופית סכמת תחנות-שו"ב) התחנות משדרות את נתוני התזוזות אל מערך העיבוד הפועל במקביל בשני מרכזי שליטה ובקרה – הראשי בירושלים ומשני בלוד. עם זיהוי רעידת אדמה העשויה לגרום לנזק, מועברת ההתרעה באמצעות מערך ההפצה של פיקוד העורף הנקרא "מסר לאומי". פיקוד העורף אחראי על הפצת ההתרעה באמצעים כגון יישומון, צופרים, רדיו וטלוויזיה.
צילום: מתוך המצגת של משרד האנרגיה
כיצד פועלת מערכת תרועה?
בזמן רעידת אדמה משתחררת אנרגיה בשני סוגי גלים. הגלים הראשוניים מהירים יחסית ופחות הרסניים; הגלים המשניים איטיים יחסית והרסניים יותר. רשת הגלאים של מערך האיסוף מזהה את הגלים הראשוניים תוך שניות ספורות בסמוך מאוד למוקד, והנתונים המבוססים אך ורק על הגלים הראשוניים מועברים למרכזי השליטה והבקרה. שם, הנתונים מעובדים ואיכון ראשוני של המוקד (מיקום ועוצמה) מחושב תוך שניות. במידה והאיכון הראשוני מזהה רעידה במגניטודה גבוהה מ-4.5, מועברת התרעה למערכת ״מסר לאומי.
ההתרעה מיועדת לאזורים בהם עשוי להיגרם נזק או שאנשים עשויים לחוש בתנודות קרקע. ככל שעוצמת הרעידה חזקה יותר, אזור ההתרעה גדול יותר. ככל שחולפות השניות ממועד התרחשות הרעידה ומידע נוסף מגיע למערך העיבוד, האיכון מדויק יותר, ובהתאם מתעדכנות ההתרעות. במקרה של רעידת אדמה חזקה במגניטודה גבוהה מ-6, תישלח התרעה לכל הארץ/
מדוע זמן התגובה כל כך קצר?
ריכוזי האוכלוסייה של ישראל קרובים יחסית לאזור בו מיוצרות רעידות אדמה (בקע ים המלח או בשמו הפופולרי השבר הסורי-אפריקאי וענפיו בעמקי הצפון). גלי ההרס נעים בקצב של כ-3 ק״מ בשנייה, הזמן לזיהוי הרעידה נע בין 5-8 שניות והפצת ההתרעה עשויה לקחת כ-2 שניות. בזמן זה (7-10 שניות) גלי ההרס מתקדמים 20-30 ק״מ ולכן באזור הסמוך מאוד למוקד ההתרעה איננה אפקטיבית. ככל שהמרחק מהמוקד גדול יותר – זמן התגובה ארוך יותר. במרחק של 50 ק״מ לדוגמה, יהיו כ- 10-7 שניות לתגובה ובמרחק של 100 ק"מ זמן התגובה יהיה כמעט 30 שניות.
ד"ר רן נוביצקי נוף, סיסמולוג – צילום: אבי בר
ד"ר רן נוף, סיסמולוג:
האם למערכת יש מגבלות?
כמובן. לכל מערכת יש מגבלות. היינו רוצים לתת התרעה מהירה ככל האפשר רק לאזורים שעלול להיות בהם נזק. אבל ברגעים הראשונים של התפתחות רעידת האדמה לא ניתן לקבוע בוודאות את העוצמה הסופית שלה. על מנת לאזן בין חוסר הוודאות באותן שניות ראשונות לבין הצורך בהתרעה מהירה, חייבים להתפשר על דיוק. לכן, המערכת מוציאה התרעה על סמך חישוב אוטומטי ראשוני שאינו מדויק כמו זה שמתקבל רק לאחר כמה דקות. כתוצאה מכך, יתכן שאזרחים ירגישו ברעידה בלי שיקבלו התרעה ויתכן שיקבלו התרעה ללא נזק או אפילו בלא שירגישו בה. מעבר למגבלות אלו, המערכת מתוכננת לכך שבאירועים חזקים אזרחים רבים יקבלו התרעה ויוכלו לנקוט באמצעי התגוננות על פי הנחיות פיקוד העורף.
עוצמת תזוזות הקרקע תלויה במספר גורמים, ביניהם עוצמת הרעידה, המרחק מן המוקד, הרכב תשתית הקרקע ומאפייני המבנה בו שוהים. יתכן ששני בניינים סמוכים יחוו עוצמת תזוזות שונה, כתלות במאפיינים ההנדסיים שלהם (צורה, גובה, חומר בניה) או לחילופין בגלל הבדלים בתשתית עליה הם בנויים. מערכת תרועה איננה מביאה בחשבון את הגורמים הללו ומעריכה את התזוזות הצפויות, רק כתלות במרחק מן המוקד. לכן, ייתכנו מצבים בהם תשמע התרעה ולא תורגש רעידה ולהיפך.
האם יש התרעות שווא?
מכיוון שאין מערכת עם אפס תקלות, אין לשלול אפשרות להתרעת שווא. יחד עם זאת, מאז שנת 2014 שבה מערכת תרועה נמצאת תחת בדיקות במכון הגיאולוגי לא נוצרו התרעות ללא רעידת אדמה. חשוב לזכור שמערכת תרועה מתעדפת מהירות על פני דיוק, ולכן ייתכן כי ההערכה הראשונית תהיה לא מדויקת. בחלוף הרגעים הראשונים והגעת נתונים נוספים מהגלאים, מתעדכן האיכון ובהתאם ומתעדכנת ההתרעה.
האם קיים שיתוף פעולה עם מדינות קרובות: קיים שיתוף פעולה עם מדינות קרובות כמו יוון ותורכיה ועוד…. ומידע עדכני עובר כל העת בין המדינות.
